דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?

החל מיום שישי השקל מתחזק. מדוע זה קורה, האם תכנית בנק ישראל מצליחה ומה לגבי תרחישי האימים של מודי'ס?
יוסי פרנק | (13)

לאחר שכבר הגיע ל-4.085 ביום שישי האחרון, החל הדולר דולר שקל רציף להיחלש והבוקר כבר שבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר. אחרי שבדקתי היטב באתרים שעדיין לא פרץ שלום, אנסה להסביר מדוע, למרות הכניסה לעזה, שפרשנים רבים הציגו אותה כטריגר לפריצה נוספת לכיוון 4.20, שינה הדולר כיוון (אני בכוונה מתייחס לדולר למרות שאנו מסתכלים כמובן על השקל בבואנו לבחון שינויי מגמה עקב המלחמה והמצב הפוליטי). השאלה המרכזית: האם אפשר לדבר על שינוי מגמה בשוק והאם אפשר לומר שתכנית בנק ישראל נוחלת הצלחה?

ראשית אקדים ואומר כי אין כאן שינוי מגמה בשלב זה, הדולר אכן יכול להגיע ל-4.20, עקב פתיחת חזית צפונית, יכול להגיע ל-4.50 עם כניסת הגדה וערביי ישראל למערכה, יכול להגיע ל-5 שקלים עם כניסת איראן וגם ל-6 שקלים אם תפרוץ מלחמת עולם. ועכשיו נחזור למציאות (ואני לא מזלזל, אחרי ה-7/10 אסור לזלזל בכלום).

אז מה בכל זאת קרה? אני סבור שמי שראה בכניסה לעזה טריגר לפריצה נוספת, טעה. הכניסה לעזה, כולל תרחישי הסתבכות, כבר מגולמת בשווקים. אף אחד לא חושב שלא נצא מהמערכה בעזה, ארוכה ככל שתהיה, כמנצחים. אי לכך, למרות שההשפעה על השווקים הייתה שונה ממבצעים אחרים ברצועה שכלל לא השפיעו מעבר לכמה שעות, היא לא התארכה מעבר למספר ימים כי השווקים מסתכלים קדימה ומנסים להעריך מה יקרה לאחר מכן.

להזכירכם, הדבר הכי קרוב למלחמה בעזה הייתה מלחמת לבנון השנייה. גם שם עלה הדולר בימי הלחימה הראשונים, אולם לאחר כמה ימים השתנתה המגמה למרות שהלחימה נמשכה מן רב כי השווקים מסתכלים קדימה. זה בדיוק מה שקורה השבוע. לא הייתי קורא לזה בינתיים שינוי מגמה, בטח לא עד שנשמע מה שיש לנסראללה להגיד בסוף השבוע, אולם ככל שהשווקים יקטינו את ההסתברות שלבנון תיכנס למערכה , ניתן יהיה לדבר ברמת סבירות גבוהה יותר על שינוי מגמה. בינתיים, יש שחקנים שניתחו את הסיטואציה והחליטו שמבחינתם הגענו לשיא ועל כן כדאי לקנות שקלים. זה כל הסיפור.

האם תכנית בנק ישראל הצליחה לעצור את הסחף? לדעתי ממש לא, נהפוך הוא וממש אינני מבין את מערך השיקולים של הבנק ותסלחו לי שאני לא קונה מנטרות כמו "לא בוחנים תכנית לאחר מספר ימים", "אנחנו לא באים לשנות מגמה" ו"מתערבים ככל שרואים לנכון". בנק ישראל הפתיע את השווקים כשהפר את מדיניות העמימות שלו ויצא בתכנית מצוינת. מי שחושב שנשק של 45 מיליארד דולר (30 מיליארד בהמרות, 15 בעסקות החלף), לא יכול להביא לשינוי מגמה במטבע כמו שקל, פשוט לא מבין מה זה שוק מט"ח.

בל נשכח שמדובר רק ב-15% מהיתרות כך שיש לבנק עוד המון תחמושת ויש לו עוד כלי נשק רבים בהם יכול להשתמש בעת הצורך. השוק הגיב מידית והדולר ירד ל-3.99 שקל, אולם כמה שעות לאחר מכן, אתגרו השחקנים את הבנק והעלו בחזרה את השערים תוך ניצול מחזורי המסחר הנמוכים בשעות אחר הצהרים והערב. כשראו שהבנק אינו מגיב, הבינו שהבנק ממשיך להתערב כפי שהתערב בשנים האחרונות ועם זה היה קל להם להתמודד. כשיתפרסמו נתוני ההתערבות בעוד מספר ימים, תיווכחו שהבנק המיר סכומים מאד נמוכים ביחס לתכנית שפרסם.

לטעמי זו טעות קריטית מכמה היבטים. ראשית-אמינות. אתה לא יכול לצאת בתכנית ולתת לשחקנים להמשיך לעשות בשוק ככל העולה על רוחם מבלי להגיב. המשחקים ממשיכים- דולר מתחזק בעולם ומיד הוא מתחזק כאן, אבל כשהוא נחלש זה לא בא לידי ביטוי. בורסות יורדות הדולר מתחזק אוטומטית אבל כשהן עולות לא קורה כלום. זו פעילות ספקולטיבית ועל הבנק להשתמש בכלים פשוטים על מנת להכשיל אותה. אם השווקים לא מאמינים לבנק זה צריך להדליק אצלו את כל נורות האזהרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

בנוסף, אנו צופים כאן בשערי שיא של למעלה מעשור. עשור במהלכו צבר הבנק יתרות שיא בשערים נמוכים מאד. זו הזדמנות פז להמיר כמות גדולה של יתרות ברווח שיא, לנקות את מאזני הבנק מהפסדים ולהעביר למדינה הון רב לו היא זקוקה בימים אלו כמו אוויר לנשימה. למה לא לעשות את זה ? לטעמי הבנק מפספס כאן הזדמנות פז שספק אם תחזור בשנים הקרובות. אחד הטיעונים המרכזיים של הבנק בצבירת ההיקף העצום של היתרות היה ההסבר הגיאופוליטי ועתות חירום. האם אנחנו לא בעת חירום?

בסוף, בנק ישראל אינו יכול לחשוב כמו פוליטיקאי. הוא צריך לראות מה יקרה ביום שאחרי. בהנחה סבירה שננצח ונישאר מדינה והנחה נוספת שהמצב הפוליטי שגרם לפיחות משמעותי עוד לפני המלחמה, ישתנה ואפילו דרמטית, השקל צפוי לחזור להתחזק משמעותית ואם הוא שוב ירד מתחת לשוויו ההוגן כפי שבנק ישראל בעצמו הכריז עליו (3.4-3.5), מן הראוי שלבנק ישראל תהיה מספיק תחמושת להתמודד. הדרך הנכונה היא להקטין משמעותית את היקף היתרות בשערי השיא על מנת שניתן יהיה להגדילן בשערי שפל.

מילה אחרונה לגבי תרחישי האימים. יש אינטרסנטים רבים שמפזרים תרחישים שונים ומשונים (עיין ערך הפחתת ריבית עד 1% לפני שבועיים). בהקשר זה אציין את תרחיש האימים של מודי'ס שפורסם לפני יומיים. או שהאנשים שם מנותקים מהמציאות, או שיכולת הניתוח שלהם מעלה סימני שאלה רבים. מדינת ישראל תצא מהשבת השחורה הזאת הרבה יותר חזקה ומלוכדת, הסיוע האמריקאי ,יחד עם גיוסי כספים מיהדות העולם(בונדס ואחרים) יסייעו מידית לייצוב הכלכלה והשינויים הפוליטיים הצפויים יחזירו את המשקיעים שכרגע יושבים על הגדר. מי שחושב אחרת לדעתי טועה ובגדול.

 

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. מייל לתגובות: 

[email protected].

 

* החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לא השתנתה, כרגע, כל עוד אלה התנאים, מדובר בתיקון בריא (ל"ת)
    ראה הכל 02/11/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יורו 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
    תלוי גם מה הדולר עושה בעולם . ולפי ההצהרות של האמריקאים הם יזרימו סיוע ליזראל ( $ ) . ויש עוד פרמטרים בשקלול .
  • 6.
    בעשור האחרון טעית (ל"ת)
    שחרזדה 02/11/2023 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זליג 02/11/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הדולר יגיע ל 5 ש"ח תקנו בוכטות תרוויחו בגדול.
  • 4.
    גולדפינגר 02/11/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה יוסי, לפתע פתאום יתרות המט"ח של ישראל הם דבר טוב בעיינך?הם כרית ביטחון של הכלכלה הישראלית?
  • 3.
    הנגיד 02/11/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    לאורך התקופה הקרובה יהיה קשה לעצור את העליה של הדולר לכן ריאלי שהדולר ינוע מעל 4 דולר ועד לכיוון של 4.5 דולר
  • 2.
    העורב 02/11/2023 11:28
    הגב לתגובה זו
    רכישת הדולרים עלתה לבנק בגרעון של כמעט מאה מיליארד ש"ח (ראו במאזן הבנק) שמרחיק את היום שבו יעבור לרווחים ויעביר את רווחיו לתקציב המדינה כמו כל בנק מרכזי. הבנק גם מושקע בנירות ערך שקנה בשיא ובאירו שקנה במחירי שיא. הסכום 200 מיליארד דולר שבקופת הבנק יספיק ביום הדין לשבועיים לכל היותר, וגם זה , רק כדי למתן את הפיחות ולא יותר מזה. פרנק למד מהנסיון והתחיל לשאול את הקוראים שאלות במקום לתת תשובות. כך הוא מכסה את כל האפשרויות בכתבה - שהדולר יעלה ל-6 וגם שירד בחדות. בשביל זה יש את מסעודה משדרות. מקווה שהוא לא גובה מכם תשלום על גיבובי השטויות.
  • לפטר 50% מעובדי בנק ישראל לקצץ להם בשכר ב 40% (ל"ת)
    זליג 02/11/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האיש מדבר מפוזיציה !!!!! תזהרו !!!!! (ל"ת)
    גקי 02/11/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
  • שרון 02/11/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
    שהתחלפה לפני כשנה בערך, לאחר 10 שנים של "דאגה לייצוא"
  • האיש תמיד דיבר מפוזיציה! (ל"ת)
    בטיטו 02/11/2023 12:21
    הגב לתגובה זו
  • העורב 02/11/2023 12:09
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שהוא למד מהנסיון והפסיק לתת תחזיות , והוא שואל אותנו בכותרות של ה"מאמרים" : "האם מגמת היחלשות השקל השתנתה?"
  • משה 02/11/2023 11:51
    הגב לתגובה זו
    לא הפעם
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.