אין שיבוב כנגד מי שמעניק מסגרת למבצעי עבודות שירות לתועלת הציבור

רו"ח אורנה צח (גלרט), חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

ביום 29.6.2014 דחה בית המשפט העליון (ע"א 5886/12) את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתביעת שיבוב כלפי מי שהעניק מסגרת לאדם שביצע עבודת שירות לתועלת הציבור ונפגע קשה במהלך השירות.

רקע חוקי

-----------

סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") - שיבוב

"היה מקרה שחייב את המוסד (המל"ל) לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת נזיקין... רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה".

חריג בולט לעניין זכות השיבוב מעוגן בסעיף 82(ג) לפקודת הנזיקין, שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעביד החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו: מאחר שהמעסיק חייב על פי חוק בתשלום דמי ביטוח הוא מממן בעקיפין את הגמלה המשתלמת על ידי המל"ל לעובד שנפגע.

"מתנדב"

מתנדב מבוטח בביטוח נפגעי עבודה.

מעניק המסגרת של התנדבות אינו נושא בתשלום דמי הביטוח. מטרת המחוקק לעודד מוסדות המשמשים מעניקי מסגרת התנדבות כגון מתנדב במגן דוד אדום, במשמר האזרחי ועוד, אשר עוסקים בפעילות שניתן להניח שהמדינה רצתה בעידודה. אוצר המדינה משפה את המל"ל בגין תשלום תגמולים למתנדב.

"מבצע עבודות שירות" הוא מקרה פרטי של "מתנדב".

תמצית עובדתית

-------------------

ברק רוטשטיין (להלן: "המבוטח") הורשע בהליך פלילי ונידון לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (להלן: "של"צ"). במהלך פעילותו זו ב"חי-כיף" בראשון לציון נפגע קשה והוכר כנכה 100% לצמיתות וזכאי לגמלאות מהמל"ל.

המל"ל תבע בתביעת שיבוב את העירייה, החברה העירונית וחברת "כלל ביטוח".

בית המשפט המחוזי קבע כי למל"ל לא קמה זכות לשיבוב שכן יש לראות במדינה כמי שוויתרה על זכות השיבוב כנגד מעניק מסגרת למבצעי של"צ.

המל"ל ערער לבית המשפט העליון כשלטענתו אין פטור מפורש בחוק מתביעת שיבוב ל"מעסיק" במסגרת של"צ. כמו כן, לטענתו מתן הפטור יפגע בהרתעת מעניקי המסגרת מפני התנהגות רשלנית.

דיון והחלטה

---------------

בית המשפט העליון מסתמך על סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין שלפיו אין להגיש תביעת שיבוב כנגד מעסיק החייב (ומשלם) דמי ביטוח בעד עובדו.

כאשר מדובר במתנדב אין תשלום דמי ביטוח, כך שמתעוררת הסוגיה האם יינתן ל"מעסיק" פטור משיבוב.

בית המשפט קובע כי מטרת המחוקק לעודד מוסדות לשמש מעניקי מסגרת להתנדבות, ולכן פטרם מתשלום דמי ביטוח.

כמו כן, סעיף 291 לחוק שלפיו אוצר המדינה ישפה את המל"ל בגין תגמולים למתנדבים מראה את הרציונל כי המדינה תישא בכל העלויות.

"הכרה בזכות שיבוב של המל"ל כלפי מעניקי המסגרת - עשויה להטיל על האחרונים משא כלכלי כבד, וליצור תמריץ שלילי לקליטת מבצעי של"צ".

מבלי לקבוע מסמרות בעניין הכללי של שיבוב בעניין מתנדבים, קובע בית המשפט העליון כי בעניין של"צ, ביצועו מלווה בקצין פיקוח ובכך יש לאזן את החשש שמא פטור מתביעת שיבוב יביא את מעניקי המסגרת לנהוג בחוסר אחריות.

גם התרשמות בית המשפט כי המדינה עצמה לא ממש הזדהתה עם תביעת המל"ל הוסיפה נדבך לשיקוליו. הערעור נדחה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.


שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.