האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?
לאחר שכבר הגיע ל-4.085 ביום שישי האחרון, החל הדולר דולר שקל רציף להיחלש והבוקר כבר שבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר. אחרי שבדקתי היטב באתרים שעדיין לא פרץ שלום, אנסה להסביר מדוע, למרות הכניסה לעזה, שפרשנים רבים הציגו אותה כטריגר לפריצה נוספת לכיוון 4.20, שינה הדולר כיוון (אני בכוונה מתייחס לדולר למרות שאנו מסתכלים כמובן על השקל בבואנו לבחון שינויי מגמה עקב המלחמה והמצב הפוליטי). השאלה המרכזית: האם אפשר לדבר על שינוי מגמה בשוק והאם אפשר לומר שתכנית בנק ישראל נוחלת הצלחה?
ראשית אקדים ואומר כי אין כאן שינוי מגמה בשלב זה, הדולר אכן יכול להגיע ל-4.20, עקב פתיחת חזית צפונית, יכול להגיע ל-4.50 עם כניסת הגדה וערביי ישראל למערכה, יכול להגיע ל-5 שקלים עם כניסת איראן וגם ל-6 שקלים אם תפרוץ מלחמת עולם. ועכשיו נחזור למציאות (ואני לא מזלזל, אחרי ה-7/10 אסור לזלזל בכלום).
אז מה בכל זאת קרה? אני סבור שמי שראה בכניסה לעזה טריגר לפריצה נוספת, טעה. הכניסה לעזה, כולל תרחישי הסתבכות, כבר מגולמת בשווקים. אף אחד לא חושב שלא נצא מהמערכה בעזה, ארוכה ככל שתהיה, כמנצחים. אי לכך, למרות שההשפעה על השווקים הייתה שונה ממבצעים אחרים ברצועה שכלל לא השפיעו מעבר לכמה שעות, היא לא התארכה מעבר למספר ימים כי השווקים מסתכלים קדימה ומנסים להעריך מה יקרה לאחר מכן.
להזכירכם, הדבר הכי קרוב למלחמה בעזה הייתה מלחמת לבנון השנייה. גם שם עלה הדולר בימי הלחימה הראשונים, אולם לאחר כמה ימים השתנתה המגמה למרות שהלחימה נמשכה מן רב כי השווקים מסתכלים קדימה. זה בדיוק מה שקורה השבוע. לא הייתי קורא לזה בינתיים שינוי מגמה, בטח לא עד שנשמע מה שיש לנסראללה להגיד בסוף השבוע, אולם ככל שהשווקים יקטינו את ההסתברות שלבנון תיכנס למערכה , ניתן יהיה לדבר ברמת סבירות גבוהה יותר על שינוי מגמה. בינתיים, יש שחקנים שניתחו את הסיטואציה והחליטו שמבחינתם הגענו לשיא ועל כן כדאי לקנות שקלים. זה כל הסיפור.
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם תכנית בנק ישראל הצליחה לעצור את הסחף? לדעתי ממש לא, נהפוך הוא וממש אינני מבין את מערך השיקולים של הבנק ותסלחו לי שאני לא קונה מנטרות כמו "לא בוחנים תכנית לאחר מספר ימים", "אנחנו לא באים לשנות מגמה" ו"מתערבים ככל שרואים לנכון". בנק ישראל הפתיע את השווקים כשהפר את מדיניות העמימות שלו ויצא בתכנית מצוינת. מי שחושב שנשק של 45 מיליארד דולר (30 מיליארד בהמרות, 15 בעסקות החלף), לא יכול להביא לשינוי מגמה במטבע כמו שקל, פשוט לא מבין מה זה שוק מט"ח.
בל נשכח שמדובר רק ב-15% מהיתרות כך שיש לבנק עוד המון תחמושת ויש לו עוד כלי נשק רבים בהם יכול להשתמש בעת הצורך. השוק הגיב מידית והדולר ירד ל-3.99 שקל, אולם כמה שעות לאחר מכן, אתגרו השחקנים את הבנק והעלו בחזרה את השערים תוך ניצול מחזורי המסחר הנמוכים בשעות אחר הצהרים והערב. כשראו שהבנק אינו מגיב, הבינו שהבנק ממשיך להתערב כפי שהתערב בשנים האחרונות ועם זה היה קל להם להתמודד. כשיתפרסמו נתוני ההתערבות בעוד מספר ימים, תיווכחו שהבנק המיר סכומים מאד נמוכים ביחס לתכנית שפרסם.
לטעמי זו טעות קריטית מכמה היבטים. ראשית-אמינות. אתה לא יכול לצאת בתכנית ולתת לשחקנים להמשיך לעשות בשוק ככל העולה על רוחם מבלי להגיב. המשחקים ממשיכים- דולר מתחזק בעולם ומיד הוא מתחזק כאן, אבל כשהוא נחלש זה לא בא לידי ביטוי. בורסות יורדות הדולר מתחזק אוטומטית אבל כשהן עולות לא קורה כלום. זו פעילות ספקולטיבית ועל הבנק להשתמש בכלים פשוטים על מנת להכשיל אותה. אם השווקים לא מאמינים לבנק זה צריך להדליק אצלו את כל נורות האזהרה.
- הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
- סבב מינויים בלאומי: איל אפרת מונה לראש החטיבה הבנקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בנוסף, אנו צופים כאן בשערי שיא של למעלה מעשור. עשור במהלכו צבר הבנק יתרות שיא בשערים נמוכים מאד. זו הזדמנות פז להמיר כמות גדולה של יתרות ברווח שיא, לנקות את מאזני הבנק מהפסדים ולהעביר למדינה הון רב לו היא זקוקה בימים אלו כמו אוויר לנשימה. למה לא לעשות את זה ? לטעמי הבנק מפספס כאן הזדמנות פז שספק אם תחזור בשנים הקרובות. אחד הטיעונים המרכזיים של הבנק בצבירת ההיקף העצום של היתרות היה ההסבר הגיאופוליטי ועתות חירום. האם אנחנו לא בעת חירום?
בסוף, בנק ישראל אינו יכול לחשוב כמו פוליטיקאי. הוא צריך לראות מה יקרה ביום שאחרי. בהנחה סבירה שננצח ונישאר מדינה והנחה נוספת שהמצב הפוליטי שגרם לפיחות משמעותי עוד לפני המלחמה, ישתנה ואפילו דרמטית, השקל צפוי לחזור להתחזק משמעותית ואם הוא שוב ירד מתחת לשוויו ההוגן כפי שבנק ישראל בעצמו הכריז עליו (3.4-3.5), מן הראוי שלבנק ישראל תהיה מספיק תחמושת להתמודד. הדרך הנכונה היא להקטין משמעותית את היקף היתרות בשערי השיא על מנת שניתן יהיה להגדילן בשערי שפל.
מילה אחרונה לגבי תרחישי האימים. יש אינטרסנטים רבים שמפזרים תרחישים שונים ומשונים (עיין ערך הפחתת ריבית עד 1% לפני שבועיים). בהקשר זה אציין את תרחיש האימים של מודי'ס שפורסם לפני יומיים. או שהאנשים שם מנותקים מהמציאות, או שיכולת הניתוח שלהם מעלה סימני שאלה רבים. מדינת ישראל תצא מהשבת השחורה הזאת הרבה יותר חזקה ומלוכדת, הסיוע האמריקאי ,יחד עם גיוסי כספים מיהדות העולם(בונדס ואחרים) יסייעו מידית לייצוב הכלכלה והשינויים הפוליטיים הצפויים יחזירו את המשקיעים שכרגע יושבים על הגדר. מי שחושב אחרת לדעתי טועה ובגדול.
יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. מייל לתגובות:
* החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
- 8.לא השתנתה, כרגע, כל עוד אלה התנאים, מדובר בתיקון בריא (ל"ת)ראה הכל 02/11/2023 16:03הגב לתגובה זו
- 7.יורו 02/11/2023 14:28הגב לתגובה זותלוי גם מה הדולר עושה בעולם . ולפי ההצהרות של האמריקאים הם יזרימו סיוע ליזראל ( $ ) . ויש עוד פרמטרים בשקלול .
- 6.בעשור האחרון טעית (ל"ת)שחרזדה 02/11/2023 14:28הגב לתגובה זו
- 5.זליג 02/11/2023 12:38הגב לתגובה זוהדולר יגיע ל 5 ש"ח תקנו בוכטות תרוויחו בגדול.
- 4.גולדפינגר 02/11/2023 12:20הגב לתגובה זומה קרה יוסי, לפתע פתאום יתרות המט"ח של ישראל הם דבר טוב בעיינך?הם כרית ביטחון של הכלכלה הישראלית?
- 3.הנגיד 02/11/2023 12:01הגב לתגובה זולאורך התקופה הקרובה יהיה קשה לעצור את העליה של הדולר לכן ריאלי שהדולר ינוע מעל 4 דולר ועד לכיוון של 4.5 דולר
- 2.העורב 02/11/2023 11:28הגב לתגובה זורכישת הדולרים עלתה לבנק בגרעון של כמעט מאה מיליארד ש"ח (ראו במאזן הבנק) שמרחיק את היום שבו יעבור לרווחים ויעביר את רווחיו לתקציב המדינה כמו כל בנק מרכזי. הבנק גם מושקע בנירות ערך שקנה בשיא ובאירו שקנה במחירי שיא. הסכום 200 מיליארד דולר שבקופת הבנק יספיק ביום הדין לשבועיים לכל היותר, וגם זה , רק כדי למתן את הפיחות ולא יותר מזה. פרנק למד מהנסיון והתחיל לשאול את הקוראים שאלות במקום לתת תשובות. כך הוא מכסה את כל האפשרויות בכתבה - שהדולר יעלה ל-6 וגם שירד בחדות. בשביל זה יש את מסעודה משדרות. מקווה שהוא לא גובה מכם תשלום על גיבובי השטויות.
- לפטר 50% מעובדי בנק ישראל לקצץ להם בשכר ב 40% (ל"ת)זליג 02/11/2023 12:39הגב לתגובה זו
- 1.האיש מדבר מפוזיציה !!!!! תזהרו !!!!! (ל"ת)גקי 02/11/2023 11:21הגב לתגובה זו
- שרון 02/11/2023 12:24הגב לתגובה זושהתחלפה לפני כשנה בערך, לאחר 10 שנים של "דאגה לייצוא"
- האיש תמיד דיבר מפוזיציה! (ל"ת)בטיטו 02/11/2023 12:21הגב לתגובה זו
- העורב 02/11/2023 12:09הגב לתגובה זוהבעיה שהוא למד מהנסיון והפסיק לתת תחזיות , והוא שואל אותנו בכותרות של ה"מאמרים" : "האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?"
- משה 02/11/2023 11:51הגב לתגובה זולא הפעם
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
