דווקא בתקופה הזו - חשיבה יצירתית הכרחית לעסקים, גם בתחום המיסוי
הכלכלן האוסטרי יוזף שומפטר טבע את המונח "הרס יצירתי", שמתאר את התהליך שבו מערכות כלכליות ישנות קורסות ומפנות את מקומן למערכות חדשות וטובות יותר. על ידי הרס ובנייה בלתי פוסקים, אנו מסוגלים לצמוח כלכלית ולשפר את רמת החיים שלנו. הגנה על מבנים כלכליים קיימים עלולה לעכב או לחסל יוזמות כלכליות מוצלחות יותר, שיחליפו אותן ויספקו פרנסה ורווח לעוד יותר אנשים.
דברים אלה יפים ומדויקים לתיאור התקופה הנוכחית, כאשר מגיפה בריאותית גלובלית, המלווה במגיפה כלכלית עולמית, גובות מחיר עצום מאוכלוסיית העולם ומרעידות את הקרקע תחת רגלינו. מציאות חדשה זו מחייבת ארגונים להוסיף לארגז הכלים שלהם, חשיבה יצירתית, תגובה מהירה דינמית וגמישות עסקית, והכל בכדי לאפשר לעסקים להמשיך ולהצליח לשרוד ולשגשג בתקופת משבר.
במהלך חייו של עסק, חברות מבקשות לעיתים קרובות, להעביר נכסים שהן מחזיקות לחברות בנות או אחיות או חברות האם שלהן. לעתים, חברות מבקשות להתמזג ולעתים חברות מבקשות לפצל חלק מפעילותן לחברה אחרת. שינויי המבנה נדרשים לעיתים על מנת להפוך חברה אם תושבת מדינה אחת לתושבת מדינה אחרת. לעתים, נדרשים יחידים להעביר נכסים לחברות. ולעתים, שינויי המבנה הן חלק מעסקאות “EXIT” בהן ממוזגת חברה פרטית בחברה ציבורית או חברה אחרת או מוחלפות מניות של בעלי מניות בחברה פרטית בחברה ציבורית.
כך או כך, שינויי המבנה כאמור הינם, ככלל, אירועים עתירי מס לבעלי המניות ו/או לחברות המשתתפות בשינויי המבנה. שכן, כל העברה של מניה או נכס הינה אירוע מס החייב במס.
- פס"ד ארבטמן: ירושת מניות מקרקעין פטורה ממס גם אחרי רה‑ארגון
- רשות המסים: העליה ברכישות המשקיעים - בפריפריה ולא במרכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, בחלק ניכר מהמקרים שינויי המבנה כאמור אינם משקפים שינוי כלכלי אמיתי של הבעלות במניות או בנכסים ואינם משקפים “מימוש” או “התעשרות”. בנסיבות אלה, ועל רקע רצון המחוקק לאפשר שינויי מבנה כדי לקדם את הפעילות הכלכלית העסקית של החברות בישראל, קבע המחוקק בישראל, כי שינויי מבנה בנסיבות שונות ותחת מגבלות ותנאים שונים לא יתחייבו במס במועד שינוי המבנה.
ישנם מספר מסלולים המאפשרים ביצוע שינויים ארגוניים בכפוף לפקודת מס הכנסה, תוך דחיית אירוע המס הנובע בגינם למועד מאוחר יותר, ובהנחה שאותם שינויים נובעים מתכלית כלכלית עסקית ולא מן הטעם של חיסכון במס.
על אותם שינויים מבנים ניתן למנות את החלופות הבאות:
מיזוג של חברות, קבוע במסגרת סעיף 103 לפקודה - פיצול (פיצול אופקי (לתוך חברה אחות) ופיצול אנכי (לתוך חברת בת) קבוע.
במסגרת סעיף 105 לפקודה -העברת נכסים מיחיד או מחברה לחברה אחרת, וכנגד הקצאת מניות קבוע במסגרת סעיף 104 לפקודה. ככלל, במסגרת שינויי המבנה כאמור, בתנאים שנקבעו באותן הוראות, שינוי המבנה לא יתחייב במס לא על ידי בעלי המניות ולא על ידי החברה או החברות המשתתפות בשינויי המבנה, והחיוב במס אם בכלל יידחה עד מועד מכירת המניות או הנכסים.
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
כאשר במסגרת שינויי המבנה כאמור מועברים מקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין, העברת המקרקעין או הזכויות באיגוד מקרקעין לא תתחייב במס שבח. כמו כן, ככלל, במקום מס הרכישה הרגיל ישולם מס רכישה בשיעור 0.5% בלבד.
התנאים והמגבלות בעת ביצוע שינויי מבנה
הטבות המס על שינויי המבנה כאמור מוגבלים בתנאים ומגבלות שנועדו למנוע תכנוני מס וניצול פרצות. ככלל, התנאים והמגבלות תלויים לעתים בסוג שינוי המבנה, ביחסים בין החברות המשתתפות בשינוי המבנה, בתושבות בעלי המניות ובנסיבות שונות אחרות. נעמוד להלן על עיקרי התנאים והמגבלות הכלליים החלים ברוב שינויי המבנה ועל הסייגים לאותם תנאים.
תקופת המגבלות - ככלל, תקופת המגבלות החלות על בעלי המניות ו/או החברות המשתתפות בשינויי המבנה הינה שנתיים ממועד שינוי המבנה.
הקצאת מניות למשתתפים בשינוי המבנה - הקצאת הזכויות למשתתפים בשינוי המבנה תמיד תהיה זהה ליחס השווי של הנכסים שהועברו ושיעור הזכויות בנכסים לפני שינוי המבנה.
הקצאת ומכירת מניות של המשתתפים בשינוי המבנה לאחר שינוי המבנה - ככלל, בעלי המניות טרם שינוי המבנה חייבים להחזיק בהחזקותיהם לאחר שינוי המבנה במשך תקופת המגבלות, ואולם, בעלי המניות יוכלו למכור את מניותיהם או החברה הקולטת/ נעברת תוכל להקצות מניות למשקיעים חדשים, כך שבעלי המניות יוכלו להיות מדוללים עד לשיעור החזקה של 25% בחברה הקולטת/ נעברת.
הגבלה זו לא תחול על הבאים: בעלי זכויות המחזיקים בזכויות הנסחרות בבורסה, אלא אם כן במועד שינוי המבנה היו בעלי שליטה.
“מכירה שלא מרצון” בידי בעלי המניות.
בעלי מניות תושבי חוץ ואולם אלו ייחשבו כחלק מסך המניות לעניין אי הדילול מתחת ל- 25%.יחסי גודל - במיזוג נדרש, כי סך הזכויות של בעלי הזכויות בכל אחת מהחברות המשתתפות במיזוג יהיה 10% במועד המיזוג, וכן נדרש, כי שווי השוק של כל אחת המחברות המשתתפות במיזוג לא יעלה על פי תשעה משווי השוק של חברה אחרת המשתתפת במיזוג. דרישת יחסי גודל כאמור לא נדרשת במקרים מסוימים כגון מיזוג חברת אם ובת.
אי מכירת נכסים - החברות הנעברות לא ימכרו את הנכסים שהועברו אליהם, ובמיזוג - רוב הנכסים, בתקופת המגבלות.
תושבות זרה - ההוראות בעניין שינוי מבנה חלות גם על חברות זרות ואולם בחלק מהמקרים נדרש אישור מראש (פרה -רולינג) כאשר מדובר בהעברה לחברה זרה.
מגבלת קיזוז הפסדים - במסגרת שינויי המבנה חלות לעתים מגבלות על אפשרות קיזוז הפסדים של החברות המשתתפות בשינוי המבנה.
אישור מראש - חלק משינויי המבנה טעונים אישור מראש (פרה רולינג) של רשות המסים ותשלום אגרה. רשות המסים פרסמה לגבי חלק משינויי המבנה “מסלול ירוק” שהנו הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. יצויין כי שינויי המבנה כאמור מצריכים לרוב גם הסדר סוגיית מיסוי אופציות לעובדים.
שלילת הטבות - אם מתברר כי בעלי המניות או החברות המשתתפות בשינוי המבנה לא עמדו בתנאים הנדרשים, יבוטלו הטבות המס למפרע והצדדים יחוייבו במיסים החלים ממועד שינוי המבנה לרבות ריבית והפרשי הצמדה. בכתבה כולל תוכן ומידע מסחרי/ווקי , ומערכת ישראל היום אינה אחראית למהימנותו. פרסום התכנים והמידע המסחרי בכתבה
הצירוף של המסלולים הקיימים בפקודת מס הכנסה, עם ההכרח של ארגונים בביצוע אותו הליך התייעלות של "הרס יצירתי" בתקופה מאתגרת זו, בה הם מתמודדים עם קשיי תזרים, מחסור בלקוחות, חוסר ביקוש קושי לממן את שלל הפעילויות הקיימות בארגון, יצר דווקא רצף של פניות מצד ארגונים המבקשים לבצע שינויי מבנה.
כך לדוגמה, סייענו לחברה ישראלית להעביר את מניותיה לחברה זרה, הליך המכונה "היפוך שרוול", אשר נבע מן הרצון לייצר פלטפורמה לגיוס משקיעים זרים, אשר נוטים להעדיף השקעה בחברות ישראלית, באמצעות חברת אם זרה, והכל בהתאם להוראות הפקודה, ומבלי שייווצר אירוע מס במעוד העברת המניות כאמור. הליך זה צריך להיות מלווה במערכת הסכמית וברולינג של מחלקת שינויי מבנה של רשות המסים והוא כולל בתוכו תנאים ומגבלות שונות, אשר נועדו לאפשר את דחיית אירוע המס למועד מכירת המניות שהוקצו כנגד העברת מניות החברה הישראלית.
במקרה אחר, סייענו לחברה לבצע שרשרת של שינויי מבנה ומיזוג פעילויות שיש להן סינרגיה וקשר הדוק, הנובע מרצון של שתי חברות קשורות להתייעל ולאחד את פעילותן ולחסוך בעלויות תפעול, לאור הסינרגיה הרבה הקיימת בין העסקים. גם הליך זה דוחה את אירוע המס למועד מאוחר יותר, והוא כפוף לקיום תנאים ומגבלות שונים, לרבות קבלת אישור מראש של רשות המסים לכך שהמיזוג האמור עומד בתנאי פרק ה' לפקודה ואינו יוצר אירוע מס.
במקרה נוסף, חברת עורכי דין המחזיקה בנכס נדל"ן ומקיימת פעילות נוספת מבקשת להוציא החוצה את נכס הנדל"ן ואת הפעילות הנוספת מתוך חברת עורכי הדין, בכדי לאפשר לה להתמקד בפעילותה וכן במקביל, לאפשר כניסת משקיעים חדשים ביחס לפעילות החדשה. גם הליך זה דוחה את אירוע המס בגין פיצול הפעילות למועד מאוחר יותר, והוא כפוף לקיומם של מגבלות ותנאים שונים, לרבות קבלת אישור מראש של רשות המסים לכך שפיצול זה אינו מהווה אירוע מס ועומד בתנאי הפקודה.
דווקא בעת הזאת שמאופיינת בחוסר ודאות ובשינויים, חברות בוחנות במבט מקרו את התנהלותן עד כה ובוחרות לשנות, להתייעל, לחשב מסלול מחדש, תוך שימוש בפרק שינויי המבנה הקבוע בפקודה, אשר טומן בחובו שלל אפשרויות לבצע העברות של נכסים, מיזוג פעילויות ופיצול של פעילויות באירועי מס פטורים ודחייתו לעתיד, הכול מתוך הבנה ששינויי המבנה הללו הם קטר צמיחה של פעילות כלכלית שיש לעודדו.
- 1.אריה 31/10/2020 12:56הגב לתגובה זודוקא בניגוד לדברייך צריך להכפיל ולא להקטין מיסי נדל"ן . מיסי נדל"ן מוטלים אך ורק על מי שלא ניפגעו מהמשבר. רק על מי שרוכש או בעלים של דירה שנייה ומעלה או דירה יקרה מהממוצע
- אלמוני 01/11/2020 10:39הגב לתגובה זושטויות להגיב כמו שאתה מגיב, באין ידע ובאין נסיון, התלהמות היא פתרון קליל

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
