סקירת ספר חדש: על פטנטים, מלאכים וטרולים
עו"ד נעמי אסיא, המוכרת לקוראי כתב עת זה כמומחית לקניין רוחני, היא חלוצת דיני ההיי-טק בישראל ופרסמה בעבר שני ספרים: "דיני מחשבים ואינטרנט" ו"ישראל והאיחוד האירופי 1992, קניין רוחני וטכנולוגיה". בימים אלה רואה אור ספרון חדש פרי עטה, שנראה בתחילה כמו סיפור משפחתי ומתגלה בהמשך כ"מעט המחזיק את המרובה".
עו"ד נעמי אסיא נולדה בישראל ליאנק לזר, פליט שואה וממציא שלא מימש את המצאותיו, וספגה בבית את מקצועה דהיום. השילוב בין ההמצאות הטכנולוגיות של אביה ושרטוטיו שאופסנו במחסן והעלו אבק, למשפטים שניהל כדי להגן על המצאותיו, הוביל אותה לייסד את את אחד המשרדים המובילים בתחומי הקניין הרוחני וההיי-טק, ובכלל זה עריכת פטנטים.
אביה מעולם לא הצליח, לא שיווק, לא מכר. ואולם הוא כיוון את עולמה המקצועי של המחברת. היא שנשאה לדויד אסיא, איש מחשבים ובנו של בנקאי למדה להכיר מקרוב גם את הצדדים העסקיים של העולם סביבנו, שבאותה תקופה נחשבו לעולם המחר. אם בימי אביה נזקק הממציא לכספים משלו כדי לממש את המצאותיו, ובתחילת הקריירה של בעלה נזקקו הממציאים למשקיעים שהאמינו בהם, היום יש קרנות הון סיכון שהם צבר של אנשים רבים בעלי כסף רב וניסיון, המוכנים להשקיע בדברים חדשניים. משקיע כזה נקרא "אנג'ל" מלאך.
נעמי אסיא מצטטת מפי מרווין קאמרס כי הממציאים הם אנשים שנוטים לא להיות מרוצים ממה שהם רואים סביבם. הם פועלים בחשאיות. היא מספרת על ישראלי בן שבעים שהיום רשומים על שמו 203 פטנטים וממנו למדה כי ההבדל בין פתרון חידה לבין רעיון לבין המצאה הוא חד משמעי. בחידה השואל יודע את הפתרון והנשאל מוצא את הפתרון. הרעיון בא כאשר מישהו נתקל בבעיה ובעקבות רעיון פתאומי מוצא לה פתרון. המצאה לעומת זאת, שייכת לראשון שהמציא משהו שלא היה קיים בעבר, ואולי אף לא היה ידוע הצורך באותה המצאה. זהו מי שיודע להפוך רעיון להמצאה. הממציא צריך ליצור יש מאין. רישום ההמצאה כפטנט מגן עליה כלפי העולם כולו.
דרכן של המצאות רבות שהן הקדימו את זמנן. לפעמים אין תמיכה טכנולוגית טובה מספיק להמצאה ולפעמים העולם העסקי אינו מבין אותה. כאן למדתי באופן אישי את השיעור המעניין ביותר מתוך הספרון: מתי לרשום פטנט? לא מוקדם מדי כי הפטנט פג תוקפו בתוך 20 שנה, עוד בטרם בשל העולם לנצלו. אם ההמצאה מגיעה בדיוק כשהתעורר הצורך, הדבר עלול להיות מאוחר מדי, שכן בדרך כלל מגיעים להמצאה זהה גם במקומות אחרים בעולם, וכך הזמן הטוב ביותר לרשום את ההמצאה קצת לפני הזמן אולם התזמון הוא כבר שאלה של מזל. לממציא אין שליטה על כך.
יש שני סוגי המצאות, האחד הוא פתרון לבעיות מוכרות, כמו איך לרפא את מחלת הסרטן, והאחר כאמור, דברים שאפשר לעשותם באופן טכנולוגי, אך מעולם לא חשבו על כך לפני כן - כמו המצאת הרוכסן.
אסיא מביאה לדוגמה המצאות נחוצות כמו המצאה ישראלית בשם "אפיליידי" - מכשיר למריטת שיער רגליים, או ההמצאה של העכבר למחשב מכשיר הצבעה דיגיטלי שלא היה בו צורך לפני עידן המחשבים, ולכן איש לא חשב עליו.
בהמשך מסבירה אסיא כי ממציא שהוא בדרך כלל מהנדס, אינו מקבל חינוך מתאים כי אין מלמדים אותו לפתח ולמכור.
ממציא אינו יכול עוד לפעול לבדו. תחילה יש רעיון, אבל את הרעיון צריך להביא לידי ביצוע וזה כבר תפקידו של היזם. בשלב זה הממציא כבר היה צריך לרשום פטנט, כדי שלא לחשוף את ההמצאה לפני הזמן.
לעתים הממציא והיזם גלומים באיש אחד ולעתים יש צורך בצוות. אסיא מציינת כי בישראל יש אמון בין צוותים שמוקמים על בסיס הכרות, בארצות הברית גם הצעד הראשון מלווה בעורכי דין.
ההמלצה החמה ביותר של המחברת היא לא להקריב את הבית ואת עתידם של הילדים על מזבח ההמצאה. מצד שני היא מצטטת את תומס אלווה אדיסון ממציא נורת החשמל שאמר: "גאוניות? מה פתאום... עליך לגרום לדבר הארור שיעבוד... דרכי להצלחה הייתה רצופה בכישלונות".
התפתחות הטכנולוגיה יצרה כר נרחב להגנת זכויות היוצרים. בעבר הייתה הדרישה היחידה מקוריות היצירה במובן היותה פרי המאמץ האינטלקטואלי של היוצר עצמו ורישומה. כיום אין עוד צורך ברישום, לפי אמנת ברן
מ-1989. זכויות יוצרים מגינות על היוצר בחייו ועוד 50 שנה או 70 שנה לאחר מותו.
פטנט חייב ברישום. זוהי המצאה טכנולוגית, חדשה בעולם, הניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית. כלומר, היא אינה מובנת מאליה לאיש מקצוע העוסק בתחום ההמצאה. הפטנט מוגן למשך 20 שנה בלבד ללא אפשרות חידוש מעבר לתקופה זו.
תחומי ההמצאות המעניינים ביותר הם בתחום האנרגיה החלופית ובתחומי ההשקעות. בספרון מגלה אסיא מהי ההמצאה הבאה בתחום העסקי, אבל כדי לא לקלקל את המתח נשאיר זאת לקוראים.
וכאן אנחנו מגיעים למושג האחרון המופיע בכותרת הספר: "הטרולים". טרולים הם שדונים במיתולוגיה הנורווגית והמושג נשאב גם לעולם הפטנטים. אלה אנשים הרוכשים פטנטים כדי להפיק מהם רווחים - חלקם בתחום של תביעות הגנה במקרה של הפרה (וזה הצד האפל), וחלקם כתמיכה בממציאים כהשקעה עתידית לגיטימית בבוא היום.
חברה כזו היא חברת "אי.וי" "אינטלקטואל ונצ'רס" שרכשה עד היום 30 אלף פטנטים ומעסיקה כ-650 איש. מייסד החברה נתן מירוולד מסביר כי כמו שבעולם המחשבים הפרידו אחרי שנים בין עולם התוכנה ועולם החומרה, כך גם בעניין הפטנטים עדיף להפריד בין ההמצאות לייצור מבלי להיות מואשם בספסרות במסחר בפטנטים וכך הולך והופך הפטנט לערך בפני עצמו.
הספרון מסתיים בתדריך למבקש לרשום פטנט ובסופו מאחלת המחברת לקוראים "בהצלחה".
הכותבת עורכת נטו+
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
