חיוב יועץ מס בתשלום כפל מס בשל מעורבות בהוצאת חשבוניות פיקטיביות

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 44962/11 נעמאן חרבאווי נ' רשות המסים - אגף מס ערך מוסף

תקציר ע"מ 44962/11

נעמאן חרבאווי נ' רשות המסים - אגף מס ערך מוסף

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שעניינו הטלת כפל מס על יועץ מס בשל מעורבותו בהוצאת חשבוניות פיקטיביות בחברה שבה הועסק.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

המערער שימש יועץ מס בחברת "פרח הגולן" (להלן: "החברה") אשר לטענת המשיב הייתה חברה פיקטיבית שלא ביצעה כל עבודה ו/או מתן שירות, אלא שימשה אך להפצת חשבוניות מס פיקטיביות. המערער היה זה שהגיש את דוחותיה של החברה למנהל המכס והמע"מ. כנגד החברה, מנהלה, המערער ואדם נוסף הוגש כתב אישום בעבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), וביניהן הוצאת חשבוניות שלא דין, ניכוי מס תשומות שלא כדין, הכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים ועוד. בד בבד חויב המערער בתשלום כפל מס בסך כולל של 611,343 ש"ח על פי הוראות סעיף 50(א) לחוק. כנגד חיוב זה בכפל מס הוגש הערעור.

לטענת המערער, הוא שימש אך כמנהל חשבונות של החברה והוא אינו נמנה על בעליה. הוא גם לא היה "הרוח החיה" בחברה כטענת המשיב. לטענתו הוא חף מכל פשע וחפותו תתברר במסגרת ההליך הפלילי המתנהל כנגדו. מנגד טוען המשיב כי המערער הודה במסגרת החקירות שנערכו לו על ידי מחלקת החקירות של המשיב, כי היה מעורב במנגנון הוצאת חשבוניות פיקטיביות ובהגשת דוחות כוזבים ודרישת תשומות פיקטיביות של החברה. בנסיבות אלו לשיטת המשיב, יש להטיל על המערער את הסנקציה הקבועה בסעיף 50(א) לחוק שנועדה לפצות את אוצר המדינה על הנזק שנגרם לה, וזאת לצד הסנקציה הפלילית הקבועה למעשים אלו והמתבררת במסגרת ההליך הפלילי כאמור.

דיון

נפסק כי יש לדחות את טענת המערער שלפיה לא היה מקום לחייבו בכפל מס בטרם הסתיים ההליך הפלילי בעניינו. הכלל הוא כי קיום הליך פלילי אינו מצדיק כשלעצמו עיכוב של הליך אזרחי באותו עניין. לגופו של עניין, סעיף 50(א) לחוק קובע כי אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 לחוק להוציא חשבונית מס - יהיה חייב בתשלום כפל המס המצוין בחשבונית או המשתמע ממנה. כבר נפסק בעבר כי לשון הסעיף מלמדת שניתן לחייב בכפל מס אדם גם אם לא היה מוסמך להוציא חשבוניות בשמו של עוסק. במקרה זה די נהיר שהמערער היה שותף פעיל בהוצאות החשבוניות הפיקטיביות - המערער הודה במסגרת חקירתו אצל המשיב כי ידע בזמן אמת שהחשבוניות אשר הוצגו לו היו פיקטיביות.

נוסף על כך אין לקבל את טענת המערער כי הופלה לרעה בכך שדווקא הוא חויב בכפל מס ולא שותפיו האחרים למרמה. אכן, המשיב אינו יכול לחייב הן את המערער והן את החברה בכפל מס בגין אותה מסכת עובדתית, אך לא זו בלבד שהמשיב הצהיר במפורש כי אין בכוונתו לעשות כזאת, אלא שהוא הדגיש כי חייב את המערער בסך של כ-611,000 ש"ח בלבד ולא בסך המקסימלי שניתן היה לחייבו, היינו סך של כ-1.2 מיליון ש"ח, רק משום שהוצאו הודעות קנס גם לשני שותפים אחרים של המערער במעשי המרמה.

תוצאה

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופט דוד מינץ

ניתן ב-4.3.2013

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.