דר אדם רויטר
צילום: משה בנימין
פרשנות

כמה עולים יגיעו לישראל כתוצאה מהמלחמה ומהן ההשלכות הכלכליות?

כמה עולים באמת הגיעו וכמה יגיעו מרוסיה ואוקראינה, איך זה שכמות התושבים החוזרים מזנקת ולמה זה טוב לכלכלה?
ד"ר אדם רויטר | (24)

החלטה אחת של פוטין, לתקוף את אוקראינה הביאה לישראל גל עליה כמותו לא חוותה 30 שנה. מספר הזכאים להגיע ע"פ חוק השבות עומד על מעל 600 אלף ואנו נקלוט להערכתי מעל 200 אלף עולים חדשים ותושבים חוזרים, זאת תוך תקופה של כשנה וחצי.

כ-60 אלף עולים כבר נקלטו תוך כחצי שנה מתחילת המלחמה ובנוסף הגיעו עוד כ-50 אלף תושבים חוזרים. עליהם יש להוסיף עוד כ-130 אלף הנמצאים כאן על אשרת תייר ומחכים לתעודת עולה. ז"א מעל ל-200 אלף נוספו תוך חצי שנה ואף אחד לא גר ברחוב. יהיו לגל הזה תועלות גדולות - מדובר באוכלוסייה יצרנית בעלת תרבות עבודה שתעלה את התוצר במשק. מצד שני ההשלכות על שוק הדיור, בעיקר בתחרות על דיור לשכבות הנמוכות - הן בעייתיות.

נתחיל במספרים. המספרים שאני מציג לא מסתדרים עם מה שאתם קוראים בהודעות שמוציא משרד הקליטה בפרט ובעיתונות הישראלית בכלל ולמעשה גבוהים מהם בהרבה. איך זה? בואו נעשה סדר בנתונים:

שלושה מושגים באים לתת לנו תמונה שהיא המייצגת בסופו של יום את כמות ההגירה פנימה לתוך ישראל לעומת היציאה ממנה, או בשפתנו עולים חדשים מול יורדים. מדובר במספר העולים החדשים פלוס מספר "התושבים החוזרים" ובניכוי היורדים. סכימת שלושת המספרים האלו תביא את המידע הנכון של היקף ההגירה פנימה לישראל ב-2022. על אף שהנתונים חשובים ביותר מבחינת ההשפעה הכלכלית ומבחינה חברתית, חלק מהסטטיסטיקות אינן זמינות או שמתפרסמות בפיגור ניכר. נאלצתי להשתמש במידע שאינו זמין לכל בתוספת מספר אומדנים.

כולם ממוקדים במספרי העולים אך קיימת חשיבות גדולה גם באומדן של מספר התושבים החוזרים. ע"פ אומדנים שונים כ-150 אלף ישראלים וצאצאיהם, שהגיעו לישראל כעולים מרוסיה ואוקראינה, שבו לארצות אלו במהלך 25 השנים האחרונות. כעת רבים מהם שוב עושים תנועה סיבובית וחוזרים לארץ. אך הם לא עולים חדשים. כולם בעלי אזרחות ישראלית ורובם דוברי עברית.

חשוב להבין כי פוטנציאל העלייה הכולל אינו רק מספר היהודים ע"פ ההלכה החיים ברוסיה, אוקראינה ובלארוס שהם במשותף כ-220 אלף. עולה יכול להיות כל אדם שזכאי לעלות ע"פ חוק השבות, למשל כי אביו יהודי אך לא אימו. ב-2019 הודיע משרד הפנים כי 62% מעולי רוסיה ו-66% מעולי אוקראינה אינם יהודים ע"פ ההלכה. מפרסום זה ניתן לגזור שפוטנציאל העלייה ע"פ חוק השבות, במידה וכולם היו מגיעים עומד על כ-610 אלף.

 

רוב העולים מגיעים מרוסיה

מתחילת מרץ ונכון לסוף אוקטובר 2022 הגיעו לישראל וקיבלו מעמד של עולים חדשים כ-48 אלף אישה ואיש, זקן וטף כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. כ-32 אלף מהם מרוסיה, כ- 15 אלף מאוקראינה ועוד כ-1,500 מבלארוס. מדובר על  קצב חודשי של כ-7,000 איש. על אלו יש להוסיף עוד כ-12 אלף עולים שהגיעו מתחילת השנה ממדינות אחרות, קצב חודשי של כ-1,200. סה"כ 60 אלף עולים נכון כאמור לסוף אוקטובר, 54% מתוכם נשים, 25% מתחת לגיל 18 ו-13% מעל גיל 65. הגיל החציוני הוא 34.

קיראו עוד ב"בארץ"

כאן יש להדגיש, מדובר באלו שכבר זכו בתעודת העולה הנכספת. ניתן להניח שאם משרד הפנים יעבוד ע"פ אותו קצב איטי ונרפה של הנפקת תעודות, מספר העולים החדשים "הרשמי" בשנת 2022 יעמוד רק על כ-75 אלף. על מספרים אלו יש להוסיף ע"פ אומדנים שונים עוד כ-40 עד 60 אלף תושבים חוזרים. ז"א, ישראל תקלוט בשנת 2022 לבדה, בין 115 ל-135 אלף עולים חדשים וישראלים חוזרים. אלו מספרים שלא ראינו כאן 30 שנה.

וכמה יורדים? מספר כלל היורדים מישראל ביחס לגודל האוכלוסייה וגם ביחס לעבר הוא נמוך. מדובר על כ-15 אלף יורדים, בממוצע שנתי, ב-10 שנים האחרונות. אך כאשר לוקחים בחשבון את הישראלים החוזרים (תושבים חוזרים) המספרים נטו מצטמצמים לאזור ה-5 אלף יורדים בשנה. זה הכל. בהנחה שגם השנה ירדו כ-15 אלף, מספר התושבים החוזרים נטו יעמוד על 25 עד 45 אלף איש ועל אלו יש להוסיף כאמור עוד 75 אלף עולים חדשים. ז"א גם בהתחשב בירידה מדובר בהגירה חיובית לישראל של כ-110,000 בנטו, רק בשנת 2022 לבדה. גם אם "נחמיר" אם כמות היורדים ואפילו נכפיל אותה, הרי שמדובר על הגירה חיובית באזור ה-100 אלף איש.

 

מספרים עצומים "מחכים על הקווים"

אך זהו רק חלק מהקרחון. לפי מקורות ממשלתיים ישנם ברגע זה בישראל עוד כ-130 אלף הנמצאים כאן באשרת תייר ומחכים לאישורי משרד הקליטה. אלו מספרים עצומים! איפה כולם גרים? מסתבר שעל אף הטענות שאין בישראל דירות, מעל ל-200 אלף איש נוספו לנו תוך חצי שנה ואף אחד לא גר ברחוב.

לא כולם יקבלו מעמד עולה חדש וחלקם ייאלצו בסופו של יום לעזוב את ישראל, אך הערכות מדברות על כך שרובם כן ייקלטו. בואו נניח מחמת השמרנות, שבין התיירים שהגיעו (ועוד יגיעו) 80 אלף בלבד יקבלו תעודת עולה חדש והיתר יחזרו לרוסיה ואוקראינה. אם נניח, גם כן בשמרנות, שיגיעו עוד עשרות אלפי תושבים חוזרים ב-2023, וגם אם זרם התיירים המחכים לאשרת עלייה ייפסק לחלוטין, עדיין מעל 200 אלף הגיעו ועוד יגיעו ויקלטו בישראל תוך כשנה וחצי (בקצבי הנפקת תעודות העולה הנוכחיים). מדובר במספרים שישראל בת כמעט ה-10 מיליון תושבים והחצי טריליון דולר תוצר בהחלט יכולה להכיל, אך זה לא צחוק. ממש לא.

והכל כתוצאה מהחלטה אחת של פוטין. הוא כנראה מאד אוהד את ישראל.

 

מדובר באוכלוסייה יצרנית בעלת תרבות עבודה

יש לנו היסטוריה עם העולים מרוסיה ואוקראינה. היסטוריה נהדרת. רובם ככולם בעלי תרבות של עבודה ומשמעת, רבים בעלי השכלה גבוהה. הם מילאו את שורותינו, חיזקו בצורה מדהימה את ההייטק הישראלי בפרט וכלכלת ישראל בכלל, משרתים בצבא, משלמים מיסים ואזרחים נאמנים. תרבות שבה העזרה הבינ-דורית שסבתות וסבים שומרים על הנכדים בזמן שהילדים בעבודה, היא תופעה שיכולה ללמד פרק או שניים את הישראלים מכל העדות.

העולים החדשים ימלאו את השורות הן בהייטק, הן במערכת הבריאות ועוד. מקרב העולים 26% במקצועות שירותים, מסחר ושיווק, 16% עובדי מדעי המחשב, טכנולוגיה ומדעים מדויקים, 11% רופאים ואחיות, 5% חשבונאות ומשפטים, 4% מורות. הגיל החציוני של גל עלייה זה הוא 34. מדובר באוכלוסיית עולים צעירה מאד ביחס לעולם המערבי בו הגיל החציוני הוא 40 וגם ביחס למדינות המקור שלהם - הגיל החציוני ברוסיה ואוקראינה אף הוא 40. מסתבר אם כן שמגיעים היותר צעירים ולא פלא, כי מבוגרים מעל גיל 60 פוטין לא מגייס, יש להם פנסיות, דירות בבעלותם ובגילם אין להם את כוחות הנפש לבנות חיים במדינה אחרת.

 

אמפתיה לטרגדיה האנושית

אנו צריכים להיות אמפתיים לטרגדיה האנושית. יהודי אוקראינה בורחים מאימי המלחמה ויהודי רוסיה בורחים מאימת פוטין. ישראל שוב משמשת ארץ מקלט – ייעודה ההיסטורי. נכון, הם לא עלו משיקולים ציוניים. אך כמה מבין קוראי שורות אלו אבותיהם עלו משיקולים ציוניים? אחוזים בודדים. מדינת ישראל התמלאה ביהודים שברחו מארצות מוצאם מפחד לחייהם, אם מארצות ערב ואם מארצות אירופה הרצחניות. אז בואו ניטול קורה מבין עינינו.

גל העלייה הרוסי הקודם של שנות התשעים הגיע ברובו משיקולים כלכליים – בריחה מבריה"מ הקורסת. הפעם רבים מהמגיעים הם ממש פליטים. לא רק מאוקראינה, גם מרוסיה. אמפתיה ישראלים, אמפתיה.

 

הם יתחרו על הדירות של העשירונים הנמוכים

ממש לאחרונה אושר תקציב חירום בסך 90 מיליוני שקל כדי לעזור לחלק מהעולים בראשית תהליך קליטתם בישראל. עליי לומר שזה נשמע לי זוטות כאשר מבינים את המספרים לאשורם. ודאי כאשר מנתחים קצת לעומק את גודל ההזדמנות, אך גם את גודל האתגרים של מדינה צפופה ויקרה. המדינה תצטרך לעזור וזה יעלה מאות מיליונים רבים. כרגע זה לא מופיע בשום תקציב.

מפתיע לחשוב שעל אף שהמדינה לא נערכה בשום אופן לגל הזה, לכולם מסתבר יש איפה לגור. אך לכמות כה גבוהה של נכנסים יש השלכות על הכלכלה. רובן חיוביות אך המגמה גם מציבה אתגר אחד מרכזי. על אף שבין המגיעים ישנה לא מעט משמנה וסלתה של יהדות רוסיה, כולל רבים שאין להם בעיה כספית והם ישתלבו בעשירונים הגבוהים בישראל, עדיין הרוב, וודאי מאוקראינה, מגיעים כמעט חסרי כל, ודאי ביחס לעלויות של משק בו מככב השקל כמטבע החזק בעולם. וכולם צריכים קורת גג. לחלק מסוים מהם יש כאן דירות, בעיקר מקרב התושבים החוזרים. אם אלו אין בעיה. אך לרובם הגדול – אין. איפה הם גרים כרגע? חלקם אצל קרובי משפחה, חלקם שוכרים דירות. ברור שמדובר בדירות הפחות טובות, אפילו הממש פחות טובות.

יחד עם זאת קשה להיות אמפתי אם אתה נמנה על העשירונים התחתונים ומגיעים עולים חדשים המתחרים איתך על הדיור. זה בהחלט לא הוגן מבחינת הישראלים המקוריים, וודאי מבחינת הזוגות הצעירים. בינתיים עוד לא שומעים את הקולות מהשטח אך מן הסתם גם זה יגיע. ייתכן והמדינה תצטרך הפעם לבצע מהלך יזום - להתערב ולעזור בפתרון הבעיה הזו. ימים יגידו.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    המבין 07/11/2022 00:51
    הגב לתגובה זו
    עידוד ירידה מהארץ, נכנסו ארצה בדיוק אותה כמות של אנשים שיצאו ממנה. רק הבדל אחד נכנסו עם כיסים ריקים ויצאו עם כיסים מלאים. בהצלחה למדינה
  • 15.
    אנדי 06/11/2022 22:25
    הגב לתגובה זו
    לא קראת את הכתבה אז אני אצטט ההייטק הישראלי בפרט וכלכלת ישראל בכלל, משרתים בצבא, משלמים מיסים ואזרחים נאמנים. מדובר באוכלוסייה יצרנית בעלת תרבות עבודה
  • 14.
    לבנות להם מחנות בשומ 06/11/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
    בנגב והגליל
  • 13.
    בוב 06/11/2022 21:23
    הגב לתגובה זו
    מוזר שסופרים אנשים כאילו היו מקלות לדעתי ישראל גודלת בכמות אבל האיכותיים עוזבים
  • 12.
    גם אלה שמוגדרים כיהו 06/11/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    נצלנים .קצבאות והטבות הנחות ומתנות רוששו את המדינה וגרמו לעליות בדיור. טעות לדורות
  • 11.
    די כבר נחנקנו מהם 06/11/2022 19:09
    הגב לתגובה זו
    ומכוני זנות וליווי זה מה שקבלנו מהם
  • 10.
    יוסי 06/11/2022 15:00
    הגב לתגובה זו
    לקלוט את כולם ולבנות להם מיד ערים בצפון הנגב שיעטפו את ישובי הבדואים וינטרלו את ההתפשטות הענקית שלהם במדינה כי רובם למעשה היכנסו מחצי האי סיני והם בכלל לא אזרחים שלנו זאת הזדמנות פז לקיום העתיד פה אז במקום לברר יש לעשות זאת מיד
  • צודק 07/11/2022 14:41
    הגב לתגובה זו
    בתים בזול
  • אנדי 06/11/2022 22:21
    הגב לתגובה זו
    כל אלו בארץ שבמראה החיצוני דומים לבדואים מהנגב לשלוח לצפון נגב
  • המשגיח 06/11/2022 19:04
    הגב לתגובה זו
    הממשלות המחורבנות למיניהן שיש לנו לא מוציאות כסף על תשתיות זו הסיבה שבנגב והגליל אין התיישבות והערבים גונבים אדמות בטירוף
  • 9.
    אפק 06/11/2022 12:53
    הגב לתגובה זו
    נפלנו עם "מנהיגים" אפסים. נתניהו וחבורתו לא יתנו למחירים לרדת יש להם יותר מדי נדל"ן שלהם
  • 8.
    שדגכ 06/11/2022 10:09
    הגב לתגובה זו
    עצוב, לפחות חצי מהם לא יהודים בשום צורה ונממן אותם בכל זאת
  • יותר כיף לממן חרדים צעירים (ל"ת)
    דניס 06/11/2022 18:22
    הגב לתגובה זו
  • זאב 06/11/2022 15:43
    הגב לתגובה זו
    מבחינתי הם הרבה יותר מועילים מהחרדים והיהודים המזרחיים
  • דתל"ש 06/11/2022 10:50
    הגב לתגובה זו
    העולם השתנה , חלר גדול (ואולי רוב ) אזרחי הארצות המפותחות הם אתאיסטים , המבחן ליהדות לא יכול להתבסס רק על כללי היהדות האורטודוקסית , כך למשל , בנים/ות לאב יהודי ואם לא יהודיה נחשבו בארצות ברית המועצות כיהודים ולפי ההלכה אינם נחשבים כיהודים .
  • 7.
    ג'וני ההולנדי 06/11/2022 10:04
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שעד לפני שנה היו בישראל 200 אלף דירות פנויות??? אולי הם גרים במרכזי קליטה?
  • 6.
    עולים כן, יהודים לא. (ל"ת)
    מרקו 06/11/2022 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמוליק 06/11/2022 09:28
    הגב לתגובה זו
    אנחנו כבר כוח כלכלי לא מבוטל
  • 4.
    נפלא 06/11/2022 09:00
    הגב לתגובה זו
    אם נדחוס עוד כמה עשרות מליונים למדינתנו הגדולה בטח יהיה כיף... לא נצטרך לצאת מהבית...כי ממילא לא יהיה סיכוי להגיע לעבודה או מקום אחר
  • 3.
    זה מומחה? 06/11/2022 08:15
    הגב לתגובה זו
    ברגע שיש תחרות על עוד 50000 דירות המחיר של כל הדירות יעלה.
  • 2.
    למה לבזבז כסף על גויים?שישארו בכפר ושלא יביאו אות 06/11/2022 08:07
    הגב לתגובה זו
    למה לבזבז כסף על גויים?שישארו בכפר ושלא יביאו אותם לפה
  • שמוליק 06/11/2022 09:34
    הגב לתגובה זו
    תבין בסוף או שיהיה פה רוב ישראלי מובהק או שתהיה מדינה דו-לאומית. מה אתה מעדיף?
  • מעדיף שיפסיקו להביא לפה נוצרים מתחזים (ל"ת)
    דג 06/11/2022 10:10
  • 1.
    פועלת 06/11/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    נתונים על היקף ההשכלה הגבוהה בישראל מלמדים כי 4% הם תלמידי תואר שלישי. 12000 (!) דוקטורנטים. בסיס המשק המקומי אינו מסוגל לקלוט את מרביתם. כך נמצא יותר מוכשרים אשר עוקרים מישראל אל חו"ל. טוב למדינת ישראל ?
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.