כאשר מדברים על ההשלכות הבינלאומיות של תקופת המלחמה, התנועה של כסף זר לארץ וממנה משפיעה באופן בולט על ענף ההייטק. הענף שבעשורים האחרונים בנה לעצמו שם מהטובים בעולם נתפס כעת באור שונה בעיני המשקיעים בעולם. המלחמה והחקיקה המשפטית העלו את רמת הסיכון וגרמו לירידה בהיקפי הכספים שמנותבים לתחום ההון סיכון בישראל. בנוסף, הריבית הגבוהה והירידה בתיאבון לגיוסים שינו את תמונת השוק, והשאלות עולות לגבי היכולת של החברות שונות לגייס כספים בעתיד. בכדי להבין את האתגרים ואת הצורך בגיוון ההון הכלכלי והאנושי, כמו גם את יעילות צעדי הממשלה בהתמודדות עם המצב - הגיעו עדי בלוטנר, ראש תחום הון אנושי, ג’וינט-תבת מתן ליברמן וממייסדי סמפריס, אביבית מנה קליל, מנכ”לית משותפת באופנהיימר וכרם נבו, סמנכ”לית צמיחה ברשות החדשנות לדון בעתיד ההייטק הישראלי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "זאת הריבית הגבוהה, המלחמה, החקיקה המשפטית" אומרת כרם נבו, סמנכ”לית צמיחה ברשות החדשנות - "יש כאן אירוע מצטבר שבסופו חווים שנתיים מאוד קשות להייטק הישראלי. ההצטברות של האירועים, כולל המלחמה, לא תורמים וגם מעכבים החלטות השקעה–גם בקרנות וגם בחברות". נבו מוסיפה: "המטרה המרכזית היא לייצב את שוק ההון סיכון ולהבטיח זרימה מספקת של כסף לאור המגמות הנוכחיות". למרות שיש ביקוש מצד משקיעים מוסדיים שמעדיפים להשקיע במניות אמריקאיות גדולות ובשלות בחו"ל, נבו מציעה גישה שונה – במקום להתערב בכוח, היא מציעה פלטפורמה שתומכת בשוק. "במהלך התקופה נצפו תנודות בביקוש, אך בסופו של דבר, הביקוש לכסף עלה בצורה משמעותית, פי שלושה מהמצופה. ישנו תיאבון חיובי לתוכניות המוצעות, אך נותר לראות כיצד הן יתבצעו בפועל". כרם נבו, סמנכ”לית צמיחה ברשות החדשנות; קרדיט: ליאת מנדל כיצד ניתן להעריך את המצב הכללי של חברות הייטק ישראליות כיום? האם רוב החברות מצליחות לגייס כסף, או שהן עדיין נתקלות בקשיים משמעותיים בתחום זה? "המצב הנוכחי של חברות ההייטק הישראליות מצביע על תמונה מעורפלת למדי. מצד אחד, אנחנו רואים עסקאות משמעותיות שמביאות לשיפורים ברמת הגיוס של חלק מהחברות, והיו גם רבעונים מפתיעים", אומרת נבו. "עם זאת, יש כמה מגמות כלליות שכבר ניתן לזהות. הקרנות הישראליות מתקשות לגייס כספים, כמו שעולה מדו"ח שפורסם לאחרונה, המראה ירידה משמעותית ביכולתן לגייס כסף, ומציג מספרים דומים לאלו שנראו ב-2015. מדובר בתופעה מדאיגה שמעידה על אתגרים משמעותיים בתחום". האם בתור רגולטור וגורם משמעותי בשוק, אתם סבורים שעליכם לפעול לשמירה על השקעות ישראליות בתעשיית ההון-סיכון המקומית, או שמא נכון יותר להימנע מהתערבות ולתת למוסדיים למקסם את התשואה שלהם בכל מקום שיבחרו להשקיע? "בסופו של דבר, התפקיד שלנו הוא להבטיח שיש פלטפורמה שתומכת בהשקעות מבלי להתערב באופן מוגזם במדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים. ניסיון לכוון את המדיניות יכול ליצור עיוותים, כפי שראינו בעבר, ואנחנו לומדים מהניסיון הזה ומבינים שאיננו רוצים לחזור עליו", אורמת נבו. "לגבי קרן יוזמה 2.0, היא נועדה לעודד השקעה של מוסדיים בקרנות הון-סיכון ישראליות שמבצעות השקעות בחברות ישראליות. אנו עושים זאת דרך מערכת של תמריצים ולא דרך התערבות ישירה בשוק. כלומר, עבור כל דולר שהמוסדיים משקיעים, הקרן מעניקה מימון נוסף של 30%, ובכך משתתפת בהשקעה יחד עם המוסדיים. זה דומה להלוואה מותנית, ולא להשקעה ישירה בכספי מדינה. הריבית על ההלוואה היא אפסית או נמוכה מאוד בשנים הראשונות כדי להניע השקעות בשוק ההון-סיכון. המטרה היא להמריץ את ההשקעות בטווח הקצר ולהבטיח שהכסף יגיע במהירות, תוך יצירת יציבות בשוק ההון-סיכון". אתם עוזרים למוסדיים הישראלים לסחור במניות בארצות הברית ומכירים היטב את החברות הציבוריות שם. כיצד ההאטה העולמית הגדולה שהתרחשה השפיעה על השוק? "ברצוני להפריד בין השוק הריאלי לבין שוק ההון", אומרת אביבית מנה קליל, מנכ”לית משותפת באופנהיימר. "כשמדברים על ירידות בשווקים מתייחסים לשוק ההון, אשר מטבע הדברים מקדים את השוק הריאלי וחוזה את העתיד. לכן, הירידות בשוק ההון משקפות חששות עתידיים, אך עדיין אינן מתארות את המצב בפועל בשוק הריאלי. החשש מהאטה בארצות הברית משפיע על השקעות בתעשיית ההון סיכון, כשפחות משאבים מגיעים לסטרטאפים ולהנפקות". אומרת מנה קליל. "המוסדיים מעדיפים השקעות בחברות ציבוריות בארצות הברית בגלל הצורך במחזוריות גבוהה ובפרקטיקה כלכלית, ולא מתוך רגשות ציוניים או תשואות". אביבית מנה קליל, מנכ”לית משותפת באופנהיימר; קרדיט: ליאת מנדל בסופו של דבר אם יש פחות כסף בתעשיית הון-סיכון פחות משאבים יגיעו לסטרטאפים ופחות יגיעו להנפקה? "החשש מהאטה או ממיתון הוא נושא שמעורר חילוקי דעות בארצות הברית, אך בפועל, השפעתו על השוק עדיין אינה ברורה לחלוטין. המוסדיים בישראל נוטים להשקיע בהייטק בחו"ל יותר מאשר בארץ". אומרת מנה קליל. אנחנו דוברי עברית ויכולים להיפגש פנים אל פנים. מדוע אנחנו רואים את המגמה של השקעת כספים מחוץ לתעשיית ההייטק הישראלית? "העניין אינו ציוני אלא טכני לחלוטין. המוסדיים בישראל מנהלים מאות מיליארדים ואף טריליונים של דולרים, והכסף הזה חייב למצוא בית מתאים", אומרת מנה קליל. "כאשר נכנסים לאחזקה בחברה עם השקעה של עשרה, עשרים או שלושים מיליון דולר-מה שמאפיין את המוסדיים וחברות הביטוח הוא שהם דרושים מחזורים גבוהים. בארצות הברית, מחזורים אלה קיימים, בעוד שבתל אביב, השקעה במניה בינונית עשויה לדרוש קנס של עד 10% בעת הכניסה והיציאה. לכן, השיקול המרכזי הוא פרקטי ולא רגשי. בהחלט, גם בתשואה לאורך זמן המדדים האמריקאים מציגים ביצועים טובים יותר מהמדדים הישראלים. הסיבה לכך היא שהמדדים כמו הנאסד"ק כוללים חברות עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, מה שמניע את התשואות קדימה. לכן, השקעה במדדים אלו נחשבת לרווחית יותר בטווח הארוך". האם המוסדיים מנתבים יותר כסף לחברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק? "בהחלט", אומרת מנה קליל. "המוסדיים מנתבים יותר כסף לחברות הישראליות שנסחרות בנאסד"ק, והבחירה נעשית בצורה אובייקטיבית על ידי אותו מנהל השקעות, בין אם הוא פועל מוול סטריט או מתל אביב. יש להפריד בין השקעות בחברות ציבוריות לחברות פרטיות. בחברות ציבוריות, המוסדיים משקיעים דרך מחלקות האנליזה הפנימיות שלהם וגם באמצעות התייעצות עם מחלקת המחקר של אופנהיימר, אשר מספקת המלצות על השקעות. לעומת זאת, בשוק הפרטי, המוסדיים פועלים דרך קרנות השקעה פרטיות המתמחות בתחום. אין אפשרות להחזיק צוותים פנימיים הבקיאים בכל היבט של הטכנולוגיה". עדי, ספרי לנו קצת על ג'וינט-תבת והעבודה עם ארגוני ממשלה לקידום עובדים בחציון התחתון של שוק העבודה, כולל שיפור פריון כללי. האם תחום ההייטק רלוונטי גם לאוכלוסייה שאת מדברת עליה ולחציון השני של העובדים בישראל? "אני חושבת שמה שברור מהשיחה הוא שההייטק הוא קטר הצמיחה של ישראל, ולכן יש לנו מוטיבציה גבוהה להשקיע בו", אומרת עדי בלוטנר, ראש תחום הון אנושי, ג’וינט-תבת. "ההון האנושי הוא מה שמניע את הקטר הזה, אבל השאלה היא האם ההון האנושי הנוכחי בהייטק הוא ההון היחיד האפשרי או שיש תופעה של אנשים שלא מצליחים להיכנס לשוק, כפי שמתרחש גם בארצות הברית. בישראל של 2024, לאחר עידן הקורונה, שיקולים גאוגרפיים לא צריכים להוות בעיה, אך הנתונים מראים שיש עדיין פערים משמעותיים: החברה הערבית והחרדית כמעט ולא נוכחת בהייטק, עם פערים בולטים בין מרכז לפריפריה, כאשר היחס בין עובדים במרכז לעובדים בפריפריה הוא 1 ל-6". עדי בלוטנר, ראש תחום הון אנושי, ג’וינט-תבת; קרדיט: ליאת מנדל האם ייתכן שנוצרה הזדמנות לתקן את תת-הייצוג של קבוצות מהפריפריה ולשלב יותר מפונים, מילואימניקים ואנשים שאינם מיוצגים כיום בחוד החנית של ההייטק? "מאז תחילת המלחמה, אנחנו בארגון שלנו השקענו בקורסים למפונים, גייסנו 20 מפונים, נתנו להם קורס של חודשיים במימון שלנו עם מרצים מהחברה שלנו. שניים מהם קיבלו התמחות ועובדים אצלנו, ורבים אחרים מצאו מקום בתעשייה. המטרה שלנו כחברות חזקות היא לדחוף את התעשייה קדימה ולמצוא כשרונות", אומרת בלוטנר.  "ככל שנצליח להביא אנשים מאוכלוסיות פחות חזקות, נוכל להרחיב את המאגר שלנו ולתמוך בצמיחה של התעשייה", אומר מתן ליברמן, ממייסדי סמפריס. "המטרה שלנו היא לקדם את האוכלוסיות הללו ולהתמקד בהנעתן קדימה. כשאנו מבצעים את הצעדים הללו, איננו רואים ירידה במשכורות או פגיעה בהתפתחות של העובדים שמגייסים. לגבי אנשי המילואים אני סבור שהגיע הזמן שהמדינה תתמוך כמו בתעשייה האמריקאית. אני מציע ש-5% מההוצאות של חברות יופנו לחברות בבעלות של מילואימניקים. הגיע הזמן להכיר בתרומה שהאנשים הללו מעניקים למדינה ולתמוך בהם במקום להסתכל עליהם בצורה שלילית. אנו לא רואים פגיעה בביצועים ונמשיך לתמוך גם בעובדים ובני/בנות זוג המשרתים, שכן זו הדרך שלנו להצליח ולהתקדם". עד כמה נכון היום לסטרטאפ ישראלי להסתמך על גיוסי ענק ושווי גבוה, בהתחשב בצורך לנהל את הצד העסקי של הכנסות מול הוצאות? אנו זוכרים תקופות שבהן כל סטארטאפ קיבל מימון, והכסף היה זול מאוד, אך כיום המצב שונה לחלוטין. איך זה משפיע על האסטרטגיות של סטרטאפים? "השוק השתנה בצורה משמעותית בשנים האחרונות", אומר ליברמן. "אם נבחן את הדרך שבה סטרטאפים היו בנויים מאז 2014, נראה שהתעשייה גדלה משמעותית בכמות החברות ובאופי הפעולה שלהן. היום, כל ישראלי יודע מה זה גיוס הון, אך מה שגרם לשינוי הוא השיא של 2022, שביחד עם ההתפתחות של השוק שינה את הדרך בה חברות ישראליות נבנות. בעבר, חברות ישראליות שאפו להשיג אקזיטים בגובה של חמישים מיליון דולר, כאשר אקזיט של מאה מיליון היה נחשב להצלחה רבה", מוסיף ליברמן.  מתן ליברמן, ממייסדי סמפריס; קרדיט: ליאת מנדל "כיום, אנו רואים שינוי בגישות של חברות בתחום. כמות העסקאות מאז 2022 ירדה, והשווי של חברות קטנות השתנה. הכסף היום יקר יותר, והשקעות בסטרטאפים קטנים הן נדירות יותר. רבות מהחברות בוחרות להתרכז בהפיכה לחברות אמריקאיות במטרה להנפיק בנסד"ק, מה שדורש תכנון והתנהלות לאורך זמן". איך הצורך בתכנון ובניהול לאורך זמן משפיע על היום-יום של החברה? ובמיוחד כיצד השינוי באיזון ובתזרים העסקי משפיע על ההתנהלות השוטפת של החברה, מעבר לשווים בלבד? "השינוי בניהול החברה והצורך בתכנון לטווח ארוך משפיעים בצורה משמעותית על היום-יום של החברה. ב-2022 ראינו בזבוזים והוצאות מופרכות בתחרות על עובדים, אולם התנהלות זהירה ויעילה היא מה שחשוב. אני מאמין בעבודה בסביבה בריאה ובניהול אחראי, דבר שלא הוביל לפיטורים או בעיות קשות בעבר. השוק כיום מתאזן ומנחה כיצד לחלק משאבים לעובדים ולתפקד בצורה מיטבית עם מטרה ברורה להכנסות ורווח", אומר ליברמן. "בתקופה האחרונה, ראינו המון יוניקורנים חדשים שניסו לגייס כסף, אך חלקם חוששים מהערכת שווי לא ריאלית ולכן נמנעים מלפנות למוסדיים. זהו תהליך תקין של התאמת השוק, שבו נדרש להשקיע ולהתנהל בצורה חכמה ולא לבזבז משאבים על הערכות שווי מנופחות. התנהלות זו היא הכרחית בכדי להימנע מבעיות עתידיות ולמצוא אופציות חלופיות. כל שינוי במודל הצמיחה, במיוחד אם הוא כולל צמיחה של יותר מ-100% בשנה עם הפסדים, דורש הכנה ותכנון מסודר של הוצאות וצוות", מוסיף ליברמן.