הישראלים המשיכו להשקיע גם ברבעון השלישי - עלייה של 4% בתיקי הנכסים הפיננסים

יתרת תיק הנכסים הפיננסים של הציבור עלתה ברבעון השלישי ב-221.7 מיליארד שקל לסף של 6 טריליון שקל, עלייה של 3.9%
רוי שיינמן |

ברבעון השלישי הלחימה עדיין הייתה עצימה, גם בחזית הדרומית וגם בחזית הצפונית, אבל זה לא הפריע למשקיעים הישראלים להמשיך להשקיע באפיקים השונים - יתרת הנכסים הפיננסים של הישראלים ברבעון עלתה ב-3.9% ל-6 טריליון שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה בכ-7.6 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע על כ-306 אחוזים, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר ביתרת התיק לעומת התוצר.

הבורסה זינקה ואיתה גם התיקים

את העלייה הגדולה ביותר ברבעון הציגו האחזקות של הישראלים במניות בארץ עם עלייה של 10.5% ברבעון השלישי, זאת על רקע העליות החדות בבורסה, כאשר מדד ת"א 35 עלה ב-4.7% ות"א 90 ב-5.7%. יתרת המניות בארץ עלתה בכ-69.9 מיליארד שקל כאשר המימושים נאמדים בסכום של כ-3.5 מיליארד שקל.

יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרבעון בכ-41.9 מיליארד שקל (2%) והגיעה לרמה של כ-2.14 טריליון שקל, המהווים כ-36% מסך התיק. יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה במהלך הרבעון בכ-28.8 מיליארד שקל (2.7%) ועמדה על כ-1.09 טריליון שקל. העלייה נבעה ברובה מהעלייה באג"ח הממשלתיות הסחירות (כ-26.8 מיליארד שקל) בעיקר כתוצאה מגיוסי הון.

יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-19.9 מיליארד שקל ועמדה בסופו על כ-417 מיליארד שקל, זאת כתוצאה משילוב של עליות מחירים והשקעות נטו שמוערכים בכ-11 מיליארד שקל).

הישראלים משקיעים גם בחו"ל

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרבעון בכ-42 מיליארד שקל (3.5%) ועמדה בסופו על כ-1.23 טריליון שקל, המהווים כ-21% מסך תיק הנכסים.  יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-28 מיליארד שקל (4.2%) ועמדה על כ-698 מיליארד שקל. זאת בשילוב של עליות מחירים לצד השקעות נטו (אומדן של כ-15.8 מיליארד שקל).

יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-7.6 מיליארד שקל (2.8%) ועמדה על כ-279.9 מיליארד שקל. העלייה נבעה מעליות מחירים ומהשקעות נטו בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל. יתרת קרנות ההשקעה עלתה בכ-6 מיליארד שקל (2.6%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-249.3 מיליארד שקל. כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרבעון, חלה ירידה בשיעור הנכסים במט"ח של כ-0.1 נקודות אחוז (מ-27.7% ל-27.6%).

ההשקעות של הגופים המוסדיים

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי בכ-114 מיליארד שקל (4.3%) ועמדה על כ-2.77 טריליון שקל (כ-46% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרבעון נבעה בעיקר מעליות מחירים בשווקי ההון ובאה לידי ביטוי ברכיבים הבאים: אג"ח ממשלתיות ומק"מ - עלייה של כ-39.4 מיליארד שקל (4.7%), תעודות סל בחו"ל שעוקבות אחר מדדי המניות - עלייה של כ-22.3 מיליארד שקל (11%), כתוצאה משילוב של עליות מחירים ורכישות, מניות בארץ - עלייה של כ-20.6 מיליארד שקל (9.4%), בעיקר על רקע עליות המחירים, חוזים עתידיים בחו"ל - עלייה של כ-7.8 מיליארד שקל ביתרה המאזנית, קרנות השקעה בחו"ל - עלייה של כ-6 מיליארד שקל (2.6%), מניות בחו"ל - ירידה של כ-7.5 מיליארד שקל (4.5%-), על אף עליות המחירים.

קיראו עוד ב"בארץ"

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-39.6 מיליארד שקל (7.6%) ועמד בסופו על כ-557.8 מיליארד שקל, המהווים כ-9.3% מסך תיק הנכסים של הציבור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.