אין שיבוב כנגד מי שמעניק מסגרת למבצעי עבודות שירות לתועלת הציבור

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

רקע חוקי

-----------

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") - שיבוב

"היה מקרה שחייב את המוסד (המל"ל) לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת נזיקין... רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין, שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו: מאחר שהמעסיק חייב על פי חוק בתשלום דמי ביטוח הוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע.

"מתנדב"

מתנדב מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

מעניק המסגרת של התנדבות אינו נושא בתשלום דמי הביטוח. מטרת המחוקק לעודד מוסדות המשמשים מעניקי מסגרת התנדבות כגון מתנדב במגן דוד אדום, במשמר האזרחי ועוד, אשר עוסקים בפעילות שניתן להניח שהמדינה רצתה בעידודה. אוצר המדינה משפה את המל"ל בגין תשלום תגמולים למתנדב.

"מבצע עבודות שירות" הוא מקרה פרטי של "מתנדב".

תמצית עובדתית

-------------------

ברק רוטשטיין (להלן: "המבוטח") הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ"). במהלך פעילותו זו ב"חי-כיף" בראשון לציון נפגע קשה והוכר כנכה 100% לצמיתות וזכאי לגמלאות מהמל"ל.

המל"ל תבע בתביעת שיבוב את העירייה, החברה העירונית וחברת "כלל ביטוח".

בית המשפט המחוזי קבע כי למל"ל לא קמה זכות לשיבוב שכן יש לראות במדינה כמי שוויתרה על זכות השיבוב כנגד מעניק מסגרת למבצעי של"צ.

המל"ל ערער לבית המשפט העליון כשלטענתו אין פטור מפורש בחוק מתביעת שיבוב ל"מעסיק" במסגרת של"צ. כמו כן, לטענתו מתן הפטור יפגע בהרתעת מעניקי המסגרת מפני התנהגות רשלנית.

דיון והחלטה

---------------

בית המשפט העליון מסתמך על סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעסיק החייב (ומשלם) דמי ביטוח בעד עובדו.

כאשר מדובר במתנדב אין תשלום דמי ביטוח, כך שמתעוררת הסוגיה האם יינתן ל"מעסיק" פטור משיבוב.

בית המשפט קובע כי מטרת המחוקק לעודד מוסדות לשמש מעניקי מסגרת להתנדבות, ולכן פטרם מתשלום דמי ביטוח.

כמו כן, סעיף 291 לחוק שלפיו אוצר המדינה ישפה את המל"ל בגין תגמולים למתנדבים מראה את הרציונל כי המדינה תישא בכל העלויות.

"הכרה בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת - עשויה להטיל על האחרונים משא כלכלי כבד, וליצור תמריץ שלילי לקליטת מבצעי של"צ".

מבלי לקבוע מסמרות בעניין הכללי של שיבוב בעניין מתנדבים, קובע בית המשפט העליון כי בעניין של"צ, ביצועו מלווה בקצין פיקוח ובכך יש לאזן את החשש שמא פטור מתביעת שיבוב יביא את מעניקי המסגרת לנהוג בחוסר אחריות.

גם התרשמות בית המשפט כי המדינה עצמה לא ממש הזדהתה עם תביעת המל"ל הוסיפה נדבך לשיקוליו. הערעור נדחה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: