ההדלפה של טראמפ לרוסים - פריצה ישראלית למחשבי דאע"ש

מערכת Bizportal | (6)
נושאים בכתבה ישראל

עיתון 'הניו יורק טיימס' חושף היום פרטים לגבי המידע שמסר טראמפ לרוסים. לפי הדיווח, שצוטט גורמים המקורבים לעניין, טראמפ הדליף בשיחתו בחדר הסגול עם שר החוץ סרגיי לברוב והשגריר בוושינגטון סרגיי קיסליאק, מידע לפיו מומחי סייבר ישראליים חדרו לתא קטן של יצרני פצצות בדאעש. 

לפי הממצאים של יחידת הסייבר הישראלית עולה כי מטעני החבלה הוסוו כסוללות של מחשבים ניידים כך שיהיה ניתן להעביר אותם דרך מכונות שיקוף בנמלי תעופה. טראמפ ככל הנראה לא הצליח לשמור לעצמו את הידיעה לפיה הארגון הקיצוני מכין מטעני חבלה שיכולים לעבור מבלי להתגלות, וסיפר את החדשות לרוסים. במאי האחרון רשת ABC דיווחה כי המידע שחשף טראמפ מסכן חיי סוכן שהעביר מידע מוחשי על הכוונה לפוצץ מטוס בדרך זו.

נזכיר כי טראמפ הכחיש בזמנו את הדיווח לפיו השם של ישראל עלה בהקשר זה. עם זאת, בחודש שעבר דווח כי המידע הרגיש, שהוביל לאיסור להעלאת מחשבים ניידים לטיסות, הגיע מבעלת ברית במזה"ת. לא קשה להסיק כי מדובר במדינה בעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ישראל.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קוצימוצי 13/06/2017 10:47
    הגב לתגובה זו
    NYT זה עיתון עם ביצים מרובעות. בטח הם מגלכים אותם כל הבוקר בדיוק כמו וואלה חדשות. שניים שופכים מידעה ועיתוניים שלהם מוחנים לפתוח רגליים לכל דבר. כמה שיותר גדול כך גם יותר מענה.
  • 4.
    אורן 12/06/2017 15:25
    הגב לתגובה זו
    בלי להתפלצן אבל: 1. לצטט, ולא לצותת (אחד זה להביא דברים בשם אומרם ואחד זה להאזין לשיחות). 2. החדר אינו סגול, אלא סגלגל (בצורה, ולא בצבע)- the oval room, not the purple room. 3
  • 3.
    SHOSH 12/06/2017 14:27
    הגב לתגובה זו
    האם בראש המעצמה החזקה בעולם עומד אדם חולה נפש??? האם ההיסטוריה חוזרת לימי הקיסרים קליגולה וניירון ????
  • שמטוב 13/06/2017 08:19
    הגב לתגובה זו
    יתכן שהאמריקאים קיבלו מידע מודיעיני על מטעני חבלה בסוללות. הטענה שמידע זה התקבל מסוכנים ישראלים ושטראמפ סיפר שאת המידע מסרו לו סוכנים ישראלים לרוסים היא בלוף של ניו יורק טיימס. לא היה לטראמפ שום צורך לגלות את מקורות המידע שלו כדי לשכנע את הרוסים בנכונות המידע על מטעני חבלה בתוך סוללות.
  • 2.
    חמור עם פה גדול (ל"ת)
    אבי 12/06/2017 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מקיקס 12/06/2017 13:34
    הגב לתגובה זו
    ההשקעה המניבה בעשור הקרוב - קרנות / תעודות סל , מה שתבחרו. בהצלחה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי ושלומי אלברג פרופיט
צילום: יחצ פרופיט

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' לקראת רכישת נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים בה אסף בנאי הוא בעל שליטה. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.