פיץ' מאשררת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+
חברת דירוג האשראי הבינלאומית Fitch פרסמה היום הודעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של +A עם תחזית יציבה. בהודעתה מדגישה החברה את האלמנטים החזקים בכלכלת ישראל וביניהם: כלכלה מגוונת ואיתנה, חשבונות חיצוניים חזקים ומבנה מוסדי חזק. על פי החברה, החולשות העיקריות על דירוג האשראי הן נטל חוב גבוה באופן יחסי, סיכונים ביטחוניים וחוסר יציבות פוליטית.
החברה צופה כי צמיחת הכלכלה תעמוד על 4.6% בשנת 2022 ו-3% בשנת 2023 וזאת על רקע ההאטה בכלכלה העולמית, השפעת האינפלציה על הצריכה ומחסור בכוח עבודה בסקטורים מסוימים, כאשר סקטור ההיי-טק ממשיך להפגין ביצועים חזקים. עם זאת לדעת החברה, חוסר יציבות פוליטית עלול להגביל את המשך גידול ההשקעה בחינוך ובתשתיות הנדרשות לטובת שיפור הפריון. כמו כן, החברה מעריכה כי האינפלציה בסוף השנה תעמוד על 4.1% לאור עליית המחירים העולמית והעלייה במחירי הדיור. חברת הדירוג מציינת כי שוק העבודה בישראל חזר למצבו טרם תקופת הקורונה, מה שעשוי לתרום ללחץ על המחירים בטווח הבינוני. החברה ממשיכה לציין את החשבונות החיצוניים החזקים של המדינה ואת ההשפעה הממתנת של הסכמי הגז על רמות המחירים בישראל.
בהתייחסות למסגרת הפיסקאלית, החברה צופה שיעור גירעון נמוך של 0.8% בשנת 2022 - זאת כתוצאה מצמיחה יוצאת דופן בהכנסות המדינה, וטווח גירעון של 2-3% מהתוצר בשנים 2023-2024, בקנה אחד עם מדינות המדורגות A. חברת הדירוג צופה כי תירשם הורדה ניכרת בנטל החוב, כאשר החברה סבורה כי יחס החוב לתוצר יעמוד על 63.9% בסוף השנה, לעומת 68.8% אשתקד. האמור בזכות צמיחה נומינלית גבוהה, ריבית ריאלית שלילית וגירעונות נמוכים. חברת הדירוג צופה שהחוב לתוצר ירד לשיעור של כ-61% עד שנת 2024. החברה צופה שתקציב המדינה לא יעבור לפני הרבעון השני של שנת 2023 ועל כן מדינת ישראל תפעל במנגנון של תקציב המשכי המגביל את היקף ההוצאה החודשית המותרת על-ידי הממשלה. החברה רואה סיכון באי הקמת ממשלה לאחר הבחירות, מה שעלול להוביל לסבב בחירות נוסף ועיכוב בהעברת התקציב.
החברה מציינת בהודעתה את הסיכונים הביטחוניים כגורם המכביד על דירוג האשראי. יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן בפני אירועים גיאו-פוליטיים. החברה מסבירה כי שיפור בדירוג האשראי ייתכן במקרה שמגמת הפחתת יחס החוב לתוצר תימשך לאורך זמן בשילוב קביעת מדיניות פיסקאלית נבונה, וירידה בסיכוני היציבות פוליטית והסיכונים הביטחוניים. לחילופין, אם תירשם עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, או אם יתממשו סיכונים ביטחוניים או פוליטיים, עם השפעה כלכלית חמורה וארוכת טווח, תיתכן פעולת דירוג שלילית.
- מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
- פיץ' מורידה את דירוג האשראי של צרפת: אי יציבות פוליטית וחוב ציבורי גבוה מעיבים על התחזית הכלכלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להלן דירוגה הנוכחי של מדינת ישראל על-ידי חברות הדירוג הבינלאומיות:
S&P AA- יציב
פיץ' A+ יציב
מודי'ס A1 חיובי
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הודעת חברת פיץ' על אישור הדירוג של מדינת ישראל מהווה הבעת אמון בכלכלת ישראל, בייחוד לאור התאוששות ממשבר הקורונה, הגירעון הנמוך וצמיחה גבוהה בהכנסות המדינה".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "אישור הדירוג בתקופה של אי ודאות בכלכלה העולמית הינו עדות לביצועים החזקים של הכלכלה הישראלית הבאים לידי ביטוי בנתוני הצמיחה, החשבונות החיצוניים והנתונים הפיסקליים".
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
