מוסר התשלומים של הרשויות והמשרדים הממשלתיים – הנמוך במשק
מוסר התשלומים של רשויות ומשרדים ממשלתיים היה תמיד מחפיר, לכן השתדלתי מאד שלא להתבסס על עבודות למגזר הממשלתי. לא ראיתי לנכון שהחברה שלי, חיסונים פיננסים, תתייבש חודשים ארוכים בהמתנה לקבלת תשלומים, שע"פ חוזה מגיע היה לנו לקבל כדין. שנאתי לפנות בתחינות לפקיד זה או אחר, חלקם "עבד כי ימלוך", שישחררו בטובם את הכסף המגיע לנו. באותם מקרים נדירים בהם מנהלים בחברה שכנעו אותי בכ"ז לגשת למכרז ממשלתי זכור לי לדיראון מקרה ספציפי. זכינו במכרז של רשות ממשלתית, בו הייתה למזמין העבודה יכולת להרחיב את המפרט המקורי ולקבל שירותים נוספים תמורת תשלום לספק עבור היקף שעות נוסף. כמובן שמבחינתנו כספקים זה היה נשמע מצוין. אכן תוך כדי עבודה הדרישות גדלו, שעות העבודה הצטברו, היקף השירות התרחב והכל לכאורה טוב. אלא מה? הוצאנו חשבוניות לאותה רשות, אך בנוגע לתשלומים אין קול ואין עונה. הם סיפרו לנו שהם מאד מרוצים, שהכול עונה על ציפיותיהם, עובדתית ביקשו מאיתנו עוד ועוד. אכן חוץ מזה שלא קיבלנו מהם כסף הכול היה נפלא. כמובן שהם טענו שתהליך האישורים של התשלומים עבורנו "בטיפול" וכן הלאה. יש עיכוב רק כי ההיא חולה וההוא בחופש וזה לא חתם וכו'. בנקודה זו ראוי כבר לומר, למי שלא מכיר את הנושא, שקיים "חוק מוסר תשלומים לספקים 2017" שמחייב את כל הגופים הציבוריים (והעסקיים) לשלם לספקים שלהם את החוב תוך לא יאוחר מ-45 ימים. לאחר שחלפה כמעט שנה (!) ועדיין לא קיבלנו תשלום ראשון אפילו, נתתי הוראה ועצרתי את המשך עבודות השירות עבורם. ברוב חוצפתו, הפקיד הבכיר שהיה אחראי מולנו, התקשר אליי ואיים שאם לא נספק להם את יתרת דרישותיהם הוא יוודא ש"לעולם לא נראה את הכסף". עניתי לו שהשיחה בינינו מוקלטת ואם הוא לא יטפל בעניין מיידית, אפנה לא רק לראש הרשות בכבודו ובעצמו עם האיומים המוקלטים האלו, אלא שאין לי בעיה לפנות גם לעיתונות. ומה קרה לדעתכם? הפלא ופלא. תוך פרק זמן של 72 שעות כל החוב היה בחשבון הבנק שלנו.
חוק מוסר התשלומים – שיפור ניכר אך הממשלה תמיד בסוף
חוק מוסר תשלומים לספקים 2017 הוא חד משמעי: גופים ציבוריים וגופים עסקיים חייבים לשלם כל עוד לא מדובר בעסקאות שאינן עבודות בניה הנדסאיות (שם הכללים שונים), תוך 45 ימים מיום המצאת החשבון ע"י הספק, או מקסימום תוך 30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון (שוטף + 30). שוטף פלוס 30 יכול לנוע בין 30 ימי אשראי ל-59 ימי אשראי בתלות במועד הגשת החשבונית. החוק גם מפרט שמדובר בספק שמספק סחורה, נותן שירות או מבצע עבודה עבור מזמין שהוא אחד או יותר מהגופים הבאים: רשויות מדינה, משרדי ממשלה, המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס, רשויות מקומיות, גוף שהוקם מכוח חוק (לדוגמה: בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, יד ושם), מוסד להשכלה גבוהה מתוקצב (מוסד שהממשלה משתתפת בתקציבו) או גוף מתוקצב ע"י הממשלה (תאגיד שהוקם על פי חוק או שהמדינה משתתפת בתקציבו). האם המצב במשק השתפר מאז החוק? כן! הוא הפך מבלתי נסבל לנסבל למחצה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחן את הסוגייה והציג מחקר של הסוכנות לעסקים קטנים. זו עורכת סקר מוסר תשלומים מדי שנה מאז חקיקת החוק. בתרשים 1 להלן מוצג שיעור העסקים שלא שילמו בזמן, בהתאם לחוק, לפי סוג לקוח בשנים 2019 ו-2022. מתברר שהמגזר הממשלתי והשלטון המקומי השתפרו בכך שממצב שבו בין 51% ל-61% מהם עברו על החוק ב-2019 למצב ש"רק" 39% מהמגזר הממשלתי, 36% מהשלטון המקומי ו-35% מהמגזר הציבורי עוברים על החוק. ממש "נפלא". זה בולט עוד יותר על רקע העובדה שרק 6% מהסקטור העסקי הפרטי נהג כך. עצם העובדה שזו ממשיכה להיות הנורמה - היא בגדר שערורייה. מוסדות המדינה חייבים להיות דוגמא לכולם. הם חייבים להיות הראשונים מבחינת העמידה בחוק וגם מבחינת מוסר התשלומים שלהם. איך אנחנו לעומת אירופה? גם שם המגזר הציבורי חוטא במוסר תשלומים שהוא נמוך מזה של הסקטור העסקי, אך בישראל המצב פחות טוב מהממוצע: אפשר לראות כי ב-2022 מספר ימי האשראי בפיגור (מעבר ל-45 הימים המותרים בחוק) של המגזר הציבורי בישראל היו 21 בהשוואה לממוצע של 17 ימים ב-24 מדינות באירופה. רוצים לשפר עוד את השירות הציבורי? פתרון פשוט ומיידי ליישום: הקפידו על העברה מהירה יותר של הכסף לספקים.
* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".
- 4.מודאג 07/03/2024 16:33הגב לתגובה זואנו במסלול התדרדרות למדינת עולם שלישי בכירים בשלטון דאגו לטפח את הגישה הזו בשנים האחרונות.
- 3.מריה 07/03/2024 01:57הגב לתגובה זוהפרזיטים
- יותם 07/03/2024 18:47הגב לתגובה זובוזזים את הקופה הציבורית
- אבנר 14/03/2024 20:05את כל האברכים הפרזיטים
- שתה מים תרגע (ל"ת)שי 07/03/2024 09:34הגב לתגובה זו
- 2.סווינגר 06/03/2024 11:42הגב לתגובה זוהמשרדים הממשלתיים מתעמרים בספקים. העסקים חיים לפי "שוטף פלוס". רפובליקת בננות
- 1.שמואל 06/03/2024 11:33הגב לתגובה זומדינה בפשיטת רגל מוסרית...המגזר הציבורי חולה ואין תרופה...

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.