מאמר זה מתייחס לחובה החלה על המעסיק להפקיד לגמל עבור עובדים שהגיעו לגיל פרישה חובה כמשמעות מונח זה בחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 (להלן: "חוק גיל פרישה").

סעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011 [נוסח משולב], מיום 27.09.2011 (להלן: "צו ההרחבה") מורה, כי הוראות צו ההרחבה, ומכאן גם חובת הביטוח הפנסיוני המקיף כמצוות סעיף 3 לצו, תחולנה "...על כל עובד המועסק או שיועסק בכל מקום עבודה", למעט מי שמתקיים לגביו התנאי הבא: "...[ש]פרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה".

הואיל וצו ההרחבה שותק לגבי תיבת המילים "בגיל פרישת חובה" שבאותו סעיף משנה, יש לפרשו בהתאם להגדרה שבסעיף 4 לחוק גיל פרישה "...גיל 67 לגבר ולאישה" (שכן זהו הגיל בו "ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו", כאמור באותו סעיף 4 הנ"ל); על אף האמור, לגבי מי שנולד עד לחודש 04/1942, גיל פרישת החובה משתנה ביחס למועד לידתם כאמור בתוספת לחוק גיל פרישה.

התנאי הראשון לסעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה, לעניין מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה, מתייחס לחובת הביטוח הפנסיוני לגבי עובד שיועסק (ראה הציטוט דלעיל מסעיף 3 לצו) / מי שמתקבל לעבודה חדשה כלומר, מדובר בתנאי עתיד בדבר קבלת עובד חדש, אשר פרש מעבודתו (הקודמת) בגיל 67 או יותר.

התנאי הנוסף לאותו סייג לגבי תחולת צו ההרחבה שבסעיף 4(א)(6) לצו, הוא כי אותו אדם "...[ו]מקבל קצבה", כאשר לשון הסעיף מגדירה קצבה ככזו שאינה מהסוג המשתלם מטעם המוסד לביטוח לאומי (קרי, תשלומי קצבאות וגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995). כלומר, הכוונה היא לתשלומי קצבה סוציאלית מקופת גמל לקצבה, כפי שאף צירוף מילים אלה מופיעות לכל אורכו של צו ההרחבה בסמיכות, וכפי שמפנה הצו בסעיף ההגדרות (פיסקת משנה ט') למשמעות שלפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (ובעגה המקצועית: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכיו"ב).

דהיינו, צו ההרחבה החל על עובדים (ועליהם בלבד), מוציא מתחולתו עובדים אשר מתקבלים לעבודה כאשר גילם 67 או יותר (משני המגדרים) ואשר זכאים לקבלת תשלומי קצבה ממוצר פנסיוני שמשלם לקצבה; במצב דברים זה, ברי כי הכוונה היא שלא תחול חובת הביטוח הפנסיוני לפי צו ההרחבה, לגבי עובד המתקבל לעבודה, לאחר שפרש מעבודה קודמת בגיל פרישת חובה, כאשר משתלמים לו קצבאות פנסיה מאותה עבודה קודמת בה היה מבוטח בביטוח פנסיוני.

במקרה בו עובד בגיל 67 או יותר, טרם פרש ביוזמתו או חויב לפרוש על ידי המעסיק, הרי שלא מתקיים התנאי הראשון לסייג שבסעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה בדבר חובת הביטוח הפנסיוני, ועל כן מעסיקו ממשיך לחוב בהוראות הצו הכלליות, להמשיך את הביטוח הפנסיוני עבור אותו עובד, ואינו נפטר מחובתו זו בשל כך שהעובד הגיע לגיל בו ניתן לחייבו לפרוש לפי חוק גיל פרישה.

הכותב - מומחה בדיני ביטוח וחיסכון פנסיוני במשרד עורכי הדין ג'ון גבע

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.