וול סטריט שלט
צילום: Istock

מדד ה-S&P500 הגיע ליעד שצפו לו האנליסטים - מה עכשיו?

המדדים בשיא,  האם התזה של הביקושים הצפויים ככל שהחיסונים יתרחבו, נכונה? ומדוע כשכולם מדברים על מחסור בשבבים, צריך דווקא להיזהר מהצפה של שבבים? 
אמיר כהנוביץ |
נושאים בכתבה אמיר כהנוביץ'

מדדי המניות בשיא. הכלכלה ממש לא בשיא. לאן הולכים מכאן? משקי הבית האמריקאים צברו בתקופת הקורונה חיסכון עודף המוערך ב-1.7-2.0 טריליון דולר. הערמה הזאת הובילה אנליסטים רבים לבנות תזה של התפרצות ביקוש ככל שהחיסונים יתרחבו ומכאן לאינפלציה. אך מחקר שפורסם בסוף השבוע ע"י חוקרי הפד מטיל ספק רב בתיאוריה הזאת. לטענת החוקרים ישנן (לפחות) שלוש סיבות לכך שמשקי הבית לא באמת מתייחסים לחיסכון הזה באופן שונה מחיסכון אחר שלהם:

1. החיסכון העודף הוא למעשה המקבילה החשבונאית לחוב הממשלתי ה"נוסף".

2. הקבוצה באוכלוסיה שצברה את רוב החיסכון היא בדיוק אותה קבוצה שבכל מקרה נמצאת בהיקפי חיסכון גבוהים (נטיה שולית נמוכה לצרוך).

3. לא סביר שחסכון עודף יושקע בשירותים. כלומר, הציבור לא יתחייב להוצאות קבועות, שמאפיינות את רוב השירותים, כמו בריאות, חינוך, דיור ועוד.

חולשה מפתיעה ביצוא מסין עושה סדקים בתיאוריה להתפוצצות ביקושים - נתוני הסחר של סין שפורסמו הבוקר לימדו על עלייה נמוכה משמעותית מהצפוי ביצוא, 30.6% לעומת צפי ל-38% (הנתונים מעוותים כמובן בשל ההשוואה לתחילת 2020). מה גרם לאכזבה? האם אופטימיות יתר לגבי עוצמת התאוששות הביקוש העולמי? נזכיר כי ארגון הסחר העולמי צופה כי הסחר יגדל השנה ב-8%, לאחר צניחה של 5.3% בשנת 2020. כלומר לא צופה התפרצות גבוהה מקו המגמה הרב שנתי. ביום שישי יפורסמו בסין נתוני הצמיחה, הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות.

המחסור העולמי בשבבים עשוי להפוך להצפה - המחסור העולמי בשבבים נחשב לאחד מהמשבשים העיקריים כיום של הייצור העולמי ובוחט בעיקר בתעשיית הרכב וכך לטיעוני האינפלציה. אך המחסור הוביל חברות רבות לקדם ייצור שבבים עצמאי ואתמול הנשיא ג'ו ביידן פנה לחברות שמתמודדות עם מחסור בשבבים ואמר להן כי הממשל מתכוון להתערב, ולפתור את המחסור באמצעות מימון ממשלתי וכי יש לו לשם כך תמיכה דו-מפלגתית. זה מזכיר לי ציטוט מוצלח של רייגן: "שש המילים המפחידות ביותר באנגלית הן: 'אני מהממשלה ואני פה כדי לעזור'." כלומר, איזון רגיל של השוק זה לא מה שיהיה פה...

מחיר הנפט יתקשה לצאת לפריצה נוספת מרמת ה-60 דולר ולהתמיד בה - לכולם זכור נפט ברמות של מעל 100 דולר ומגמת העליה הנוכחית מעלה שאלות לגבי הסוף, אבל ישנן סיבות טובות לכך שלחזור לרמות אולטרה גבוהות יהיה מאד קשה. רמת ה-60 דולר היא רמת מחירים נוחה מאד עבור ענף פצלי השמן בארה"ב, אשר ספג פגיעה קריטית במשבר. ככל שהזמן יעבור והמחיר יישאר ברמות הללו כך סביר שיותר ויותר מפיקי פצלים ירגישו נוח לחדש השקעה בקידוחים. זה לבדו סיבה מספקת עבור הקרטל (OPEC+) להימנע מפעולות שיגרמו לעליות מחירים משמעותיות.

פרסום מדדי המחירים לצרכן (CPI) - בארה"ב יפורסם היום המדד שצפוי שעלה בשינוי שנתי של-2.5%. הקפיצה במדדים השנתיים צפויה להימשך לפחות עד מדד יוני, כשירידות המחירים המקבילות בשנת 2020 העמיקו, בעיקר בתחום האנרגיה. המדד ללא אנרגיה ומזון צפוי שעלה בשנה שהסתכמה במרץ רק ב-1.5%, נמוך מבחינת היעד. בישראל יפורסם המדד מחר (רביעי). כשלפי חוזי האינפלציה בבנקים עלה ב-0.4% ולפי ממוצע תחזיות האנליסטים ב-0.5%. חודש מרץ בישראל היווה גם את תחילת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה, אף שבמובנים רבים זאת עדיין רחוקה: ההובלה הימית והאווירית בשיבושים קשים, מה ששומר את עלויותיהן גבוהות, קרטל הנפט עדיין בקיצוצים, ההגבלות הבריאותיות רבות וגוררות איתן עלויות, והמשך מענקי חל"תים משבשים את שוק העבודה.

לראשונה, חבר פד מוכן לחשוב על מתי יהיה אפשר להתחיל לחשוב על התחלת צמצום המדיניות המוניטרית - נשיא שלוחת הפד בסנט לואיס, בולארד, העיר כי בשיעור החיסון של 75% אפשר לדעתו להתחיל לדון על עיתוי ה-Tapering - צמצום הגידול ברכישות האג"ח. כלומר, אנחנו כבר כמעט 40% בדרך לשם ובהתאם למגמה הנוכחית נגיע לשם עד ה-9 באוגוסט, ממש לפני הסימפוזיון השנתי של הבנקים המרכזיים בג'קסון הול. אוי לא, המשקיעים בטח מקווים שעד אז יימצא איזה ווריאנט חדש ועמיד של הקורונה שישכנע את הפד להמתין עוד...

​ אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"