ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

רקע חוקי

-----------

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") - שיבוב

"היה מקרה שחייב את המוסד (המל"ל) לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת נזיקין... רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין, שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו: מאחר שהמעסיק חייב על פי חוק בתשלום דמי ביטוח הוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע.

"מתנדב"

מתנדב מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

מעניק המסגרת של התנדבות אינו נושא בתשלום דמי הביטוח. מטרת המחוקק לעודד מוסדות המשמשים מעניקי מסגרת התנדבות כגון מתנדב במגן דוד אדום, במשמר האזרחי ועוד, אשר עוסקים בפעילות שניתן להניח שהמדינה רצתה בעידודה. אוצר המדינה משפה את המל"ל בגין תשלום תגמולים למתנדב.

"מבצע עבודות שירות" הוא מקרה פרטי של "מתנדב".

תמצית עובדתית

-------------------

ברק רוטשטיין (להלן: "המבוטח") הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ"). במהלך פעילותו זו ב"חי-כיף" בראשון לציון נפגע קשה והוכר כנכה 100% לצמיתות וזכאי לגמלאות מהמל"ל.

המל"ל תבע בתביעת שיבוב את העירייה, החברה העירונית וחברת "כלל ביטוח".

בית המשפט המחוזי קבע כי למל"ל לא קמה זכות לשיבוב שכן יש לראות במדינה כמי שוויתרה על זכות השיבוב כנגד מעניק מסגרת למבצעי של"צ.

המל"ל ערער לבית המשפט העליון כשלטענתו אין פטור מפורש בחוק מתביעת שיבוב ל"מעסיק" במסגרת של"צ. כמו כן, לטענתו מתן הפטור יפגע בהרתעת מעניקי המסגרת מפני התנהגות רשלנית.

דיון והחלטה

---------------

בית המשפט העליון מסתמך על סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעסיק החייב (ומשלם) דמי ביטוח בעד עובדו.

כאשר מדובר במתנדב אין תשלום דמי ביטוח, כך שמתעוררת הסוגיה האם יינתן ל"מעסיק" פטור משיבוב.

בית המשפט קובע כי מטרת המחוקק לעודד מוסדות לשמש מעניקי מסגרת להתנדבות, ולכן פטרם מתשלום דמי ביטוח.

כמו כן, סעיף 291 לחוק שלפיו אוצר המדינה ישפה את המל"ל בגין תגמולים למתנדבים מראה את הרציונל כי המדינה תישא בכל העלויות.

"הכרה בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת - עשויה להטיל על האחרונים משא כלכלי כבד, וליצור תמריץ שלילי לקליטת מבצעי של"צ".

מבלי לקבוע מסמרות בעניין הכללי של שיבוב בעניין מתנדבים, קובע בית המשפט העליון כי בעניין של"צ, ביצועו מלווה בקצין פיקוח ובכך יש לאזן את החשש שמא פטור מתביעת שיבוב יביא את מעניקי המסגרת לנהוג בחוסר אחריות.

גם התרשמות בית המשפט כי המדינה עצמה לא ממש הזדהתה עם תביעת המל"ל הוסיפה נדבך לשיקוליו. הערעור נדחה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)