נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

רוצים לחסוך מאות שקלים בעמלות בנק? הנה הדרך

רפורמת הניוד מראה ש-67 אלף איש עברו מבנק לבנק באופן דיגיטלי, עשרות אלפים שיפרו תנאים בבנק הקיים - וזה מה שחשוב; רפורמת הניוד עוזרת לכם לנהל מו"מ עם הבנקים 
נתנאל אריאל | (7)

הבנקים גוזרים עליכם רווחים וזה טבעי ונכון. בנקים הם לא מלכ"רים, הם גופים שפועלים למען בעלי המניות שלהם,  הם גופים שמטרתם למקסם את הרווח. הבעיה היא לא בבנקים, הבעיה היא...בכם.

אנחנו, ציבור די אדיש שיכול לחסוך מאות שקלים בשנה, במקרים רבים אפילו יותר ואנחנו לא עושים זאת. אנחנו רגילים ליועץ ההשקעות בסניף, רגילים לבנק X , ולמרות שאנחנו מתלוננים בלי הפסקה על הבנק, על השירות, אנחנו נשארים אייתו ואצלו.

וזה גם בסדר. הבעיה היא שאנחנו לא מנהלים מו"מ חכם על העמלות. אז איך עושים את זה? יש היום בזכות הפיקוח על הבנקים אפשרות למעבר מקוון, מהיר, דיגיטלי. כל מה שאתם צריכים לעשות בתור צרכני נבונים, זה לפנות לשני בנקים אחרים ולקבל הצעה, הכל בדיגיטל, הכל פשוט. מקבלים הצעה טובה יותר ממה שאתם משלמים היום - בעמלות השוטפות, בריביות על ההלוואות, בריבית על הפיקדונות, בעמלות מורכבות יותר (כל אחד וסוגי הפעילויות שלו, למשל עמלות ניירות ערך). עם ההצעה הזו פונים לבנק שלכם. יש מצב, אפילו סיכוי טוב שהוא ישווה את התנאים. לא השווה, תעברו. יש סיכוי גדול, כך עולה מהמידע של בנק ישראל, שבדרך הבנק שלכם יחזור בו ויציע הצעה טובה. ואם לא - זכיתם בבנק אחר עם תנאים טובים יותר.

נכון, זה זמן, ולמי יש כוח לכמה שיחות בעניין, אבל זה שווה הרבה כסף. כך או אחרת, מנתונים של בנק ישראל, עולה כי המערכת הדגיטלית למעבר בין בנקים מתחילה לעבוד. אבל זה עדיין בשוליים - חצי מהאנשים לא מודעים למעבר הדיגיטלי. ובפועל רק 67 אלף חשבונות עברו. זה 1.5% מהחשבונות הפרטיים הקיימים. עדיין טיפה בים, אבל מ אחורי המספר הזה, יש עוד עשרות אלפים ששיפרו תנאים. וכאן החשיבות הגדולה.

   

בנק ישראל - מה קרה מאז השקת הרפורמה?

הפיקוח על הבנקים מעדכן מה קרה מאז שהחלה הרפורמה לפני שנה ושלושה חודשים. אז בספטמבר 2021 נכנס לתוקף, בהובלת בנק ישראל ומשרד האוצר, תיקון לחוק הבנקאות אשר חייב את המערכת הבנקאית לאפשר ללקוחות הבנקים מעבר מבנק לבנק, בצורה קלה, מהירה, בטוחה וללא עלות.

מטרות הרפורמה הן להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין באמצעות הבנק הקיים ובין באמצעות הבנק החדש, באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות.

קידום הרפורמה הצריך הירתמות מוחלטת מצד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי למציאת פתרון טכנולוגי מתאים (להלן – מערכת מקוונת), באמצעות חברת מס"ב, אשר הוביל לכך שכיום ציבור לקוחות הבנקים יכולים להעביר את מרבית פעילותם הפיננסית - הכוללת העברת יתרת זכות וחובה, הוראות קבע, הרשאות לחיוב חשבון, חיובים בכרטיס אשראי, ני"ע, שיקים ועוד - מחשבון בבנק אחד לחשבון בבנק אחר, באופן מסונכרן ובצורה ידידותית ומהירה. כמו כן, הרפורמה הטמיעה פתרון חדשני של שירות "עקוב אחרי" בהעברת פעילות בין בנקים, אשר משפר משמעותית את חווית המעבר, שכן בעקבותיו כל חיוב או זיכוי אשר מגיע לחשבון הישן, מנותב אוטומטית לחשבון החדש. בכך נחסכת מהלקוח גם הטרדה שהייתה כרוכה בצורך להתמודד עם חיובים וזיכויים שחזרו מסיבת "חשבון סגור" ופניה לאותם גופים לעדכון בפרטי חשבון הבנק החדש.

קיראו עוד ב"בארץ"

בחלוף שנה ומספר חודשים מהשקת הרפורמה, מפרסם הפיקוח על הבנקים מידע נוסף אודות רפורמת מעבר מבנק לבנק הכולל: נתונים שהתקבלו אגב שימוש במערכת המקוונת; פעולות בקרה שמבוצעות על ידי הפיקוח על הבנקים וממצאי סקר שביעות רצון לקוחות שבוצע בחלוף שנה מהשקת המערכת.

 

פירוט הנתונים שהתקבלו אגב שימוש במערכת המקוונת:

סך הבקשות שהוגשו במערכת המקוונת וסך ובקשות שהושלמו בפועל - החל מהשקת המערכת המקוונת ועד לתאריך 30.11.22 הוגשו סה"כ כ-96,000 בקשות למעבר מבנק לבנק, כאשר בפועל כ-67,000 לקוחות עברו בנק באמצעות המערכת המקוונת. כנראה שבדצמבר המספר יגיע ל-75 אלף פחות או יותר. האם זה הצלחה? יש מעל 5 מיליון חשבונות בנק פעילים של הציבור (ללא חשבנות של פירמות). במילים אחרות, מדברים על פחות מ-2% מהציבור שעובר מבנק לבנק.  

בנוסף למעברים באמצעות המערכת המקוונת, ישנם מעברים בין בנקים שמתבצעים שלא באמצעות המערכת המקוונת, בעקבות סגירת חשבונות, כאשר במחצית הראשונה של שנת 2022, כ-125,000 לקוחות סגרו חשבונות עו"ש.

ביטול ניוד ביוזמת לקוח - מתוך כ-28 אלף בקשות הניוד שהוגשו אולם לא הושלמו בפועל (נכון ל-30.9.22) – 35% בוטלו ביוזמת הלקוח. ביטולים אלו נבעו בעיקרן מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר.

סיבות עיקריות לביטול ניוד ביוזמת הבנקים - בהתייחס ל- 65% מהבקשות לניוד שבוטלו ביוזמת הבנקים, כ-47% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (כגון אין זהות בעלים, מספר חשבון אינו קיים או חשבון אינו פעיל וכיו"ב), כ-38% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-11% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת.

שירות "עקוב אחרי" (ניתובים במערכת המקוונת) – במסגרת שירות "עקוב אחרי", אשר מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי לאחר העברת הפעילות, מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כ-1,000,000 תנועות, מתוכן הועברו אוטומטית כ-425,000 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ-540,000 חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-37,000 שיקים. 

 

רוצה לעבור בנק - תפרע את ההלוואות שלך 

בקשות מעבר מבנק לבנק אשר כרוכות בפירעון הלוואה בבנק המקורי - מדיווחי הבנקים לפיקוח אודות סיבות הסירוב לביצוע מעבר מקוון עלה, כי בחלק מהבקשות למעבר שסורבו, סיבת הסירוב הנוגעת לקיומו של אשראי בבנק המקורי היא סיבה בולטת. 

סיבה בולטת היא כאמור גם טעויות הקלדה בבקשת הניוד והזנת פרטים שגויים בבקשת הניוד המקוונת - הבנקים התבקשו לבחון את שיפור המערכת המקוונת, כך שתזהה את הקלדת הפרטים השגויים עוד טרם סיום הגשת בקשת המעבר, בניגוד למצב כיום בו בדיקת הפרטים השגויים מתבצעת בחלוף 1-2 ימי עסקים. שיפור זה עשוי להפחית את שיעור סירובי המעבר באופן משמעותי, שכן הליך זיהוי השגיאה ותיקונה יהיה מיידי, ללא

צורך בהמתנה לתשובה, קבלת סירוב ניוד והגשת בקשה.

שביעות רצון? בבנק ישראל אומרים שהציבור מרוצה

מסקר שביצעו בבנק ישראל עולה כי שביעות הרצון מהטיפול בהעברת החשבון ע"י הבנק שאליו עברו גבוהה יותר בקרב המתניידים באופן מקוון; מרבית המשתמשים במערכת המקוונת לא חוו קשיים בעת ביצוע המעבר מבנק לבנק; ציון ההמלצה הממוצע על מעבר בין בנק לבנק גבוה יותר בקרב אלו שעברו בנק באמצעות המערכת המקוונת מאשר אלו שעברו בנק שלא באמצעות המערכת המקוונת.  

הבעיה הגדולה - כמחצית מהציבור עדיין לא מודע לקיומה של המערכת המקוונת. מרבית המשיבים לסקר מסכימים כי מעבר באמצעות המערכת המקוונת מהיר יותר; מרבית הלקוחות שעברו בנק עשו זאת מסיבות יזומות ובאופן אקטיבי. הסיבות העיקריות שהניעו לקוחות לעבור בנק היו שיפור בתנאים המסחריים ושיפור בשירות. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    8 09/12/2022 23:48
    הגב לתגובה זו
    עמלת הפצה נגבית מקרן הנאמנות. לא ישירות מהחוסך, אלא בעקיפין מהקרן. ומדובר על עמלה על כלום. שום דבר. סתם הבנק לוקח נתח מהקרן, תמורת שום דבר.
  • 4.
    אלון 06/12/2022 20:48
    הגב לתגובה זו
    התוצאה: קדחת
  • 3.
    בנקים בארץ=מונופול (ל"ת)
    רון 06/12/2022 20:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החיים 06/12/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
    יודעים איך להשתמש בכלים שמציעים להם בכל התחומים ממשים הטבות וניקויי מס מקטינים עמלות כלל שהציבור עני יותר ופחות דיגיטלי הרפורמות שהיו צריכות לעזור בעיקר לחלשים לא מגיעות לצרכן שלא מודע או לא מאמין או לא יכול לממשם
  • 1.
    משה 06/12/2022 12:35
    הגב לתגובה זו
    מתואר שזה תהליך פשוט אולם כמי שחווה את הנושא (פעמיים) התהליך הינו קשה ודי מסובך במיוחד למי שצריך לקבל תשלומים מגופים מוסדיים (קרן פנסיה , ביטוח לאומי חברת חשמל וכו'). לרוב האנשים אין זמן וכח להתעסק עם הנושא ולכן נשארים באותו בנק.
  • קשה ומסובךחחח (ל"ת)
    חחח 08/12/2022 20:59
    הגב לתגובה זו
  • קישור? (ל"ת)
    בר 06/12/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.