עידן אזולאי
צילום: סטודיו טוביה

כל עוד אין רגיעה, כדאי לשמור על פוזיציה דפנסיבית בתיק האג"ח

עידן אזולאי |

הסיכון לטווח ארוך לכלכלה המקומית כתוצאה מהתמשכותה של המערכה עולה. ככל שלא יחול שינוי בזמן הקרוב, הפגיעה במשק עלולה להיות עמוקה יותר וזה יבוא לידי ביטוי בעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל.

>> על רקע הירידות בשווקים - למה אגרות החוב קופצות?

אפיזודות של רווחי הון בשוק האג"ח כפי שהיו בחודש יולי מסוגלות להביא לתחושה שהגיע העת להגדיל את הסיכון בשוק. אולם כל עוד תחול רגיעה אמיתית וודאית במצב הבטחוני, אנחנו סבורים שיש לשמור על פוזיציה דפנסיבית בתיק האג"ח.

ומה קורה בארה"ב? ביום שלישי ירד מדד הנאסדק ב-1.3%, עלה ב-2.6% ביום רביעי, ירד ב-2.3% בחמישי וסגר את השבוע בירידה של 2.4%. ביום רביעי הוסיפה אנבידיה 330 מיליארד דולר לשוויה, מה שהיה תוספת הערך היומית הגדולה ביותר אי פעם למניה בודדת. וביום חמישי היא איבדה 270 מיליארד מערכה. תנודה של כמעט 600 מיליארד דולר ביומיים. בהמשך, אינטל שבתגובה לאזהרת רווח איבדה 26% (!) משווייה, וכל זה אירע על רקע נתוני תעסוקה חלשים מהצפי שגרמו לירידת תשואות חדה לאורך העקום.

רוב העלייה בשיעור האבטלה נגרמה כתוצאה מעלייה בפיטורי עובדים זמניים. את ההשפעה האמיתית של הסופה על שוק התעסוקה נדע לאחר שיתפרסמו הנתונים בחודש הבא. אולם, אין עוררין על כך שהנתונים האחרונים מעידים שהמשק האמריקאי מאט. 

השוק נוטה לנוע בקיצוניות רבה. בינואר השוק צפה קרוב לשבע הפחתות ריבית לאחר שנתוני התעסוקה של חודש דצמבר היו חלשים מהתחזית. התשואה על האגרת לעשר שנים ירדה ל 3.8%. נתוני התעסוקה של ינואר היו חזקים מהצפי מה שנתן את האות למהלך עליות חד בתשואות בחודשים שלאחר מכן.

זוהי התגובה החדה שמתלווה לא אחת לכל נתון שמתפרסם ולפיכך יש להיזהר בקביעה אבסולוטית של המסקנות. שורה תחתונה, ה "Chaos Trade" כאן והוא עומד ללוות אותנו לזמן לא קצר. לא רק בהיבט המקומי, כי אם גם ואולי במידה רבה יותר, בהיבט הגלובלי. זה הופך את השוק למאתגר מאוד וכן, גם למעניין מאוד. הדרך להתמודד עם השוק הזה היא לא למהר להסיק מסקנות ולפעול לפיהן ולתמחר כראוי את הסיכונים. מאחר והסיכונים נוטים כעת בכיוון מעלה, אנחנו נותרים בפוזיציה הדפנסיבית שלנו. התשואה בטווחים הקצרים מספקת מחסה ראוי גם באפיקים הממשלתיים ובעיקר באפיקים הקונצרנים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.