מניות הבנקים אולי חוגגות אך כך גם התלונות לפיקוח
בשנת 2004 התקבלו ביחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים 5,340 פניות, לעומת 4,353 ב-2003 - עליה של כ-23%. בשנת 2004 הסתיים הטיפול ב-5,467 פניות, לעומת 4,644 פניות בשנת 2003 - עליה של כ- 18%. נתונים אלה הם חלק ממגמת גידול מתמיד של השנים האחרונות במספר הפניות המתקבלות ביחידה לפניות הציבור מדי שנה, הנובע בעיקר מעלייה במודעות הציבור לזכויותיו הצרכניות. 26.4% מהתלונות שנקבעה לגביהן עמדה ב-2004 נמצאו מוצדקות - חלקית או במלואן - לעומת 29% בשנת 2003 ו-41% בשנת 1999. בשנים האחרונות מסתמנת ירידה באחוז התלונות המוצדקות וזאת, בעיקר, כתוצאה מהטיפול המקיף של הפיקוח על הבנקים בתחום יחסי בנק-לקוח המשליך על אפן העבודה השוטפת של מערכת הבנקאות מול לקוחותיה. המידע שהגיע לפיקוח על הבנקים במסגרת הטיפול בפניות הציבור וממקורות אחרים, היווה בסיס לטיפול בנושאים רבים במהלך 2004, נמסר ממשרד המפקח, בין היתר, כאלה הקשורים לביטול שיעבודים, חשבונות קטינים, פקדונות, הלוואות, גביית עמלות, ביטול פוליסות ביטוח בבנקים למשכנתאות ועוד. כתוצאה מטיפול בנושאים אלו, נדרשו בנקים, בין היתר, להחזיר כספים לציבור הלקוחות. כך, ב-2004 הוחזרו ללקוחות סכום כולל של כ-51 מיליון שקל - סכום זה נובע ברובו - כ-50 מיליון שקל - מהחזר שחויב בנק לאומי לבצע בגין עמלת לאומיפון שנגבתה מחלק מהלקוחות שלא בצדק. בנוסף, חויבו הבנקים להחזיר ללקוחות סכום של 2.436 מיליון שקל בעקבות הטיפול במאות התלונות שנמצאו מוצדקות. בשלוש השנים האחרונות הוחזר לציבור לקוחות הבנקים סך כולל של כ-107 מיליון שקל בעקבות פעילות הפיקוח על הבנקים. שיעור התלונות המוצדקות והמוצדקות חלקית ב-2004 בחמשת הבנקים הגדולים היו: בנק המזרחי - 30.4%, לעומת 42.4% ב-2003, הבנק הבינלאומי - 29.8%, לעומת 32.1% ב-2003, בנק הפועלים -28.7%, לעומת 24.5% ב-2003, בנק דיסקונט - 27.7%, לעומת 32.5% ב-2003, ובנק לאומי - 19.5%, לעומת 23.8% ב-2003. שיעור התלונות המוצדקות והמוצדקות חלקית ב-2004 בבנקים הגדולים למשכנתאות היו: בנק משכן (תלונות שהתקבלו לפני מיזוגו עם בנק הפועלים ושהטיפול בהן הסתיים בשנת 2004) - 34.1%, לעומת 36.1% ב-2003, בנק לאומי למשכנתאות - 33%, לעומת 30.1% ב-2003, בנק טפחות - 28.8%, לעומת 25.2% ב-2003. התלונות המוצדקות והמוצדקות חלקית ב-2004 בחברות כרטיסי האשראי היו: כא"ל - 18.2%, לעומת 39.2% ב-2003, לאומי קארד - 16.1%, לעומת 20% ב-2003, וישראכרט 12.3%, לעומת 31% ב-2003. מקרים שבהם נדרשו בנקים ע"י הפיקוח על הבנקים להשיב לקבוצות של לקוחות (לכל הלקוחות שנפגעו, ולא רק לאלה שהתלוננו על כך) כספים שנגבו לא בצדק: בנק לאומי נדרש להשיב סכום של כ-50 מיליון שקל בגין עמלות שגבה עבור שירות לאומיפון ללקוחות שלא ביקשו להצטרף לשירות זה ולא השתמשו בו. הבנק הבינלאומי נדרש להשיב סכום של על 441,253 שקל, בשלב זה, בגין דמי ניהול קבועים בחשבונות המוגדרים כ"חשבונות תמורה" (המנוהלים לצרכי חשבונות אחרים של הלקוח: פיקדונות, תוכניות חסכון או הלוואות) שגבה מלקוחות, בניגוד להוראות הפיקוח על הבנקים. בנק טפחות נדרש להשיב סכום של על 237,840 שקל בגין אי קיזוז הפרשי היוון שליליים (כאשר היו הפרשים כאלה) מהעמלה התפעולית בסך 60 שקל שנגבתה מלקוחות וזאת, בניגוד לצו הבנקאות (עמלת פירעון מוקדם). בנק טפחות נדרש להשיב סכום של 58,095 שקל בגין עמלת מכתב התראה של עו"ד בשיעור העולה על הקבוע בתעריפון העמלות. בנק מסד נדרש להשיב סכום של 53,000 שקל בגין גביית יתר של חיובים חודשיים לפירעון ההלוואות שקיבלו מורים, עקב תקלה במערכת הממוכנת של הבנק. בנק לאומי למשכנתאות נדרש להשיב סכום של 51,458 שקל בגין מחיקת יתרות זכות קטנות בחשבונות לקוחות, בניגוד לדין ולהוראת ניהול בנקאי תקין.
בנק פיקדון (דאלי)ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
"רציתי להפקיד בפיקדון לשנה - הציעו לי 2.7%; אמרתי שאני עוזב, קיבלתי 4.25%" - מקרה אמיתי שקרה בבנק הבינלאומי
הריבית התעריפית על הפיקדונות נמוכה. אם אתם מפקידים בפיקדון בלי להתמקח תקבלו את הריבית הנמוכה הזו. אם אתם תתמקחו תקבלו יותר. אם תאיימו לעזוב את הבנק, כי הריבית לא מספקת אתכם, ייתנו לכם לרוב יותר. ההמלצה הברורה היא להתמקח על הריבית ולזכור שהריבית תלויה באיזה סוג של לקוח אתם. אם אתם מכניסים שכר גבוה, יש לכם תנועה בחשבון, אתם יכולים להשיג ריבית ברף הגבוה. אם אין לכם כמעט כלום בחשבון ואין פעילות, אל תאיימו יותר מדי - אתם לא באמת נחוצים לבנק.
וזה עובד. הנה מקרה ספציפי שהגיע למערכת ביזפורטל, כשמדי יום יש כנראה עשרות ואפילו מאות מקרים דומים. "רציתי להפקיד בפיקדון לשנה סכום של 40 אלף שקל. הציעו לי 2.7%", מספר לנו קורא באתר, אמרתי - "איך זה יכול להיות , אני יודע שמקבלים בבנקים אחרים מעל 4% ואפילו 4.5%. אמרתי שאני עוזב. אני כבר 8 שנים בבנק, לקוח טוב, עם משכורת, עם תנועה בחשבון, תיק ניירות ערך, משכנתא. למה אני צריך לריב על ריבית לפיקדון?"
"ואז הפקיד בבנק אמר לי - 'אני יכול לבדוק, אני אנסה להשיג יותר'".
"למחרת הוא חזר אליי עם ריבית של 4.25% - '"בדקנו בשבילך הטבות מיוחדות, סידרתי לך ריבית של 4.25% ואם תפקיד 100 אלף אני יכול לתת לך אפילו יותר"'.
המקרה הזה היה בבנק הבינלאומי, אבל בכל הבנקים זה קורה. אם לא מתמקחים מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר שהבנק יכול לתת. בשבוע שעבר בדקנו כמה ריבית אתם מקבלים בפועל - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה. חשוב להדגיש - הבנקים מציעים ריבית תעריפית שהיא נמוכה, לצד הנתונים הידועים על ריבית תעריפית, יש את הנתונים בפועל מבנק ישראל שתקפים לחודש שעבר. הם מספקים לכם מידע על הבנקים ההוגנים-הטובים לעומת אלו שלא. אבל הם לא מספקים לכם מידע על הריבית שתקבלו עכשיו.
- הקרנות הכספיות מעלות דמי ניהול: איך זה משפיע עליכם? והאם הן עדיין עדיפות על פיקדונות?
- השינוי בתוכנית "חיסכון לכל ילד": איך יושפעו החסכונות של ילדכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, כדי לקבל תמונה מלאה, אתם צריכים עוד שני פרמטרים חשובים. אתם צריכים לדעת איפה אתם ביחס לממוצע. האם אתם לקוחות חזקים טובים שיכולים לקבל ברף הגבוה או דווקא הפוך. שנית, אתם צריכים להבין ולהכיר את הטווח - מה הריבית שאפשר לקבל. אז נכון להיום הטווח הוא דומה למה שהיה ביולי. 4.3%-4.5 זה המקסימום שתוכלו לקבל תחת תנאים סבירים. אם למשל תהיו מוכנים לעביר חשבון בנק וכו', תקבלו אפילו 5%, לא בטוח שזה שווה את המעבר, כל אחד והחשבון שלו
ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט
התוצר התכווץ בקצב שנתי של 3.5%, התמ"ג העסקי צנח ב-6.2% והצריכה הפרטית נחלשה - בלמ"ס מציינים כי מלחמת "עם כלביא" היא הגורם המרכזי
המשק הישראלי הציג ברבעון השני נתונים חלשים. לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי התכווץ ב-3.5% בחישוב שנתי, ירידה רבעונית של 0.9%. במונחים לנפש, מדובר בירידה של 4.4%. התמ"ג העסקי, שמשקף את עיקר הפעילות במשק הפרטי, ירד בשיעור חד של 6.2%.
כל מרכיבי הצמיחה במגמת ירידה
כל רכיבי השימוש בתוצר הצביעו על ירידות חדות. הצריכה הפרטית התכווצה ב-4.1%, הצריכה הציבורית ירדה ב-1%, ההשקעות בנכסים קבועים צנחו ב-12.3% והיצוא (למעט חברות הייטק צעירות ויהלומים) ירד ב-3.5%. במקביל, היבוא דווקא רשם עלייה של 3.1%, תופעה שמדגישה את חוסר האיזון שנוצר במשק בתקופה זו.
בלמ"ס ציינו כי מלחמת "עם כלביא" היא זו שהשפיעה באופן מהותי על הנתונים. השבתת המשק למשך כשבועיים בעקבות המתקפה באיראן פגעה ישירות בצריכה ובהשקעות. הדבר תאם את הערכת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהזהיר כי ברבעון השני תירשם ירידה ניכרת בפעילות, אם כי ציין כי ברבעון השלישי צפוי תיקון חלקי על סמך ניסיון ממשברים קודמים.
סימני התאוששות חלקיים
לצד הנתונים הקשים, ישנם סימנים ראשונים להתייצבות. ביולי ובאוגוסט נרשמה עלייה של יותר מ-13% ברכישות בכרטיסי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לפי הערכות גורמים בשוק, העלייה משקפת חזרה איטית לשגרה, אם כי עדיין מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה שתימשך. גם נתוני הייצור התעשייתי וההזמנות ליצוא מראים מגמת שיפור מסוימת, אך בקצב מתון.
- סמוטריץ' הודיע על הממונה על התקציבים החדש
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות ההתפתחויות עדכן משרד האוצר את תחזית הצמיחה לשנת 2025 כלפי מטה, מ-3.6% ל-3.1%. גם בנק ישראל הפחית את תחזיותיו בחודש שעבר, אם כי הוא עדיין מעריך צמיחה חיובית השנה. עיני השווקים נשואות כעת להחלטת הריבית הקרובה: אף שבנק ישראל לא צפוי להפחית ריבית כבר בהחלטה הקרובה, ההאטה בצמיחה לצד ירידה בקצב האינפלציה ל-3.1% מגבירים את ההערכות כי כבר בספטמבר עשויה להתרחש הפחתה. בבתי ההשקעות מעריכים כי בתוך שנה תרד הריבית לרמה של כ-3.25% עד 3.5%, לעומת 4.5% כיום.
