הטלת מס על מרכיב אינפלציוני בעסקאות הפסד

עו"ד זיו שרון, עו"ד חיים אבישר ועו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין

פסק הדין בעניין שיפמן - עיוות בחישוב הרווח הכלכלי ופגיעה בעקרון הטלת מס אמת

פסק הדין בעניין שיפמן - עיוות בחישוב הרווח

הכלכלי ופגיעה בעקרון הטלת מס אמת

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז פסק הדין בעניין שיפמן [1]. באותו עניין נוצר למוכר מקרקעין שבח בערכים נומינליים, אולם הצמדת שווי הרכישה של המקרקעין לעליית המדד בתקופת החזקתו של הנכס, גילתה כי לא רק ששבח זה אינפלציוני במלואו, אלא ששיעור עליית האינפלציה בתקופה האמורה אף עולה על השבח הנומינלי, ולאמתו של דבר הסתיימה העסקה בהפסד.

אמנם רווחים אינפלציוניים שנצברו מראשית שנת 1994 פטורים ממס ואינם מובאים בחשבון בחישוב השבח או רווח ההון, אולם בעניין שיפמן דובר במקרקעין שנרכשו עוד קודם לכן, ועל כן נצברו הפרשי הצמדה החייבים במס בשיעור 10% בגין התקופה מיום רכישתם ועד לתום שנת 1993.

במקרה זה נוצר אבסורד - מחד גיסא ספג הנישום הפסד כלכלי ומאידך גיסא הוא נדרש לשלם מס בגין סכום אינפלציוני חייב. לפיכך ומשלא הפיק רווח כלכלי, ביקש הנישום לקזז את ההפסד שנוצר כנגד הסכום האינפלציוני החייב, ולסיים את עסקת ההפסד ללא חבות אפקטיבית במס.

ואולם, בית המשפט נקט בפרשנות מילולית דווקנית וקיבל את עמדת פקיד השומה, ועל אף העיוות הכלכלי האדיר אסר על קיזוזם של הפסדים שאינם נומינליים הנובעים מעליית שיעור המדד. כפועל יוצא נדרש הנישום לשלם מס על הסכום האינפלציוני החייב אף שמדובר בעסקת הפסד.

לטעמנו לשון החוק אינה הרמטית ובהחלט מאפשרת לנקוט בפרשנות תכליתית התומכת בקיזוז שביקש הנישום לבצע, ודאי לנוכח פסיקות חוזרות ונשנות של בית המשפט העליון בדבר עקרון היסוד של הטלת מס אמת. עם זאת, אנו סבורים כי הצדדים לדיון החטיאו את שורש הבעיה והתמקדו בטיפול בגרורותיה, שכן שאלת הקיזוז היא סוגיית המשנה בלבד. נסביר זאת להלן.

הבעייתיות שתוארה לעיל נוצרת כאשר סך הסכום האינפלציוני הכולל שבידי הנישום, המורכב מסכום אינפלציוני חייב וסכום אינפלציוני פטור, עולה על גובה השבח הנומינלי, כדלקמן:

סכום אינפלציוני כולל [= אינפלציוני חייב + אינפלציוני פטור] > שבח

רשויות המס נוקטות בפרשנות קיצונית לטובתן וטוענות כי מן השבח מופחת תחילה הסכום האינפלציוני החייב, ורק יתרת השבח (ככל שקיימת) מופחתת כנגד הסכום האינפלציוני הפטור. לפיכך לשיטתן ניצל הנישום את הסכום האינפלציוני החייב במלואו, ומכאן שכולו חייב במס בשיעור 10%. מנגד אפשר בהחלט לטעון לניצול ראשוני של מלוא הסכום האינפלציוני הפטור, ושימוש בסכום האינפלציוני החייב רק ככל שעדיין נותר שבח.

לטעמנו יש לנקוט בגישת ביניים, ובמקרה שבו נוצל הסכום האינפלציוני הכולל בחלקו בלבד, יש לקבוע כי ניצולו בוצע באופן יחסי הן על ידי הסכום האינפלציוני החייב והן על ידי זה הפטור, בהתאם ליחס שבין שני מרכיבים אלה. בהתאמה יוטל המס אך ורק על חלק הסכום האינפלציוני החייב שנוצל בפועל להקטנת השבח, ולא על כולו.

בשיטת מיצוע זו תבוא לידי ביטוי ובאופן ראוי גם עליית המדד בתקופה שמראשית שנת 1994 ואילך, שהיא בבחינת מרכיב ממשי בהפסד הכלכלי הכולל שנוצר לנישום, ועם זאת יובא בחשבון גם המרכיב האינפלציוני החייב ולא "יכובס", כך שלא ייווצר יתרון למי שהחזיק נכסיו במשך שנים רבות על פני מי שמימש נכסיו עד לתום שנת 1993 ונשא במס על מלוא רווחיו האינפלציוניים.

אם כן, בחינת גובהו של הסכום האינפלציוני החייב היא צעד מקדים לשאלה אם ניתן לקזז כנגדו הפסד ריאלי, והפחתתו באופן יחסי כמוצע לעיל בהחלט מקהה את התוצאה הקשה שאליה הגיע בית המשפט בעניין שיפמן.

[1] ע"מ 20209-09-10 שיפמן ואח' נ' פקיד שומה מפתח תקווה (ניתן ביום 9.10.2012).

הכותבים - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין וממשרד אלתר עורכי דין

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.