הלמ"ס סותר את שירות התעסוקה: שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-6.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (ה') את נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי שמהם עולה כי על פי הנתונים מנוכי העונתיות צנח אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ל-6.5% לעומת 7.1% ביוני. זאת בזמן שכ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים. הנתונים סותרים את הנתונים שפורסמו על ידי שירות התעסוקה לפני מספר ימים ובהם דווח על עלייה של 0.5% במספר דורשי התעסוקה ועל גל הפיטורין הגדול ביותר שנרשם בישראל מזה 3 שנים ובו פוטרו כ-16,000 איש ביולי, נתונים עליהם אמר אז שר האוצר "אני לא מכיר בשום עלייה באבטלה". שר האוצר שטייניץ אמר בתגובה לנתוני האבטלה שפרסמה היום הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה : "כפי שהבהרתי בתחילת השבוע שוק התעסוקה מתפקד בצורה טובה, ויש לברך על הירידה באבטלה ועוד יותר מכך על העלייה החשובה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. יחד עם זאת, כדי שנוכל לשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה ולהגן על אזרחי ישראל מהמשבר הגלובאלי, נצטרך להקפיד הקפדה יתרה על משמעת כלכלית ותקציבית בתקופה הקרובה". עוד עולה מן הנתונים כי שיעור התעסוקה, כלומר אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-59.8% לעומת 59.0% ביוני 2012, כאשר שיעורם של אלה מסך כוח העבודה במשק עלה ל-63.9% לעומת 63.6%. על פי הסקר בחודש יולי 2012 הסתכם מספר המשתתפים בכוח העבודה בישראל 3.628 מיליון נפש. מהם 3.392 מיליון מהם מועסקים לעומת 3.345 מיליון מועסקים ביוני, כלומר מספר המועסקים עלה ב-1.4%. בקרב המועסקים, 1.797 מיליון היו גברים (1.782 מיליון ביוני 2012) ו-1.595 מיליון היו נשים (1.562 מיליון ביוני 2012). אחוז בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה בחודש יולי 2012 עלה ל-63.9% (לעומת 63.6% ביוני 2012). כ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים (כלומר מובטלים) ביולי, ומביניהם אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד כאמור ביולי 2012 ל-6.5% (לעומת 7.1% ביוני 2012). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25-64 ירד ביולי 2012 ל-5.6% (לעומת 6.1% ביוני 2012). סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. החל מתחילת שנת 2012 מרואיינים בכל חודש באופן שוטף כ-21,500 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות. רונן מנחם, מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות הסביר את האמביבלנטיות בנתונים ואמר: "אין סיבה לצפות שנתוני הלמ"ס ונתוני שירות התעסוקה יתיישבו אחד עם השני מאחר ומדובר במקורות מידע שונים. אבל הסיפור הוא נתוני הלמ"ס שהשתנו בעקבות שינוי המתודולוגיה, מה שהלמ"ס כבר התריע שיצור תנודתיות מוגברת בנתונים בתקופת ההסתגלות, בעיקר בנתונים מנוכי העונתיות. לכן לא צריך לייחס לנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום חשיבות גבוהה מדי. במבט על נתוני המגמה רואים כי רמת האבטלה במשק נותרה פחות או יותר קבועה מתחילת השנה ונעה בין 6.7% ל-6.9% ולכך כדאי להתייחס. עדיף להתייחס לנתוני הלמ"ס בדיווח הרבעוני על פני התיחסות חודשית שנוטה לתנודתיות יתר. מומלץ לשים לב גם לכך שחל גידול בהיקף הכולל של כוח העבודה במשק והשינוי הזה גם הוא עשוי להוביל לעיוותים".
- 1.30/08/2012 14:14הגב לתגובה זואני לא עובד , וגם לא רשום בלשכה , האם אני נכנס לסטטיסיקה או לא?
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
