החובה לביטוח פנסיוני בגיל פרישה
מאמר זה מתייחס לחובה החלה על המעסיק להפקיד לגמל עבור עובדים שהגיעו לגיל פרישה חובה כמשמעות מונח זה בחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 (להלן: "חוק גיל פרישה").
סעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011 [נוסח משולב], מיום 27.09.2011 (להלן: "צו ההרחבה") מורה, כי הוראות צו ההרחבה, ומכאן גם חובת הביטוח הפנסיוני המקיף כמצוות סעיף 3 לצו, תחולנה "...על כל עובד המועסק או שיועסק בכל מקום עבודה", למעט מי שמתקיים לגביו התנאי הבא: "...[ש]פרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה".
הואיל וצו ההרחבה שותק לגבי תיבת המילים "בגיל פרישת חובה" שבאותו סעיף משנה, יש לפרשו בהתאם להגדרה שבסעיף 4 לחוק גיל פרישה "...גיל 67 לגבר ולאישה" (שכן זהו הגיל בו "ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו", כאמור באותו סעיף 4 הנ"ל); על אף האמור, לגבי מי שנולד עד לחודש 04/1942, גיל פרישת החובה משתנה ביחס למועד לידתם כאמור בתוספת לחוק גיל פרישה.
התנאי הראשון לסעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה, לעניין מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה, מתייחס לחובת הביטוח הפנסיוני לגבי עובד שיועסק (ראה הציטוט דלעיל מסעיף 3 לצו) / מי שמתקבל לעבודה חדשה כלומר, מדובר בתנאי עתיד בדבר קבלת עובד חדש, אשר פרש מעבודתו (הקודמת) בגיל 67 או יותר.
התנאי הנוסף לאותו סייג לגבי תחולת צו ההרחבה שבסעיף 4(א)(6) לצו, הוא כי אותו אדם "...[ו]מקבל קצבה", כאשר לשון הסעיף מגדירה קצבה ככזו שאינה מהסוג המשתלם מטעם המוסד לביטוח לאומי (קרי, תשלומי קצבאות וגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995). כלומר, הכוונה היא לתשלומי קצבה סוציאלית מקופת גמל לקצבה, כפי שאף צירוף מילים אלה מופיעות לכל אורכו של צו ההרחבה בסמיכות, וכפי שמפנה הצו בסעיף ההגדרות (פיסקת משנה ט') למשמעות שלפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (ובעגה המקצועית: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכיו"ב).
דהיינו, צו ההרחבה החל על עובדים (ועליהם בלבד), מוציא מתחולתו עובדים אשר מתקבלים לעבודה כאשר גילם 67 או יותר (משני המגדרים) ואשר זכאים לקבלת תשלומי קצבה ממוצר פנסיוני שמשלם לקצבה; במצב דברים זה, ברי כי הכוונה היא שלא תחול חובת הביטוח הפנסיוני לפי צו ההרחבה, לגבי עובד המתקבל לעבודה, לאחר שפרש מעבודה קודמת בגיל פרישת חובה, כאשר משתלמים לו קצבאות פנסיה מאותה עבודה קודמת בה היה מבוטח בביטוח פנסיוני.
במקרה בו עובד בגיל 67 או יותר, טרם פרש ביוזמתו או חויב לפרוש על ידי המעסיק, הרי שלא מתקיים התנאי הראשון לסייג שבסעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה בדבר חובת הביטוח הפנסיוני, ועל כן מעסיקו ממשיך לחוב בהוראות הצו הכלליות, להמשיך את הביטוח הפנסיוני עבור אותו עובד, ואינו נפטר מחובתו זו בשל כך שהעובד הגיע לגיל בו ניתן לחייבו לפרוש לפי חוק גיל פרישה.
הכותב - מומחה בדיני ביטוח וחיסכון פנסיוני במשרד עורכי הדין ג'ון גבע
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
