רוצים לחסוך מאות שקלים בעמלות בנק? הנה הדרך
הבנקים גוזרים עליכם רווחים וזה טבעי ונכון. בנקים הם לא מלכ"רים, הם גופים שפועלים למען בעלי המניות שלהם, הם גופים שמטרתם למקסם את הרווח. הבעיה היא לא בבנקים, הבעיה היא...בכם.
אנחנו, ציבור די אדיש שיכול לחסוך מאות שקלים בשנה, במקרים רבים אפילו יותר ואנחנו לא עושים זאת. אנחנו רגילים ליועץ ההשקעות בסניף, רגילים לבנק X , ולמרות שאנחנו מתלוננים בלי הפסקה על הבנק, על השירות, אנחנו נשארים אייתו ואצלו.
וזה גם בסדר. הבעיה היא שאנחנו לא מנהלים מו"מ חכם על העמלות. אז איך עושים את זה? יש היום בזכות הפיקוח על הבנקים אפשרות למעבר מקוון, מהיר, דיגיטלי. כל מה שאתם צריכים לעשות בתור צרכני נבונים, זה לפנות לשני בנקים אחרים ולקבל הצעה, הכל בדיגיטל, הכל פשוט. מקבלים הצעה טובה יותר ממה שאתם משלמים היום - בעמלות השוטפות, בריביות על ההלוואות, בריבית על הפיקדונות, בעמלות מורכבות יותר (כל אחד וסוגי הפעילויות שלו, למשל עמלות ניירות ערך). עם ההצעה הזו פונים לבנק שלכם. יש מצב, אפילו סיכוי טוב שהוא ישווה את התנאים. לא השווה, תעברו. יש סיכוי גדול, כך עולה מהמידע של בנק ישראל, שבדרך הבנק שלכם יחזור בו ויציע הצעה טובה. ואם לא - זכיתם בבנק אחר עם תנאים טובים יותר.
נכון, זה זמן, ולמי יש כוח לכמה שיחות בעניין, אבל זה שווה הרבה כסף. כך או אחרת, מנתונים של בנק ישראל, עולה כי המערכת הדגיטלית למעבר בין בנקים מתחילה לעבוד. אבל זה עדיין בשוליים - חצי מהאנשים לא מודעים למעבר הדיגיטלי. ובפועל רק 67 אלף חשבונות עברו. זה 1.5% מהחשבונות הפרטיים הקיימים. עדיין טיפה בים, אבל מ אחורי המספר הזה, יש עוד עשרות אלפים ששיפרו תנאים. וכאן החשיבות הגדולה.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל - מה קרה מאז השקת הרפורמה?
הפיקוח על הבנקים מעדכן מה קרה מאז שהחלה הרפורמה לפני שנה ושלושה חודשים. אז בספטמבר 2021 נכנס לתוקף, בהובלת בנק ישראל ומשרד האוצר, תיקון לחוק הבנקאות אשר חייב את המערכת הבנקאית לאפשר ללקוחות הבנקים מעבר מבנק לבנק, בצורה קלה, מהירה, בטוחה וללא עלות.
מטרות הרפורמה הן להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין באמצעות הבנק הקיים ובין באמצעות הבנק החדש, באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות.
קידום הרפורמה הצריך הירתמות מוחלטת מצד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי למציאת פתרון טכנולוגי מתאים (להלן – מערכת מקוונת), באמצעות חברת מס"ב, אשר הוביל לכך שכיום ציבור לקוחות הבנקים יכולים להעביר את מרבית פעילותם הפיננסית - הכוללת העברת יתרת זכות וחובה, הוראות קבע, הרשאות לחיוב חשבון, חיובים בכרטיס אשראי, ני"ע, שיקים ועוד - מחשבון בבנק אחד לחשבון בבנק אחר, באופן מסונכרן ובצורה ידידותית ומהירה. כמו כן, הרפורמה הטמיעה פתרון חדשני של שירות "עקוב אחרי" בהעברת פעילות בין בנקים, אשר משפר משמעותית את חווית המעבר, שכן בעקבותיו כל חיוב או זיכוי אשר מגיע לחשבון הישן, מנותב אוטומטית לחשבון החדש. בכך נחסכת מהלקוח גם הטרדה שהייתה כרוכה בצורך להתמודד עם חיובים וזיכויים שחזרו מסיבת "חשבון סגור" ופניה לאותם גופים לעדכון בפרטי חשבון הבנק החדש.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
בחלוף שנה ומספר חודשים מהשקת הרפורמה, מפרסם הפיקוח על הבנקים מידע נוסף אודות רפורמת מעבר מבנק לבנק הכולל: נתונים שהתקבלו אגב שימוש במערכת המקוונת; פעולות בקרה שמבוצעות על ידי הפיקוח על הבנקים וממצאי סקר שביעות רצון לקוחות שבוצע בחלוף שנה מהשקת המערכת.
פירוט הנתונים שהתקבלו אגב שימוש במערכת המקוונת:
סך הבקשות שהוגשו במערכת המקוונת וסך ובקשות שהושלמו בפועל - החל מהשקת המערכת המקוונת ועד לתאריך 30.11.22 הוגשו סה"כ כ-96,000 בקשות למעבר מבנק לבנק, כאשר בפועל כ-67,000 לקוחות עברו בנק באמצעות המערכת המקוונת. כנראה שבדצמבר המספר יגיע ל-75 אלף פחות או יותר. האם זה הצלחה? יש מעל 5 מיליון חשבונות בנק פעילים של הציבור (ללא חשבנות של פירמות). במילים אחרות, מדברים על פחות מ-2% מהציבור שעובר מבנק לבנק.
בנוסף למעברים באמצעות המערכת המקוונת, ישנם מעברים בין בנקים שמתבצעים שלא באמצעות המערכת המקוונת, בעקבות סגירת חשבונות, כאשר במחצית הראשונה של שנת 2022, כ-125,000 לקוחות סגרו חשבונות עו"ש.
ביטול ניוד ביוזמת לקוח - מתוך כ-28 אלף בקשות הניוד שהוגשו אולם לא הושלמו בפועל (נכון ל-30.9.22) – 35% בוטלו ביוזמת הלקוח. ביטולים אלו נבעו בעיקרן מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר.
סיבות עיקריות לביטול ניוד ביוזמת הבנקים - בהתייחס ל- 65% מהבקשות לניוד שבוטלו ביוזמת הבנקים, כ-47% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (כגון אין זהות בעלים, מספר חשבון אינו קיים או חשבון אינו פעיל וכיו"ב), כ-38% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-11% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת.
שירות "עקוב אחרי" (ניתובים במערכת המקוונת) – במסגרת שירות "עקוב אחרי", אשר מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי לאחר העברת הפעילות, מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כ-1,000,000 תנועות, מתוכן הועברו אוטומטית כ-425,000 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ-540,000 חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-37,000 שיקים.
רוצה לעבור בנק - תפרע את ההלוואות שלך
בקשות מעבר מבנק לבנק אשר כרוכות בפירעון הלוואה בבנק המקורי - מדיווחי הבנקים לפיקוח אודות סיבות הסירוב לביצוע מעבר מקוון עלה, כי בחלק מהבקשות למעבר שסורבו, סיבת הסירוב הנוגעת לקיומו של אשראי בבנק המקורי היא סיבה בולטת.
סיבה בולטת היא כאמור גם טעויות הקלדה בבקשת הניוד והזנת פרטים שגויים בבקשת הניוד המקוונת - הבנקים התבקשו לבחון את שיפור המערכת המקוונת, כך שתזהה את הקלדת הפרטים השגויים עוד טרם סיום הגשת בקשת המעבר, בניגוד למצב כיום בו בדיקת הפרטים השגויים מתבצעת בחלוף 1-2 ימי עסקים. שיפור זה עשוי להפחית את שיעור סירובי המעבר באופן משמעותי, שכן הליך זיהוי השגיאה ותיקונה יהיה מיידי, ללא
צורך בהמתנה לתשובה, קבלת סירוב ניוד והגשת בקשה.
שביעות רצון? בבנק ישראל אומרים שהציבור מרוצה
מסקר שביצעו בבנק ישראל עולה כי שביעות הרצון מהטיפול בהעברת החשבון ע"י הבנק שאליו עברו גבוהה יותר בקרב המתניידים באופן מקוון; מרבית המשתמשים במערכת המקוונת לא חוו קשיים בעת ביצוע המעבר מבנק לבנק; ציון ההמלצה הממוצע על מעבר בין בנק לבנק גבוה יותר בקרב אלו שעברו בנק באמצעות המערכת המקוונת מאשר אלו שעברו בנק שלא באמצעות המערכת המקוונת.
הבעיה הגדולה - כמחצית מהציבור עדיין לא מודע לקיומה של המערכת המקוונת. מרבית המשיבים לסקר מסכימים כי מעבר באמצעות המערכת המקוונת מהיר יותר; מרבית הלקוחות שעברו בנק עשו זאת מסיבות יזומות ובאופן אקטיבי. הסיבות העיקריות שהניעו לקוחות לעבור בנק היו שיפור בתנאים המסחריים ושיפור בשירות.
- 5.8 09/12/2022 23:48הגב לתגובה זועמלת הפצה נגבית מקרן הנאמנות. לא ישירות מהחוסך, אלא בעקיפין מהקרן. ומדובר על עמלה על כלום. שום דבר. סתם הבנק לוקח נתח מהקרן, תמורת שום דבר.
- 4.אלון 06/12/2022 20:48הגב לתגובה זוהתוצאה: קדחת
- 3.בנקים בארץ=מונופול (ל"ת)רון 06/12/2022 20:19הגב לתגובה זו
- 2.החיים 06/12/2022 14:03הגב לתגובה זויודעים איך להשתמש בכלים שמציעים להם בכל התחומים ממשים הטבות וניקויי מס מקטינים עמלות כלל שהציבור עני יותר ופחות דיגיטלי הרפורמות שהיו צריכות לעזור בעיקר לחלשים לא מגיעות לצרכן שלא מודע או לא מאמין או לא יכול לממשם
- 1.משה 06/12/2022 12:35הגב לתגובה זומתואר שזה תהליך פשוט אולם כמי שחווה את הנושא (פעמיים) התהליך הינו קשה ודי מסובך במיוחד למי שצריך לקבל תשלומים מגופים מוסדיים (קרן פנסיה , ביטוח לאומי חברת חשמל וכו'). לרוב האנשים אין זמן וכח להתעסק עם הנושא ולכן נשארים באותו בנק.
- קשה ומסובךחחח (ל"ת)חחח 08/12/2022 20:59הגב לתגובה זו
- קישור? (ל"ת)בר 06/12/2022 13:46הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
