החובה לביטוח פנסיוני בגיל פרישה
מאמר זה מתייחס לחובה החלה על המעסיק להפקיד לגמל עבור עובדים שהגיעו לגיל פרישה חובה כמשמעות מונח זה בחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 (להלן: "חוק גיל פרישה").
סעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011 [נוסח משולב], מיום 27.09.2011 (להלן: "צו ההרחבה") מורה, כי הוראות צו ההרחבה, ומכאן גם חובת הביטוח הפנסיוני המקיף כמצוות סעיף 3 לצו, תחולנה "...על כל עובד המועסק או שיועסק בכל מקום עבודה", למעט מי שמתקיים לגביו התנאי הבא: "...[ש]פרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה".
הואיל וצו ההרחבה שותק לגבי תיבת המילים "בגיל פרישת חובה" שבאותו סעיף משנה, יש לפרשו בהתאם להגדרה שבסעיף 4 לחוק גיל פרישה "...גיל 67 לגבר ולאישה" (שכן זהו הגיל בו "ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו", כאמור באותו סעיף 4 הנ"ל); על אף האמור, לגבי מי שנולד עד לחודש 04/1942, גיל פרישת החובה משתנה ביחס למועד לידתם כאמור בתוספת לחוק גיל פרישה.
התנאי הראשון לסעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה, לעניין מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה, מתייחס לחובת הביטוח הפנסיוני לגבי עובד שיועסק (ראה הציטוט דלעיל מסעיף 3 לצו) / מי שמתקבל לעבודה חדשה כלומר, מדובר בתנאי עתיד בדבר קבלת עובד חדש, אשר פרש מעבודתו (הקודמת) בגיל 67 או יותר.
התנאי הנוסף לאותו סייג לגבי תחולת צו ההרחבה שבסעיף 4(א)(6) לצו, הוא כי אותו אדם "...[ו]מקבל קצבה", כאשר לשון הסעיף מגדירה קצבה ככזו שאינה מהסוג המשתלם מטעם המוסד לביטוח לאומי (קרי, תשלומי קצבאות וגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995). כלומר, הכוונה היא לתשלומי קצבה סוציאלית מקופת גמל לקצבה, כפי שאף צירוף מילים אלה מופיעות לכל אורכו של צו ההרחבה בסמיכות, וכפי שמפנה הצו בסעיף ההגדרות (פיסקת משנה ט') למשמעות שלפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005 (ובעגה המקצועית: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכיו"ב).
דהיינו, צו ההרחבה החל על עובדים (ועליהם בלבד), מוציא מתחולתו עובדים אשר מתקבלים לעבודה כאשר גילם 67 או יותר (משני המגדרים) ואשר זכאים לקבלת תשלומי קצבה ממוצר פנסיוני שמשלם לקצבה; במצב דברים זה, ברי כי הכוונה היא שלא תחול חובת הביטוח הפנסיוני לפי צו ההרחבה, לגבי עובד המתקבל לעבודה, לאחר שפרש מעבודה קודמת בגיל פרישת חובה, כאשר משתלמים לו קצבאות פנסיה מאותה עבודה קודמת בה היה מבוטח בביטוח פנסיוני.
במקרה בו עובד בגיל 67 או יותר, טרם פרש ביוזמתו או חויב לפרוש על ידי המעסיק, הרי שלא מתקיים התנאי הראשון לסייג שבסעיף 4(א)(6) לצו ההרחבה בדבר חובת הביטוח הפנסיוני, ועל כן מעסיקו ממשיך לחוב בהוראות הצו הכלליות, להמשיך את הביטוח הפנסיוני עבור אותו עובד, ואינו נפטר מחובתו זו בשל כך שהעובד הגיע לגיל בו ניתן לחייבו לפרוש לפי חוק גיל פרישה.
הכותב - מומחה בדיני ביטוח וחיסכון פנסיוני במשרד עורכי הדין ג'ון גבע
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
