מס שבח ומס רכישה לאחים שירשו דירות מגורים ובבעלות כל אחד מהם דירת מגורים נוספת
קבלת דירת מגורים במסגרת ירושה כאמור לעיל אינה אירוע מס לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין ולפיכך אין חיוב במס שבח למוריש ואין חיוב במס רכישה ליורש.
השאלה:
-----------
שבעה אחים ירשו שתי דירות מגורים שרכש אביהם ביום 1.8.1985, והם מחזיקים דירת מגורים בבעלותם. האם יחויבו במס רכישה? אם ימכרו את דירת המגורים, האם יחויבו במס שבח וכיצד יחושב השבח? אם יעבירו את חלקם לאחד האחים, האם יחויב האח במס רכישה?
תשובה:
------------
קבלת דירת מגורים במסגרת ירושה כאמור לעיל אינה אירוע מס לפי סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") ולפיכך אין חיוב במס שבח למוריש ואין חיוב במס רכישה ליורש.
אם היורשים או חלקם ימכרו (לא לקרוב) את חלקם בדירת מגורים אחת או בשתיהן (בהנחה שלכל אחד מהם לפחות דירת מגורים אחת בבעלותו) הרי לא יחול פטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(2) לחוק (מכיוון שזו אינה דירתם היחידה), אולם הם יהיו חייבים במס על פי סעיף 48א(ב2) לחוק (ככל שיעמדו בתנאי הוראת המעבר) - שהוא מס בשיעור לינארי - השבח, בחלוקה לינארית, שנצמח מיום הרכישה אצל המוריש ועד 31.12.2013 - פטור ממס ויתרתו חייבת במס בשיעור 25%.
אם לא יחול הפטור כאמור לעיל (מכל סיבה שהיא) הרי מס השבח יחושב בהתחשב ביום שבו רכש המוריש את דירת המגורים ובשווי הרכישה שנקבע בעת הרכישה, לרבות הוצאות שהיו למוריש וליורש בתקופת החזקת דירת המגורים. שיעור המס יחושב באופן לינארי לפי שיעורי המס: 25% / 20% / מס שולי של המוכר בשנת המכירה.
אם יעביר אח מסוים את חלקו לאחד האחים האחרים (ללא תמורה כמובן) הרי על פי סעיף 62 לחוק ההעברה האמורה פטורה ממס שבח, אולם על האח המקבל יחול מס רכישה בסכום של שליש ממס הרכישה הרגיל שחל במקרה כאמור.
ראוי לציין כי אם אחד האחים ירצה למכור את דירת המגורים היחידה שבבעלותו הרי החזקת 1/7 בשתי דירות הירושה לא תפגע בחזקת היותו בעל דירת מגורים יחידה, והוא יוכל ליהנות מפטור ממס שבח על פי סעיף 49ב(2) לחוק.
המשיב - ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי בע מ
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
- 1.האם על דירה שהתקבלה במתנה חל אותו הסדר כבירושה? (ל"ת)מיכאל 30/05/2014 00:11הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
