דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?

החל מיום שישי השקל מתחזק. מדוע זה קורה, האם תכנית בנק ישראל מצליחה ומה לגבי תרחישי האימים של מודי'ס?
יוסי פרנק | (13)

לאחר שכבר הגיע ל-4.085 ביום שישי האחרון, החל הדולר דולר שקל רציף להיחלש והבוקר כבר שבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר. אחרי שבדקתי היטב באתרים שעדיין לא פרץ שלום, אנסה להסביר מדוע, למרות הכניסה לעזה, שפרשנים רבים הציגו אותה כטריגר לפריצה נוספת לכיוון 4.20, שינה הדולר כיוון (אני בכוונה מתייחס לדולר למרות שאנו מסתכלים כמובן על השקל בבואנו לבחון שינויי מגמה עקב המלחמה והמצב הפוליטי). השאלה המרכזית: האם אפשר לדבר על שינוי מגמה בשוק והאם אפשר לומר שתכנית בנק ישראל נוחלת הצלחה?

ראשית אקדים ואומר כי אין כאן שינוי מגמה בשלב זה, הדולר אכן יכול להגיע ל-4.20, עקב פתיחת חזית צפונית, יכול להגיע ל-4.50 עם כניסת הגדה וערביי ישראל למערכה, יכול להגיע ל-5 שקלים עם כניסת איראן וגם ל-6 שקלים אם תפרוץ מלחמת עולם. ועכשיו נחזור למציאות (ואני לא מזלזל, אחרי ה-7/10 אסור לזלזל בכלום).

אז מה בכל זאת קרה? אני סבור שמי שראה בכניסה לעזה טריגר לפריצה נוספת, טעה. הכניסה לעזה, כולל תרחישי הסתבכות, כבר מגולמת בשווקים. אף אחד לא חושב שלא נצא מהמערכה בעזה, ארוכה ככל שתהיה, כמנצחים. אי לכך, למרות שההשפעה על השווקים הייתה שונה ממבצעים אחרים ברצועה שכלל לא השפיעו מעבר לכמה שעות, היא לא התארכה מעבר למספר ימים כי השווקים מסתכלים קדימה ומנסים להעריך מה יקרה לאחר מכן.

להזכירכם, הדבר הכי קרוב למלחמה בעזה הייתה מלחמת לבנון השנייה. גם שם עלה הדולר בימי הלחימה הראשונים, אולם לאחר כמה ימים השתנתה המגמה למרות שהלחימה נמשכה מן רב כי השווקים מסתכלים קדימה. זה בדיוק מה שקורה השבוע. לא הייתי קורא לזה בינתיים שינוי מגמה, בטח לא עד שנשמע מה שיש לנסראללה להגיד בסוף השבוע, אולם ככל שהשווקים יקטינו את ההסתברות שלבנון תיכנס למערכה , ניתן יהיה לדבר ברמת סבירות גבוהה יותר על שינוי מגמה. בינתיים, יש שחקנים שניתחו את הסיטואציה והחליטו שמבחינתם הגענו לשיא ועל כן כדאי לקנות שקלים. זה כל הסיפור.

האם תכנית בנק ישראל הצליחה לעצור את הסחף? לדעתי ממש לא, נהפוך הוא וממש אינני מבין את מערך השיקולים של הבנק ותסלחו לי שאני לא קונה מנטרות כמו "לא בוחנים תכנית לאחר מספר ימים", "אנחנו לא באים לשנות מגמה" ו"מתערבים ככל שרואים לנכון". בנק ישראל הפתיע את השווקים כשהפר את מדיניות העמימות שלו ויצא בתכנית מצוינת. מי שחושב שנשק של 45 מיליארד דולר (30 מיליארד בהמרות, 15 בעסקות החלף), לא יכול להביא לשינוי מגמה במטבע כמו שקל, פשוט לא מבין מה זה שוק מט"ח.

בל נשכח שמדובר רק ב-15% מהיתרות כך שיש לבנק עוד המון תחמושת ויש לו עוד כלי נשק רבים בהם יכול להשתמש בעת הצורך. השוק הגיב מידית והדולר ירד ל-3.99 שקל, אולם כמה שעות לאחר מכן, אתגרו השחקנים את הבנק והעלו בחזרה את השערים תוך ניצול מחזורי המסחר הנמוכים בשעות אחר הצהרים והערב. כשראו שהבנק אינו מגיב, הבינו שהבנק ממשיך להתערב כפי שהתערב בשנים האחרונות ועם זה היה קל להם להתמודד. כשיתפרסמו נתוני ההתערבות בעוד מספר ימים, תיווכחו שהבנק המיר סכומים מאד נמוכים ביחס לתכנית שפרסם.

לטעמי זו טעות קריטית מכמה היבטים. ראשית-אמינות. אתה לא יכול לצאת בתכנית ולתת לשחקנים להמשיך לעשות בשוק ככל העולה על רוחם מבלי להגיב. המשחקים ממשיכים- דולר מתחזק בעולם ומיד הוא מתחזק כאן, אבל כשהוא נחלש זה לא בא לידי ביטוי. בורסות יורדות הדולר מתחזק אוטומטית אבל כשהן עולות לא קורה כלום. זו פעילות ספקולטיבית ועל הבנק להשתמש בכלים פשוטים על מנת להכשיל אותה. אם השווקים לא מאמינים לבנק זה צריך להדליק אצלו את כל נורות האזהרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף, אנו צופים כאן בשערי שיא של למעלה מעשור. עשור במהלכו צבר הבנק יתרות שיא בשערים נמוכים מאד. זו הזדמנות פז להמיר כמות גדולה של יתרות ברווח שיא, לנקות את מאזני הבנק מהפסדים ולהעביר למדינה הון רב לו היא זקוקה בימים אלו כמו אוויר לנשימה. למה לא לעשות את זה ? לטעמי הבנק מפספס כאן הזדמנות פז שספק אם תחזור בשנים הקרובות. אחד הטיעונים המרכזיים של הבנק בצבירת ההיקף העצום של היתרות היה ההסבר הגיאופוליטי ועתות חירום. האם אנחנו לא בעת חירום?

בסוף, בנק ישראל אינו יכול לחשוב כמו פוליטיקאי. הוא צריך לראות מה יקרה ביום שאחרי. בהנחה סבירה שננצח ונישאר מדינה והנחה נוספת שהמצב הפוליטי שגרם לפיחות משמעותי עוד לפני המלחמה, ישתנה ואפילו דרמטית, השקל צפוי לחזור להתחזק משמעותית ואם הוא שוב ירד מתחת לשוויו ההוגן כפי שבנק ישראל בעצמו הכריז עליו (3.4-3.5), מן הראוי שלבנק ישראל תהיה מספיק תחמושת להתמודד. הדרך הנכונה היא להקטין משמעותית את היקף היתרות בשערי השיא על מנת שניתן יהיה להגדילן בשערי שפל.

מילה אחרונה לגבי תרחישי האימים. יש אינטרסנטים רבים שמפזרים תרחישים שונים ומשונים (עיין ערך הפחתת ריבית עד 1% לפני שבועיים). בהקשר זה אציין את תרחיש האימים של מודי'ס שפורסם לפני יומיים. או שהאנשים שם מנותקים מהמציאות, או שיכולת הניתוח שלהם מעלה סימני שאלה רבים. מדינת ישראל תצא מהשבת השחורה הזאת הרבה יותר חזקה ומלוכדת, הסיוע האמריקאי ,יחד עם גיוסי כספים מיהדות העולם(בונדס ואחרים) יסייעו מידית לייצוב הכלכלה והשינויים הפוליטיים הצפויים יחזירו את המשקיעים שכרגע יושבים על הגדר. מי שחושב אחרת לדעתי טועה ובגדול.

 

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. מייל לתגובות: 

[email protected].

 

* החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא השתנתה, כרגע, כל עוד אלה התנאים, מדובר בתיקון בריא (ל"ת)
    ראה הכל 02/11/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יורו 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    תלוי גם מה הדולר עושה בעולם . ולפי ההצהרות של האמריקאים הם יזרימו סיוע ליזראל ( $ ) . ויש עוד פרמטרים בשקלול .
  • 6.
    בעשור האחרון טעית (ל"ת)
    שחרזדה 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זליג 02/11/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הדולר יגיע ל 5 ש"ח תקנו בוכטות תרוויחו בגדול.
  • 4.
    גולדפינגר 02/11/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה יוסי, לפתע פתאום יתרות המט"ח של ישראל הם דבר טוב בעיינך?הם כרית ביטחון של הכלכלה הישראלית?
  • 3.
    הנגיד 02/11/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    לאורך התקופה הקרובה יהיה קשה לעצור את העליה של הדולר לכן ריאלי שהדולר ינוע מעל 4 דולר ועד לכיוון של 4.5 דולר
  • 2.
    העורב 02/11/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    רכישת הדולרים עלתה לבנק בגרעון של כמעט מאה מיליארד ש"ח (ראו במאזן הבנק) שמרחיק את היום שבו יעבור לרווחים ויעביר את רווחיו לתקציב המדינה כמו כל בנק מרכזי. הבנק גם מושקע בנירות ערך שקנה בשיא ובאירו שקנה במחירי שיא. הסכום 200 מיליארד דולר שבקופת הבנק יספיק ביום הדין לשבועיים לכל היותר, וגם זה , רק כדי למתן את הפיחות ולא יותר מזה. פרנק למד מהנסיון והתחיל לשאול את הקוראים שאלות במקום לתת תשובות. כך הוא מכסה את כל האפשרויות בכתבה - שהדולר יעלה ל-6 וגם שירד בחדות. בשביל זה יש את מסעודה משדרות. מקווה שהוא לא גובה מכם תשלום על גיבובי השטויות.
  • לפטר 50% מעובדי בנק ישראל לקצץ להם בשכר ב 40% (ל"ת)
    זליג 02/11/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האיש מדבר מפוזיציה !!!!! תזהרו !!!!! (ל"ת)
    גקי 02/11/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
  • שרון 02/11/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    שהתחלפה לפני כשנה בערך, לאחר 10 שנים של "דאגה לייצוא"
  • האיש תמיד דיבר מפוזיציה! (ל"ת)
    בטיטו 02/11/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
  • העורב 02/11/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שהוא למד מהנסיון והפסיק לתת תחזיות , והוא שואל אותנו בכותרות של ה"מאמרים" : "האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?"
  • משה 02/11/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    לא הפעם
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.