אין שיבוב כנגד מי שמעניק מסגרת למבצעי עבודות שירות לתועלת הציבור

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

רקע חוקי

-----------

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") - שיבוב

"היה מקרה שחייב את המוסד (המל"ל) לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת נזיקין... רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין, שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו: מאחר שהמעסיק חייב על פי חוק בתשלום דמי ביטוח הוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע.

"מתנדב"

מתנדב מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

מעניק המסגרת של התנדבות אינו נושא בתשלום דמי הביטוח. מטרת המחוקק לעודד מוסדות המשמשים מעניקי מסגרת התנדבות כגון מתנדב במגן דוד אדום, במשמר האזרחי ועוד, אשר עוסקים בפעילות שניתן להניח שהמדינה רצתה בעידודה. אוצר המדינה משפה את המל"ל בגין תשלום תגמולים למתנדב.

"מבצע עבודות שירות" הוא מקרה פרטי של "מתנדב".

תמצית עובדתית

-------------------

ברק רוטשטיין (להלן: "המבוטח") הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ"). במהלך פעילותו זו ב"חי-כיף" בראשון לציון נפגע קשה והוכר כנכה 100% לצמיתות וזכאי לגמלאות מהמל"ל.

המל"ל תבע בתביעת שיבוב את העירייה, החברה העירונית וחברת "כלל ביטוח".

בית המשפט המחוזי קבע כי למל"ל לא קמה זכות לשיבוב שכן יש לראות במדינה כמי שוויתרה על זכות השיבוב כנגד מעניק מסגרת למבצעי של"צ.

המל"ל ערער לבית המשפט העליון כשלטענתו אין פטור מפורש בחוק מתביעת שיבוב ל"מעסיק" במסגרת של"צ. כמו כן, לטענתו מתן הפטור יפגע בהרתעת מעניקי המסגרת מפני התנהגות רשלנית.

דיון והחלטה

---------------

בית המשפט העליון מסתמך על סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעסיק החייב (ומשלם) דמי ביטוח בעד עובדו.

כאשר מדובר במתנדב אין תשלום דמי ביטוח, כך שמתעוררת הסוגיה האם יינתן ל"מעסיק" פטור משיבוב.

בית המשפט קובע כי מטרת המחוקק לעודד מוסדות לשמש מעניקי מסגרת להתנדבות, ולכן פטרם מתשלום דמי ביטוח.

כמו כן, סעיף 291 לחוק שלפיו אוצר המדינה ישפה את המל"ל בגין תגמולים למתנדבים מראה את הרציונל כי המדינה תישא בכל העלויות.

"הכרה בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת - עשויה להטיל על האחרונים משא כלכלי כבד, וליצור תמריץ שלילי לקליטת מבצעי של"צ".

מבלי לקבוע מסמרות בעניין הכללי של שיבוב בעניין מתנדבים, קובע בית המשפט העליון כי בעניין של"צ, ביצועו מלווה בקצין פיקוח ובכך יש לאזן את החשש שמא פטור מתביעת שיבוב יביא את מעניקי המסגרת לנהוג בחוסר אחריות.

גם התרשמות בית המשפט כי המדינה עצמה לא ממש הזדהתה עם תביעת המל"ל הוסיפה נדבך לשיקוליו. הערעור נדחה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.