קבלת ערעור על חומרת גזר דין בעבירות מע"מ בשל נסיבות אישיות של הנאשם
תקציר עפ"ג 24375/12 דוד זרזבסקי נ' מדינת ישראל
תקציר עפ"ג 24375/12 דוד זרזבסקי נ' מדינת ישראל המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון חלקי בעבירת מע"מ, שעניינה אי הגשת דיווח במועד והעברת המע"מ הנגזר ממנה בסך של כ-2.6 מיליון ש"ח. בית המשפט קמא גזר על המערער עונש מאסר בפועל של שנה. המערער הגיש ערעור על חומרת גזר הדין, מכיוון שלשיטתו לא הביא בחשבון את נסיבותיו האישיות ובכללן מחלתם של שניים מילדיו, הפנייה היזומה של המערער להסדיר את העניין וההסרה החלקית של המחדל. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של המערער והעמיד את תקופת המאסר על שישה חודשים, שאותה יוכל לרצות בדרך של עבודות שירות. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים בשנת 2009 היה המערער הבעלים של חברה פרטית שעסקה בהפקת מופעים מוסיקליים ואחרים והייתה רשומה כעוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. כיוון שכך, הייתה חייבת בניהול רשומות ובדיווח תקופתי לרשויות מע"מ. בכתב אישום שהוגש נגד המערער, אחיו והחברה נטען כי בתאריך 5.3.2009 או בסמוך לכך, הם הוציאו חשבונית מס על עסקה בסך של 17,035,962 ש"ח, שהמע"מ הנובע ממנה הוא בסך 2,640,574 ש"ח. בדוחות התקופתיים שהגישו למע"מ באותה תקופה לא דיווחו על חשבונית מס זו. במסגרת הסדר טיעון חלקי הטיל בית המשפט קמא על המערער 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט הצביע על השיקולים לחומרה ובעיקרם סכום המס הגלום בחשבונית המס שלא דווחה במועד. מנגד הצביע בית המשפט על השיקולים לקולא וביניהם כי מדובר באדם מן היישוב אשר זוהי הסתבכותו היחידה עם החוק, ככל הנראה מדובר בכישלון עסקי שהביא אותו לכך שפעל כפי שפעל וכן שניים מילדיו של המערער חולים במחלות קשות. עם זאת, נקבע כי השקלול הסופי אשר מעמיד מול נסיבות אלה את חומרתה של העבירה, מצביע על כך שלא ניתן להסתפק בתקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות ומן הראוי להטיל מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח. הנסיבות המקלות הובאו בחשבון לעניין תקופת המאסר, וזו הועמדה כאמור על שנה אחת. דיון גזר הדין קמא מתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים. אין נימוק שנעלם כליל מעיניו של בית המשפט, ולא ניתן להצביע על שגגה מובהקת שנפלה בבית משפט קמא. עם זאת, בשקלול הנימוקים השונים לא ניתן דגש מספיק לחלק מהם שאמורים היו לפעול להקלת הענישה, ועל כן בשורה התחתונה יש להתערב בענישה. באשר לאופייה של העבירה ונסיבותיה - הסכום שבו מדובר הוא אכן בבחינת נסיבה לחומרה מאין כמותה. עם זאת, הוא אינו מאיין את העובדה שמדובר בעבירה אחת בלבד. עבירות המס מתאפיינות לא פעם בפעילות שיטתית, עקבית ומתמשכת של העלמת מס החוזרת על עצמה חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, עד אשר היא נחשפת (אם היא נחשפת) בדרך זו או אחרת. החזרה והשיטתיות הן נסיבה מחמירה מאין כמותה. קשה יותר לקבל טענה של חרטה, כאשר זו באה רק לאחר שאותה פעילות מתמשכת הופסקה שלא מיוזמת העבריין. במקרה הנוכחי כאמור מדובר בעבירה אחת, והמערער בהתנהלותו הניח את היסודות לגילוייה. לא ניתן לשלול כליל את טענתם של הסניגורים שלפיה המערער כאמור לא נהג כעבריין מושלם, שהרי לצד העובדה כי לא העביר את הכסף לרשויות המס מיד עם הוצאת חשבונית המס, הוא העביר את חשבונית המס לרואה החשבון שלו ובכך אפשר את תפיסתה. לא נעשה ניסיון להעלים את חשבונית המס, לא ניסיון מוקדם ואף לא ניסיון בדיעבד. מקובלת לעניין זה טענת הסניגוריה כי העובדה שהמערער הודה מיד ופתח במשא ומתן עם רשויות מע"מ עוד לפני התאריך שבו היה צריך לדווח (15.4.2009), יש בה נסיבה לקולא. היא אינה מאיינת את העבירה, אך היא עדיין בגדר נסיבה לקולא. זאת ועוד, בפועל התקופה שלאורכה העלים המערער מידע מרשויות המס היא תקופה קצרה במיוחד, ואילולא הקריסה הכספית רחבת ההיקף, ניתן היה ככל הנראה להגיע להסכמות עם מנהל מע"מ. יש להתחשב גם במאמצים להסרת המחדל ולהחזרת סכום חלקי של המס (כ-900,000 ש"ח). אמנם הדרך להסרה מלאה של המחדל עדיין רחוקה בהינתן הסכום שמדובר בו (2.6 מיליון ש"ח), אך עם זאת המאמצים שנעשו להחזרת הסכום הנוסף מצביעים אף הם על נטילת אחריות מלאה, לצד ההיבט הכספי שעניינו סכום משמעותי שהוחזר למדינה על חשבון החוב. חרף כל האמור לעיל, ספק אם היה מקום להתערב בענישה אלמלא חבר על כל האמור לעיל מצבם הרפואי של שניים מבניו של המערער, אחד מהם חולה בטרשת נפוצה ובסרטן והבן הנוסף חולה בסרטן. על מצבם הרפואי של שני הבנים הוגשו מסמכים רפואיים ואין על כך מחלוקת. בית המשפט קמא הזכיר נושא זה בלאקוניות. למצב בניו של המערער היה מקום לתת משקל רב יותר. מהמסמכים הרפואיים עולה כי המערער נוטל חלק ממשי בטיפול בבניו, ומכל מקום מדובר בטרגדיה של ממש בהינתן העובדה ששני בניו חלו במחלות דלעיל. כאמור, התמונה הכוללת היא של הרס ומכאוב טוטאליים במשפחתו של המערער ואין להתעלם מכך. תמונה זו היא לשון המאזניים להטיית הכף לענישה שלא תכלול מאסר מאחורי סורג ובריח. תוצאה הערעור התקבל. בבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כב' הנשיאה ד' ברלינר והשופטים ג' קרא ומ' סוקולוב ניתן ב-16.6.2013


תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.