משה גפני
צילום: יחצ

הבנקים ישלמו בשנתיים הקרובות למדינה עד 2.5 מיליארד שקל

הבנקים ישלמו 6% מהרווח שיפיקו על פעילותם בישראל בכל אחת מהשנים. הבנקים התחייבו גם לדרישת ועדת הכספים כי יקימו קרן הלוואות בתנאים משופרים לאנשי מילואים בעלי עסקים קטנים, בהיקף של 100 מיליון שקל
עוזי גרסטמן | (5)

ועדת הכספים אישרה כי הבנקים ישלמו למדינה עד 2.5 מיליארד שקל ב-2024 וב-2025. במסגרת המנגנון שנקבע, הבנקים ישלמו 6% מהרווח שיפיקו על פעילותם בישראל בכל אחת מהשנים. במסגרת השיח בין הצדדים, התחייבו הבנקים לדרישת הוועדה כי יקימו קרן הלוואות בתנאים משופרים לטובת אנשי מילואים בעלי עסקים קטנים, בהיקף של 100 מיליון שקל, ובמקביל מאריך בנק ישראל את מתווה חרבות ברזל.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), "זהו צעד גדול לכך שהבנקים אינם פרה קדושה וניתן לגבות מהם כסף". הוועדה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל).

בנוסח ההצעה המקורית, במסגרת התוכנית המאזנת, הוצע לקבוע שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד תום 2025, כך שעל רווחים של הבנקים יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום. השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", כלומר בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5% משווי כלל נכסי הבנקים בישראל. ההחלטה צפויה דווקא להעלות את מניות הבנקים, כפי שכבר כתבנו בעבר.

בעקבות דיוני הוועדה ושיחות בין הצדדים, תוקנה ההצעה, כך שמוצע לקבוע כי מכניסת החוק לתוקף עד תום 2025, בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן ישלם למדינה סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה שנה. לגבי 2024, יחול התשלום לגבי החלק היחסי מהרווח מכניסת החוק לתוקף. להגדרה של בנק קטן נכנסים בנק ירושלים ובנק וואן זירו בלבד.

עוד נקבע כי במידה שסכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי 2024 יעלה על 1.2 מיליארד שקל, או שהתשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים לגבי 2025 יעלה על 1.3 מיליארד שקל, יוחזר לבנק המשלם ההפרש שבין סכום התשלום השנתי של כלל הבנקים המשלמים ובין הסכום המרבי לאותה שנה. ההחזר יבוצע באופן יחסי לגובה התשלום של כל בנק.

במידה שתנאי השוק ישתנו באופן שישפיע מהותית על יכולת הבנקים לנפק רווחים, בכלל של שיעור ריבית בנק ישראל, שיעור האינפלציה או שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה, רשאי שר האוצר לפי החוק לקצר את התקופה של התשלום. הוא יוכל לסיימה בתום 2024. החוק ייכנס לתוקף ב-1 באפריל.

לדרישת הוועדה, מתוך רצון למנוע את גלגול העלויות של הבנקים במסגרת החוק ללקוחות הבנקים, נקבע בחוק כי המפקח על הבנקים ידווח פעמיים בשנה ב-2024 וב-2025, על ריבית אשראי, ריבית על פיקדונות ועמלות שנגבו מלקוחות. הדיווח יבוצע לפי סיווגים שונים, כשבנק ישראל יוסיף דיווחים נוספים שיראה לנכון כי הם משרתים מטרה זו.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תראו איך פתאום הרווחים החשבונאיים של הבנקים צונחים (ל"ת)
    אמיר 05/03/2024 09:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    99 04/03/2024 22:10
    הגב לתגובה זו
    כל יום מיליארד שקל - 120 אלף מפונים. אז כל הבנקים ביחד ישלמו בשנה 1.3 מיליארד. זה לא ממש יסגור את הבור.
  • 3.
    חזירים שודדים חזירים (ל"ת)
    לשם שינוי 04/03/2024 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנג'לה 04/03/2024 22:07
    הגב לתגובה זו
    יללא להתגייס לצבא
  • 1.
    יפה מאוד בשורה טובה ! (ל"ת)
    שלמה 04/03/2024 15:33
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.