נתניהו: "חלון הזדמנויות של כמה חודשים מול סעודיה" - האם העליות בבורסה תימשכנה?
רה"מ בנימין נתניהו נאם אתמול מעל במת האו"ם והתייחס בצורה נרחבת לשיחות המתקיימות אל מול ערב הסעודית על ההסכם המתגבש מולה לנורמליזציה. נתניהו אמר כי "אנחנו עומדים בפני פריצת דרך היסטורית לשלום עם סעודיה, שלום בין מכה לירושלים. אני מאמין שאפשר להשיג הסכם עם סעודיה תחת הנהגתו של הנשיא ביידן".
אין להפחית בחשיבות של הסכם מסוג זה שישרת בראש ובראשונה את הכלכלות של המדינות, ובאמצעותן את הכלכלות של שאר מדינות האזור. רק לפני כשבוע הכריז נשיא ארה"ב ביידן על ה'פרוזדור הכלכלי' של נתיב סחר מרכזי מהודו לאירופה דרך המזרח התיכון וישראל באמצעות נתיבי שיט ומסילות ברזל. לכך מתווספת ההבנה כי הסכם עם סעודיה ייפתח את הסכר להסכמים עם מדינות מוסלמיות נוספות ובראשן אינדונזיה ומלזיה אשר מעוניינות בשיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי עם ישראל.
המדדים בתל אביב סיימו את שבוע המסחר בעליות של עד 1.3%, זאת בזמן שמדד ה-S&P 500 ירד בכ-3% באותו הזמן. סביר שהפער הזה נובע אכן כתוצאה מההסכמים המתגבשים, אליהם גם התייחס הנשיא ביידן בנאומו, אשר צפויים כאמור לתרום רבות לכלכלה הישראלית. עם זאת, עוד מוקדם להעריך את התקדמות השיחות בין המדינות ולכן גם המדדים בבורסה לא צפויים להצביע על מגמה יציבה של עליות או ירידות.
מדד ת"א 35 עלה ב-4.4% מתחילת השנה, נמוך יותר באופן משמעותי מהמדדים בארה"ב כמו הנאסד"ק שזינק ב-27% וה-S&P 500 שהוסיף 13%. פערים אלו נובעים בעיקר מחוסר היציבות הפוליטית בישראל על רקע הרפורמה-מהפכה המשפטית שטרם הבשילה לכדי הסכמות בין הניצים. מנגד, בשבועות האחרונים נראה שוול סטריט מתחילה לאבד גובה - הנאסד"ק ירד בכ-7.5% בחודש וחצי - להבדיל מהבורסה בתל אביב שמצליחה לשמור על יציבות. גם השקל נחלש משמעותית לאור החקיקה המשפטית ואיבד כ-11% מערכו מתחילת השנה מול הדולר כך שכיום הוא נסחר תמורת 3.81 שקלים לדולר.
- מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר
- האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניסיון העבר מלמד כי כאשר יש ציפייה לאירוע מסוים או חתימה על הסכם - פוליטי או עסקי כאחד - הבורסה עולה בצורה מתונה עד אשר תצאנה הודעות רשמיות על השלמתו או אי-השלמתו של ההליך, וכתוצאה מכך גם להגיב לעתים בחדות לשני הכיוונים. קשה מאוד להעריך את סיכויי ההבשלה להסכם מול הסעודים, בעיקר אגב לאור השותפים הקואליציוניים של נתניהו שצפויים להערים קשיים רבים וגדולים לאורך הדרך. לצד זאת גורמים אמריקניים העריכו כי קיים סיכוי של כ-60% להבשלת ההסכם המתגבש, אחוז אמנם גבוה אם כי מצביע על לא מעט מכשולים שטרם נפתרו.
- 10.יוסי 24/09/2023 02:47הגב לתגובה זוהסעודים ירוויחו יותר מכולם אנחנו מוכנים לתת שלום תמורת שלום,שזה המון.
- המגיב 24/09/2023 13:35הגב לתגובה זוהסכודים יהפכו להאב בכל התחומים. תקשורת, הולכת דלקים, העברת סחורות, ויכולים להרוויח הרבה מאוד - גם כלכלית, אבל בעיקר מבחינת הצורך לשמור על שלמות סעודיה, ולהגן עליה. אחרת - כשיהיה פחות צורך בנפט, יזרקו אותם לכלבים. לכן ברגע שיעברו שם תשתיות חיוניות, אחרי עידן הנפט, עדיין יהיה צורך להגןעל התשתיות האלו.
- 9.בעת הזאת 23/09/2023 22:18הגב לתגובה זואין ממש הזדמנויות לא בארץ ולא בחו"ל,הכל נסחר או ביציבות,או בירידות מוצדקות ולהכנס בעת הזו מאוד מסוכן,פעם ראשונה בערך שכל העולם מרמה את כל העולם
- 8.הוא שדרן וגם הבורסה יודעת זאת (ל"ת)שקרניהו 23/09/2023 21:21הגב לתגובה זו
- 7.(ל"ת)23/09/2023 19:47הגב לתגובה זו
- 6.30-40 שנה מנסים לעשות שלום עם הפלסטינאים ביבי רוצה 23/09/2023 19:47הגב לתגובה זו30-40 שנה מנסים לעשות שלום עם הפלסטינאים ביבי רוצה בכמה חודשים לסיים את זה , לא הגיוני !!!
- המגיב 24/09/2023 13:32הגב לתגובה זוהטרוריסטים מעזה ויו"ש לא בתמונה בכלל. אם ארה"ב לא היתה דוחפת אותם בכח, אף אחד לא היה מסתכל לכוונם. העולם הערבי מבין שהם גורמים לו הפסדים מכל הכוונים, והחליט להתקדם לעבר עתיד טוב יותר בלעדיהם.
- 5.ל 23/09/2023 14:05הגב לתגובה זועל היהודי התחמן ובראשם "הסוחר מוונציה" אופי של עם אינו משתנה
- 4.ל 23/09/2023 14:04הגב לתגובה זוזה נחמד מאוד,מה קרה לרכבת לאילת?
- 3.אבנר 23/09/2023 14:04הגב לתגובה זופה ההנהגה החרדית בוזזת את הקופה הציבורית.
- 2.דן 23/09/2023 11:51הגב לתגובה זוכל המעוף מניפולציה של שחקני אופציות . תשקיעו בחול
- 1.עם ביבי אין שום חלון,ושום הזדמנויות.. (ל"ת)טורקי 23/09/2023 11:07הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
