מוסר התשלומים של רשויות ומשרדים ממשלתיים היה תמיד מחפיר, לכן השתדלתי מאד שלא להתבסס על עבודות למגזר הממשלתי. לא ראיתי לנכון שהחברה שלי, חיסונים פיננסים, תתייבש חודשים ארוכים בהמתנה לקבלת תשלומים, שע"פ חוזה מגיע היה לנו לקבל כדין. שנאתי לפנות בתחינות לפקיד זה או אחר, חלקם "עבד כי ימלוך", שישחררו בטובם את הכסף המגיע לנו. באותם מקרים נדירים בהם מנהלים בחברה שכנעו אותי בכ"ז לגשת למכרז ממשלתי זכור לי לדיראון מקרה ספציפי. זכינו במכרז של רשות ממשלתית, בו הייתה למזמין העבודה יכולת להרחיב את המפרט המקורי ולקבל שירותים נוספים תמורת תשלום לספק עבור היקף שעות נוסף. כמובן שמבחינתנו כספקים זה היה נשמע מצוין. אכן תוך כדי עבודה הדרישות גדלו, שעות העבודה הצטברו, היקף השירות התרחב והכל לכאורה טוב. אלא מה? הוצאנו חשבוניות לאותה רשות, אך בנוגע לתשלומים אין קול ואין עונה. הם סיפרו לנו שהם מאד מרוצים, שהכול עונה על ציפיותיהם, עובדתית ביקשו מאיתנו עוד ועוד. אכן חוץ מזה שלא קיבלנו מהם כסף הכול היה נפלא. כמובן שהם טענו שתהליך האישורים של התשלומים עבורנו "בטיפול" וכן הלאה. יש עיכוב רק כי ההיא חולה וההוא בחופש וזה לא חתם וכו'. בנקודה זו ראוי כבר לומר, למי שלא מכיר את הנושא, שקיים "חוק מוסר תשלומים לספקים 2017" שמחייב את כל הגופים הציבוריים (והעסקיים) לשלם לספקים שלהם את החוב תוך לא יאוחר מ-45 ימים. לאחר שחלפה כמעט שנה (!) ועדיין לא קיבלנו תשלום ראשון אפילו, נתתי הוראה ועצרתי את המשך עבודות השירות עבורם. ברוב חוצפתו, הפקיד הבכיר שהיה אחראי מולנו, התקשר אליי ואיים שאם לא נספק להם את יתרת דרישותיהם הוא יוודא ש"לעולם לא נראה את הכסף". עניתי לו שהשיחה בינינו מוקלטת ואם הוא לא יטפל בעניין מיידית, אפנה לא רק לראש הרשות בכבודו ובעצמו עם האיומים המוקלטים האלו, אלא שאין לי בעיה לפנות גם לעיתונות. ומה קרה לדעתכם? הפלא ופלא. תוך פרק זמן של 72 שעות כל החוב היה בחשבון הבנק שלנו.  

חוק מוסר התשלומים – שיפור ניכר אך הממשלה תמיד בסוף

חוק מוסר תשלומים לספקים 2017 הוא חד משמעי: גופים ציבוריים וגופים עסקיים חייבים לשלם כל עוד לא מדובר בעסקאות שאינן עבודות בניה הנדסאיות (שם הכללים שונים), תוך 45 ימים מיום המצאת החשבון ע"י הספק, או מקסימום תוך 30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון (שוטף + 30). שוטף פלוס 30 יכול לנוע בין 30 ימי אשראי ל-59 ימי אשראי בתלות במועד הגשת החשבונית. החוק גם מפרט שמדובר בספק שמספק סחורה, נותן שירות או מבצע עבודה עבור מזמין שהוא אחד או יותר מהגופים הבאים: רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס, רשויות מקומיות, גוף שהוקם מכוח חוק (לדוגמה: בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, יד ושם), מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב (מוסד שהממשלה משתתפת בתקציבו) או גוף מתוקצב ע"י הממשלה (תאגיד שהוקם על פי חוק או שהמדינה משתתפת בתקציבו). האם המצב במשק השתפר מאז החוק? כן! הוא הפך מבלתי נסבל לנסבל למחצה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את הסוגייה והציג מחקר של הסוכנות לעסקים קטנים. זו עורכת סקר מוסר תשלומים מדי שנה מאז חקיקת החוק. בתרשים 1 להלן מוצג שיעור העסקים שלא שילמו בזמן, בהתאם לחוק, לפי סוג לקוח בשנים 2019 ו-2022. מתברר שהמגזר הממשלתי והשלטון המקומי השתפרו בכך שממצב שבו בין 51% ל-61% מהם עברו על החוק ב-2019 למצב ש"רק" 39% מהמגזר הממשלתי, 36% מהשלטון המקומי ו-35% מהמגזר הציבורי עוברים על החוק. ממש "נפלא". זה בולט עוד יותר על רקע העובדה שרק 6% מהסקטור העסקי הפרטי נהג כך. עצם העובדה שזו ממשיכה להיות הנורמה - היא בגדר שערורייה. מוסדות המדינה חייבים להיות דוגמא לכולם. הם חייבים להיות הראשונים מבחינת העמידה בחוק וגם מבחינת מוסר התשלומים שלהם. איך אנחנו לעומת אירופה? גם שם המגזר הציבורי חוטא במוסר תשלומים שהוא נמוך מזה של הסקטור העסקי, אך בישראל המצב פחות טוב מהממוצע: אפשר לראות כי ב-2022 מספר ימי האשראי בפיגור (מעבר ל-45 הימים המותרים בחוק) של המגזר הציבורי בישראל היו 21 בהשוואה לממוצע של 17 ימים ב-24 מדינות באירופה. רוצים לשפר עוד את השירות הציבורי? פתרון פשוט ומיידי ליישום: הקפידו על העברה מהירה יותר של הכסף לספקים.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".