מדדי המניות בשיא. הכלכלה ממש לא בשיא. לאן הולכים מכאן? משקי הבית האמריקאים צברו בתקופת הקורונה חיסכון עודף המוערך ב-1.7-2.0 טריליון דולר. הערמה הזאת הובילה אנליסטים רבים לבנות תזה של התפרצות ביקוש ככל שהחיסונים יתרחבו ומכאן לאינפלציה. אך מחקר שפורסם בסוף השבוע ע"י חוקרי הפד מטיל ספק רב בתיאוריה הזאת. לטענת החוקרים ישנן (לפחות) שלוש סיבות לכך שמשקי הבית לא באמת מתייחסים לחיסכון הזה באופן שונה מחיסכון אחר שלהם:

1. החיסכון העודף הוא למעשה המקבילה החשבונאית לחוב הממשלתי ה"נוסף".

2. הקבוצה באוכלוסיה שצברה את רוב החיסכון היא בדיוק אותה קבוצה שבכל מקרה נמצאת בהיקפי חיסכון גבוהים (נטיה שולית נמוכה לצרוך).

3. לא סביר שחסכון עודף יושקע בשירותים. כלומר, הציבור לא יתחייב להוצאות קבועות, שמאפיינות את רוב השירותים, כמו בריאות, חינוך, דיור ועוד.

חולשה מפתיעה ביצוא מסין עושה סדקים בתיאוריה להתפוצצות ביקושים - נתוני הסחר של סין שפורסמו הבוקר לימדו על עלייה נמוכה משמעותית מהצפוי ביצוא, 30.6% לעומת צפי ל-38% (הנתונים מעוותים כמובן בשל ההשוואה לתחילת 2020). מה גרם לאכזבה? האם אופטימיות יתר לגבי עוצמת התאוששות הביקוש העולמי? נזכיר כי ארגון הסחר העולמי צופה כי הסחר יגדל השנה ב-8%, לאחר צניחה של 5.3% בשנת 2020. כלומר לא צופה התפרצות גבוהה מקו המגמה הרב שנתי. ביום שישי יפורסמו בסין נתוני הצמיחה, הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות.

המחסור העולמי בשבבים עשוי להפוך להצפה - המחסור העולמי בשבבים נחשב לאחד מהמשבשים העיקריים כיום של הייצור העולמי ובוחט בעיקר בתעשיית הרכב וכך לטיעוני האינפלציה. אך המחסור הוביל חברות רבות לקדם ייצור שבבים עצמאי ואתמול הנשיא ג'ו ביידן פנה לחברות שמתמודדות עם מחסור בשבבים ואמר להן כי הממשל מתכוון להתערב, ולפתור את המחסור באמצעות מימון ממשלתי וכי יש לו לשם כך תמיכה דו-מפלגתית. זה מזכיר לי ציטוט מוצלח של רייגן: "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן: 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." כלומר, איזון רגיל של השוק זה לא מה שיהיה פה...

מחיר הנפט יתקשה לצאת לפריצה נוספת מרמת ה-60 דולר ולהתמיד בה - לכולם זכור נפט ברמות של מעל 100 דולר ומגמת העליה הנוכחית מעלה שאלות לגבי הסוף, אבל ישנן סיבות טובות לכך שלחזור לרמות אולטרה גבוהות יהיה מאד קשה. רמת ה-60 דולר היא רמת מחירים נוחה מאד עבור ענף פצלי השמן בארה"ב, אשר ספג פגיעה קריטית במשבר. ככל שהזמן יעבור והמחיר יישאר ברמות הללו כך סביר שיותר ויותר מפיקי פצלים ירגישו נוח לחדש השקעה בקידוחים. זה לבדו סיבה מספקת עבור הקרטל (OPEC+) להימנע מפעולות שיגרמו לעליות מחירים משמעותיות.

• "התשואות באג"ח הקונצרני יכולות לרדת מתחת לממשלתי"
• להוריד את הריבית כבר מחר - הנה הסיבות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרסום מדדי המחירים לצרכן (CPI) - בארה"ב יפורסם היום המדד שצפוי שעלה בשינוי שנתי של-2.5%. הקפיצה במדדים השנתיים צפויה להימשך לפחות עד מדד יוני, כשירידות המחירים המקבילות בשנת 2020 העמיקו, בעיקר בתחום האנרגיה. המדד ללא אנרגיה ומזון צפוי שעלה בשנה שהסתכמה במרץ רק ב-1.5%, נמוך מבחינת היעד. בישראל יפורסם המדד מחר (רביעי). כשלפי חוזי האינפלציה בבנקים עלה ב-0.4% ולפי ממוצע תחזיות האנליסטים ב-0.5%. חודש מרץ בישראל היווה גם את תחילת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה, אף שבמובנים רבים זאת עדיין רחוקה: ההובלה הימית והאווירית בשיבושים קשים, מה ששומר את עלויותיהן גבוהות, קרטל הנפט עדיין בקיצוצים, ההגבלות הבריאותיות רבות וגוררות איתן עלויות, והמשך מענקי חל"תים משבשים את שוק העבודה.

לראשונה, חבר פד מוכן לחשוב על מתי יהיה אפשר להתחיל לחשוב על התחלת צמצום המדיניות המוניטרית - נשיא שלוחת הפד בסנט לואיס, בולארד, העיר כי בשיעור החיסון של 75% אפשר לדעתו להתחיל לדון על עיתוי ה-Tapering - צמצום הגידול ברכישות האג"ח. כלומר, אנחנו כבר כמעט 40% בדרך לשם ובהתאם למגמה הנוכחית נגיע לשם עד ה-9 באוגוסט, ממש לפני הסימפוזיון השנתי של הבנקים המרכזיים בג'קסון הול. אוי לא, המשקיעים בטח מקווים שעד אז יימצא איזה ווריאנט חדש ועמיד של הקורונה שישכנע את הפד להמתין עוד...

​ אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס