מס שבח ומס רכישה לאחים שירשו דירות מגורים ובבעלות כל אחד מהם דירת מגורים נוספת

רו"ח ומשפטן יובל אבוחצירא

קבלת דירת מגורים במסגרת ירושה כאמור לעיל אינה אירוע מס לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין ולפיכך אין חיוב במס שבח למוריש ואין חיוב במס רכישה ליורש.

השאלה:

-----------

שבעה אחים ירשו שתי דירות מגורים שרכש אביהם ביום 1.8.1985, והם מחזיקים דירת מגורים בבעלותם. האם יחויבו במס רכישה? אם ימכרו את דירת המגורים, האם יחויבו במס שבח וכיצד יחושב השבח? אם יעבירו את חלקם לאחד האחים, האם יחויב האח במס רכישה?

תשובה:

------------

קבלת דירת מגורים במסגרת ירושה כאמור לעיל אינה אירוע מס לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") ולפיכך אין חיוב במס שבח למוריש ואין חיוב במס רכישה ליורש.

אם היורשים או חלקם ימכרו (לא לקרוב) את חלקם בדירת מגורים אחת או בשתיהן (בהנחה שלכל אחד מהם לפחות דירת מגורים אחת בבעלותו) הרי לא יחול פטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(2) לחוק (מכיוון שזו אינה דירתם היחידה), אולם הם יהיו חייבים במס על פי סעיף 48א(ב2) לחוק (ככל שיעמדו בתנאי הוראת המעבר) - שהוא מס בשיעור לינארי - השבח, בחלוקה לינארית, שנצמח מיום הרכישה אצל המוריש ועד 31.12.2013 - פטור ממס ויתרתו חייבת במס בשיעור 25%.

אם לא יחול הפטור כאמור לעיל (מכל סיבה שהיא) הרי מס השבח יחושב בהתחשב ביום שבו רכש המוריש את דירת המגורים ובשווי הרכישה שנקבע בעת הרכישה, לרבות הוצאות שהיו למוריש וליורש בתקופת החזקת דירת המגורים. שיעור המס יחושב באופן לינארי לפי שיעורי המס: 25% / 20% / מס שולי של המוכר בשנת המכירה.

אם יעביר אח מסוים את חלקו לאחד האחים האחרים (ללא תמורה כמובן) הרי על פי סעיף 62 לחוק ההעברה האמורה פטורה ממס שבח, אולם על האח המקבל יחול מס רכישה בסכום של שליש ממס הרכישה הרגיל שחל במקרה כאמור.

ראוי לציין כי אם אחד האחים ירצה למכור את דירת המגורים היחידה שבבעלותו הרי החזקת 1/7 בשתי דירות הירושה לא תפגע בחזקת היותו בעל דירת מגורים יחידה, והוא יוכל ליהנות מפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(2) לחוק.

המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע מ

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    האם על דירה שהתקבלה במתנה חל אותו הסדר כבירושה? (ל"ת)
    מיכאל 30/05/2014 00:11
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.