דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?

החל מיום שישי השקל מתחזק. מדוע זה קורה, האם תכנית בנק ישראל מצליחה ומה לגבי תרחישי האימים של מודי'ס?
יוסי פרנק | (13)

לאחר שכבר הגיע ל-4.085 ביום שישי האחרון, החל הדולר דולר שקל רציף להיחלש והבוקר כבר שבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר. אחרי שבדקתי היטב באתרים שעדיין לא פרץ שלום, אנסה להסביר מדוע, למרות הכניסה לעזה, שפרשנים רבים הציגו אותה כטריגר לפריצה נוספת לכיוון 4.20, שינה הדולר כיוון (אני בכוונה מתייחס לדולר למרות שאנו מסתכלים כמובן על השקל בבואנו לבחון שינויי מגמה עקב המלחמה והמצב הפוליטי). השאלה המרכזית: האם אפשר לדבר על שינוי מגמה בשוק והאם אפשר לומר שתכנית בנק ישראל נוחלת הצלחה?

ראשית אקדים ואומר כי אין כאן שינוי מגמה בשלב זה, הדולר אכן יכול להגיע ל-4.20, עקב פתיחת חזית צפונית, יכול להגיע ל-4.50 עם כניסת הגדה וערביי ישראל למערכה, יכול להגיע ל-5 שקלים עם כניסת איראן וגם ל-6 שקלים אם תפרוץ מלחמת עולם. ועכשיו נחזור למציאות (ואני לא מזלזל, אחרי ה-7/10 אסור לזלזל בכלום).

אז מה בכל זאת קרה? אני סבור שמי שראה בכניסה לעזה טריגר לפריצה נוספת, טעה. הכניסה לעזה, כולל תרחישי הסתבכות, כבר מגולמת בשווקים. אף אחד לא חושב שלא נצא מהמערכה בעזה, ארוכה ככל שתהיה, כמנצחים. אי לכך, למרות שההשפעה על השווקים הייתה שונה ממבצעים אחרים ברצועה שכלל לא השפיעו מעבר לכמה שעות, היא לא התארכה מעבר למספר ימים כי השווקים מסתכלים קדימה ומנסים להעריך מה יקרה לאחר מכן.

להזכירכם, הדבר הכי קרוב למלחמה בעזה הייתה מלחמת לבנון השנייה. גם שם עלה הדולר בימי הלחימה הראשונים, אולם לאחר כמה ימים השתנתה המגמה למרות שהלחימה נמשכה מן רב כי השווקים מסתכלים קדימה. זה בדיוק מה שקורה השבוע. לא הייתי קורא לזה בינתיים שינוי מגמה, בטח לא עד שנשמע מה שיש לנסראללה להגיד בסוף השבוע, אולם ככל שהשווקים יקטינו את ההסתברות שלבנון תיכנס למערכה , ניתן יהיה לדבר ברמת סבירות גבוהה יותר על שינוי מגמה. בינתיים, יש שחקנים שניתחו את הסיטואציה והחליטו שמבחינתם הגענו לשיא ועל כן כדאי לקנות שקלים. זה כל הסיפור.

האם תכנית בנק ישראל הצליחה לעצור את הסחף? לדעתי ממש לא, נהפוך הוא וממש אינני מבין את מערך השיקולים של הבנק ותסלחו לי שאני לא קונה מנטרות כמו "לא בוחנים תכנית לאחר מספר ימים", "אנחנו לא באים לשנות מגמה" ו"מתערבים ככל שרואים לנכון". בנק ישראל הפתיע את השווקים כשהפר את מדיניות העמימות שלו ויצא בתכנית מצוינת. מי שחושב שנשק של 45 מיליארד דולר (30 מיליארד בהמרות, 15 בעסקות החלף), לא יכול להביא לשינוי מגמה במטבע כמו שקל, פשוט לא מבין מה זה שוק מט"ח.

בל נשכח שמדובר רק ב-15% מהיתרות כך שיש לבנק עוד המון תחמושת ויש לו עוד כלי נשק רבים בהם יכול להשתמש בעת הצורך. השוק הגיב מידית והדולר ירד ל-3.99 שקל, אולם כמה שעות לאחר מכן, אתגרו השחקנים את הבנק והעלו בחזרה את השערים תוך ניצול מחזורי המסחר הנמוכים בשעות אחר הצהרים והערב. כשראו שהבנק אינו מגיב, הבינו שהבנק ממשיך להתערב כפי שהתערב בשנים האחרונות ועם זה היה קל להם להתמודד. כשיתפרסמו נתוני ההתערבות בעוד מספר ימים, תיווכחו שהבנק המיר סכומים מאד נמוכים ביחס לתכנית שפרסם.

לטעמי זו טעות קריטית מכמה היבטים. ראשית-אמינות. אתה לא יכול לצאת בתכנית ולתת לשחקנים להמשיך לעשות בשוק ככל העולה על רוחם מבלי להגיב. המשחקים ממשיכים- דולר מתחזק בעולם ומיד הוא מתחזק כאן, אבל כשהוא נחלש זה לא בא לידי ביטוי. בורסות יורדות הדולר מתחזק אוטומטית אבל כשהן עולות לא קורה כלום. זו פעילות ספקולטיבית ועל הבנק להשתמש בכלים פשוטים על מנת להכשיל אותה. אם השווקים לא מאמינים לבנק זה צריך להדליק אצלו את כל נורות האזהרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף, אנו צופים כאן בשערי שיא של למעלה מעשור. עשור במהלכו צבר הבנק יתרות שיא בשערים נמוכים מאד. זו הזדמנות פז להמיר כמות גדולה של יתרות ברווח שיא, לנקות את מאזני הבנק מהפסדים ולהעביר למדינה הון רב לו היא זקוקה בימים אלו כמו אוויר לנשימה. למה לא לעשות את זה ? לטעמי הבנק מפספס כאן הזדמנות פז שספק אם תחזור בשנים הקרובות. אחד הטיעונים המרכזיים של הבנק בצבירת ההיקף העצום של היתרות היה ההסבר הגיאופוליטי ועתות חירום. האם אנחנו לא בעת חירום?

בסוף, בנק ישראל אינו יכול לחשוב כמו פוליטיקאי. הוא צריך לראות מה יקרה ביום שאחרי. בהנחה סבירה שננצח ונישאר מדינה והנחה נוספת שהמצב הפוליטי שגרם לפיחות משמעותי עוד לפני המלחמה, ישתנה ואפילו דרמטית, השקל צפוי לחזור להתחזק משמעותית ואם הוא שוב ירד מתחת לשוויו ההוגן כפי שבנק ישראל בעצמו הכריז עליו (3.4-3.5), מן הראוי שלבנק ישראל תהיה מספיק תחמושת להתמודד. הדרך הנכונה היא להקטין משמעותית את היקף היתרות בשערי השיא על מנת שניתן יהיה להגדילן בשערי שפל.

מילה אחרונה לגבי תרחישי האימים. יש אינטרסנטים רבים שמפזרים תרחישים שונים ומשונים (עיין ערך הפחתת ריבית עד 1% לפני שבועיים). בהקשר זה אציין את תרחיש האימים של מודי'ס שפורסם לפני יומיים. או שהאנשים שם מנותקים מהמציאות, או שיכולת הניתוח שלהם מעלה סימני שאלה רבים. מדינת ישראל תצא מהשבת השחורה הזאת הרבה יותר חזקה ומלוכדת, הסיוע האמריקאי ,יחד עם גיוסי כספים מיהדות העולם(בונדס ואחרים) יסייעו מידית לייצוב הכלכלה והשינויים הפוליטיים הצפויים יחזירו את המשקיעים שכרגע יושבים על הגדר. מי שחושב אחרת לדעתי טועה ובגדול.

 

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. מייל לתגובות: 

[email protected].

 

* החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא השתנתה, כרגע, כל עוד אלה התנאים, מדובר בתיקון בריא (ל"ת)
    ראה הכל 02/11/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יורו 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    תלוי גם מה הדולר עושה בעולם . ולפי ההצהרות של האמריקאים הם יזרימו סיוע ליזראל ( $ ) . ויש עוד פרמטרים בשקלול .
  • 6.
    בעשור האחרון טעית (ל"ת)
    שחרזדה 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זליג 02/11/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הדולר יגיע ל 5 ש"ח תקנו בוכטות תרוויחו בגדול.
  • 4.
    גולדפינגר 02/11/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה יוסי, לפתע פתאום יתרות המט"ח של ישראל הם דבר טוב בעיינך?הם כרית ביטחון של הכלכלה הישראלית?
  • 3.
    הנגיד 02/11/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    לאורך התקופה הקרובה יהיה קשה לעצור את העליה של הדולר לכן ריאלי שהדולר ינוע מעל 4 דולר ועד לכיוון של 4.5 דולר
  • 2.
    העורב 02/11/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    רכישת הדולרים עלתה לבנק בגרעון של כמעט מאה מיליארד ש"ח (ראו במאזן הבנק) שמרחיק את היום שבו יעבור לרווחים ויעביר את רווחיו לתקציב המדינה כמו כל בנק מרכזי. הבנק גם מושקע בנירות ערך שקנה בשיא ובאירו שקנה במחירי שיא. הסכום 200 מיליארד דולר שבקופת הבנק יספיק ביום הדין לשבועיים לכל היותר, וגם זה , רק כדי למתן את הפיחות ולא יותר מזה. פרנק למד מהנסיון והתחיל לשאול את הקוראים שאלות במקום לתת תשובות. כך הוא מכסה את כל האפשרויות בכתבה - שהדולר יעלה ל-6 וגם שירד בחדות. בשביל זה יש את מסעודה משדרות. מקווה שהוא לא גובה מכם תשלום על גיבובי השטויות.
  • לפטר 50% מעובדי בנק ישראל לקצץ להם בשכר ב 40% (ל"ת)
    זליג 02/11/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האיש מדבר מפוזיציה !!!!! תזהרו !!!!! (ל"ת)
    גקי 02/11/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
  • שרון 02/11/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    שהתחלפה לפני כשנה בערך, לאחר 10 שנים של "דאגה לייצוא"
  • האיש תמיד דיבר מפוזיציה! (ל"ת)
    בטיטו 02/11/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
  • העורב 02/11/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שהוא למד מהנסיון והפסיק לתת תחזיות , והוא שואל אותנו בכותרות של ה"מאמרים" : "האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?"
  • משה 02/11/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    לא הפעם
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: