אין שיבוב כנגד מי שמעניק מסגרת למבצעי עבודות שירות לתועלת הציבור

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

רקע חוקי

-----------

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") - שיבוב

"היה מקרה שחייב את המוסד (המל"ל) לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת נזיקין... רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין, שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו: מאחר שהמעסיק חייב על פי חוק בתשלום דמי ביטוח הוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע.

"מתנדב"

מתנדב מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

מעניק המסגרת של התנדבות אינו נושא בתשלום דמי הביטוח. מטרת המחוקק לעודד מוסדות המשמשים מעניקי מסגרת התנדבות כגון מתנדב במגן דוד אדום, במשמר האזרחי ועוד, אשר עוסקים בפעילות שניתן להניח שהמדינה רצתה בעידודה. אוצר המדינה משפה את המל"ל בגין תשלום תגמולים למתנדב.

"מבצע עבודות שירות" הוא מקרה פרטי של "מתנדב".

תמצית עובדתית

-------------------

ברק רוטשטיין (להלן: "המבוטח") הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ"). במהלך פעילותו זו ב"חי-כיף" בראשון לציון נפגע קשה והוכר כנכה 100% לצמיתות וזכאי לגמלאות מהמל"ל.

המל"ל תבע בתביעת שיבוב את העירייה, החברה העירונית וחברת "כלל ביטוח".

בית המשפט המחוזי קבע כי למל"ל לא קמה זכות לשיבוב שכן יש לראות במדינה כמי שוויתרה על זכות השיבוב כנגד מעניק מסגרת למבצעי של"צ.

המל"ל ערער לבית המשפט העליון כשלטענתו אין פטור מפורש בחוק מתביעת שיבוב ל"מעסיק" במסגרת של"צ. כמו כן, לטענתו מתן הפטור יפגע בהרתעת מעניקי המסגרת מפני התנהגות רשלנית.

דיון והחלטה

---------------

בית המשפט העליון מסתמך על סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעסיק החייב (ומשלם) דמי ביטוח בעד עובדו.

כאשר מדובר במתנדב אין תשלום דמי ביטוח, כך שמתעוררת הסוגיה האם יינתן ל"מעסיק" פטור משיבוב.

בית המשפט קובע כי מטרת המחוקק לעודד מוסדות לשמש מעניקי מסגרת להתנדבות, ולכן פטרם מתשלום דמי ביטוח.

כמו כן, סעיף 291 לחוק שלפיו אוצר המדינה ישפה את המל"ל בגין תגמולים למתנדבים מראה את הרציונל כי המדינה תישא בכל העלויות.

"הכרה בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת - עשויה להטיל על האחרונים משא כלכלי כבד, וליצור תמריץ שלילי לקליטת מבצעי של"צ".

מבלי לקבוע מסמרות בעניין הכללי של שיבוב בעניין מתנדבים, קובע בית המשפט העליון כי בעניין של"צ, ביצועו מלווה בקצין פיקוח ובכך יש לאזן את החשש שמא פטור מתביעת שיבוב יביא את מעניקי המסגרת לנהוג בחוסר אחריות.

גם התרשמות בית המשפט כי המדינה עצמה לא ממש הזדהתה עם תביעת המל"ל הוסיפה נדבך לשיקוליו. הערעור נדחה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.