הסכמות משרד האוצר
צילום: לעמ

משרד האוצר וההסתדרות הגיעו להסכמות בנוגע לתקציב 2025

ההסכמות מבטאות כניעה של האוצר לתכתיבים של ההסתדרות: בוטלו הסעיפים של הגדלת השתתפות עובדים בפנסיה התקציבית; ביטול ההקפאה על קצבאות נכות וזקנה ועוד. סמוטריץ׳: ״ההסכמות הללו משקפות את ההבנה שכולנו נושאים יחד באחריות לאומית״; בר-דוד: ״ההסכמות שהשגנו מחזקות את המשק בטווח הארוך״
חיים בן הקון | (9)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הגיעו למתווה מוסכם בנוגע להשתתפות ציבור העובדים בצעדים לייצוב המצב הכלכלי במשק. ההסכמות מגיעות לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2025 בממשלה, ועל רקע האתגרים שניצבים בפני המשק בשל המצב הביטחוני והימשכות המלחמה. תוצאות המו"מ בין שני הגופים מעדות כי האוצר נכנע במספר רב של נושאים.

ההסכמות אליהן הגיעו ההסתדרות ושר האוצר

  

⁠שכר העובדים במגזר הציבורי

תוספות השכר לעובדים במגזר הציבורי ישולמו במועדן, לרבות תוספות השכר מכוח הסכם המסגרת מיום 17.7.2023  (2% במשכורת דצמבר 2024 ו-1.5% במשכורת אפריל 2025 ו-1.5% באפריל 2026), תוספת וותק, דרגות וכד'. במקביל, יתבצע קיזוז זמני בשכר העובדים, בשיעור של 2.29% בין דצמבר 2024 ועד דצמבר 2025, ובשיעור של-1.2% בשנת 2026, ויבוטל מסוף שנת 2026.

הקיזוז לא יפחית את השכר המבוטח לפנסיה צוברת ותקציבית וכן לא יפגע בתשלומי גמר חשבון. בהמשך להסכמות, תקודם חקיקה, שתחיל מנגנון הפחתה דומה על כלל העובדים במגזר הציבורי.

⁠⁠במקום קיזוז שני ימי הבראה, הוסכם כי ב-2025 יופחת יום הבראה במשק. עוד הוסכם כי תעריף ההבראה ייוותר על כנו. סכומי הקיזוז והפחתת יום ההבראה יופנו לטובת מענקים ותגמולים עודפים לאנשי מילואים. 

לאור ההסכמות בין משרד האוצר להסתדרות, והמאמצים המשמעותיים לצמצם את הפגיעה בציבור העובדים, ירדו מטיוטת חוק ההסדרים הסעיפים: ⁠הקפאת עדכון גמלאות עובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית במדד המחירים לצרכן.⁠ ⁠הגדלת ההשתתפות העובדים בפנסיה תקציבית בוטלה. סעיף זה הוא חשוב, אבל כדאי לשים לב, מדובר היה בהפרשות לפנסיה ולא בתקבולים. ההפרשות שהיו 2%, יעלו ל-7%. גם כאן האוצר ספג תבוסה. 

⁠מיסוי קרנות השתלמות ירד אף הוא מטיוטת ההסדרים. כאן זו כניעה מהדהדת של האוצר. לא יהיה מס על קרנות השתלמות הנזילות (מהשנה השביעית) וזה מחדל - ביטול הטבת המס על קרנות השתלמות בתקופה כזו שהתקציב מתרוקן והמלחמה קשה ודורשת תקציבים, זה חטא. מדובר על הטבת מס ש-85% ממנה הולכת לעשירונים העליונים. האוצר ניסה למסות רק חלק קטן מהרווחים של החוסכים בקרנות האלו, אבל ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות הוביל התנגדות מאסיבית כמו שעשה בעבר.  

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד בוטלו: ⁠הקפאת שכר המינימום;⁠ ההקפאה על קצבאות הנכות והזקנה. ⁠בהצעת החוק לעצירת הגידול בהטבת המס במשיכת קצבה פנסיונית בשנת 2025, עצירת הגידול תהיה בשנה אחת והחל משנת 2026 יחזור הגידול בהטבת המס.

הסכמות נוספות

⁠השלמת תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת ליישם את נספח הגמלאים המפורטים בהסכמי המסגרת של שנת 2016 ושל שנת 2023. משרד האוצר וההסתדרות יעדכנו את ההסכמים בדבר תשלום לעובדים בתחומי השמירה והניקיון במסגרת קניית השירותים של המעסיקים במגזר הציבורי ויפעלו לקידום שכר מינימום ענפי בענף הניקיון. בנושאים בעלי השלכות על עובדים, כמפורט בחוק ההסדרים, יתקיים דיון והידברות עם ההסתדרות על ההשלכות. 

 

בצלאל סמוטריץ' שר אוצר: "אני מברך על כך שתקציב 2025 מובא לאישור הכנסת בהסכמות רחבות בראש ובראשונה עם ההסתדרות ועם נשיאות המגזר העסקי והשלטון המקומי. ההסכמות הללו משקפות את ההבנה שכולנו נושאים יחד באחריות לאומית ונכנסים תחת האלונקה של המאמץ הכלכלי, התומך במאמצי המלחמה עד הניצחון. אנחנו עושים זאת מתוך אחדות ואמונה עמוקה בעתיד המדינה, בכוחה של הכלכלה הישראלית וביכולת להביא להשגת יעדי המלחמה ובראשם - לנצח. בעזרת הצעדים הללו אנו לא רק מתמודדים עם אתגרי המלחמה, אלא גם סוללים את הדרך לצמיחה כלכלית מואצת שתגיע בע״ה לאחר המלחמה. יחד ננצח זו לא סיסמה, זו הנוסחה הנכונה ביותר לצלוח את האתגר הביטחוני והכלכלי כאחד".

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר: "כבר למעלה משנה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה רב חזיתית וצרכי המשק המורכבים מחייבים החלטות קשות והסכמות רחבות. ממשלת ישראל בהובלת משרד האוצר קיבלה החלטה להעביר תקציב אחראי, מרוסן ומאוזן, שייתן מענה מחד לצרכי הביטחון, השיקום והתמיכה בעסקים, לצד התכנסות אחראית לייצוב יחס החוב-תוצר. ההסתדרות וההסכמות עימה הינן חלק מרכזי וחשוב בתקציב הנוכחי, שמקרין על כל בית בישראל. אני מודה ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ולעובדי משרד האוצר על שיתוף פעולה פורה, מאומץ ומשותף למען כלכלת ישראל בתקופה מאתגרת זו ועל קבלת החלטות מאתגרות, אחראיות וקשות יחד".

יו"ר הסתדרות ארנון בר-דוד: "זו אחת השעות הקשות ביותר לעם ולחברה בישראל. מיטב בנינו ובנותינו נלחמים על הארץ הזו כבר למעלה משנה, תוך גילוי גבורה עילאית. כדי לאפשר להם להמשיך להילחם ולהבטיח את חוסנו של המשק, הגעתי לשורת הסכמות עם שר האוצר שנועדו לייצב את הכלכלה הישראלית ולתמוך במאמץ הביטחוני. ההסכמות שהשגנו מחזקות את המשק בטווח הארוך, ושומרות על האיזון הנדרש כדי למזער למינימום ולקצוב בזמן את ההשפעה על העובדים. כך למשל, מנענו את הקפאת העלייה של שכר המינימום, והבאנו סופי שבוע ארוכים בכמה מועדים. 

"הבית של העובדות והעובדים בישראל תמיד היה ולנצח יישאר שותף להגנת המדינה וערכיה. האדם העובד ניצב בחזית המאבק באתגרים הכלכליים והביטחוניים של המדינה, והניצחון הישראלי תלוי בכך שהוא לא יהיה שם לבד. חשוב לי שכל חלקי החברה יפעלו באותה רוח של מחויבות וסולידריות למען הכלל".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נמני 20/11/2024 17:24
    הגב לתגובה זו
    ניכרת בכל תחום
  • 6.
    אנונימי 20/11/2024 06:12
    הגב לתגובה זו
    גם בקומוניזם מי שבראש הפירמידה דאג לעצמו ולחברים שלו. לראש ההסתדרות לא בדיוק אכפת ממה שקורה במדינה ומחור בתקציב. העיקר שמי שבוחר בו ימשיך למצוץ את דמו של כל מי שעובד לפרנסתו ולא חבר הסתדרות אשר משלם את כל המסים ולא נהנה מכל ההטבות שההסתדרות סוחטת מהמדינה
  • 5.
    כרגיל מכרו את המדינה בשביל קומבינות שלהם (ל"ת)
    יותם 19/11/2024 22:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ורוניקה 19/11/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
    לסלק את הגרנדמייזר עם הכיפה
  • 3.
    אזובי הקיר 19/11/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    בגלל ש 3 העשירונים נהנים מ 85% ממנו הרי אותן עשירונים גם משלמים 80 אחוז מהמס שהמדינה גובה ובהתחשב שקצבאות למשק בית החרדי ,שסובל מ 50% אבטלה גברית מבחירה, רק גדלות לא נורא שחלק ממשרתי המילואים ומשלמי המיסים יקבלו משהו מהמדינה. כמובן שהמשך החזקת משרדי ממשלה מוזרים(לעינים מנהליים לדוגמא או שרת המודיעין) לא ממש מראה דוגמא אישית... שמחתי לעזור
  • 2.
    גולדפינגר 19/11/2024 17:19
    הגב לתגובה זו
    כרגיל ההיסתדרות דאגה לחתולים השמנים ולועדים החזקים, השאר שילכו לשתות מהים של עזה או יבחרו בנתניהו שוב ושוב ושוב
  • 1.
    מילואימניק 19/11/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
    בפועל מי שנכנע כאן זה ארנון בן דוד
  • שלמה 19/11/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    ולתת להם לעקוץ את הקופה הציבורית. זה תורם להמשך שלטונו של נתניהו
  • גולדפינגר 19/11/2024 17:22
    הגב לתגובה זו
    אם לא הבנתה עד עכשיו, המעמד העובד הם אזרחים סוג ב' שנועד לשרת ולממן את החרדים.
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.