הלמ"ס סותר את שירות התעסוקה: שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-6.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (ה') את נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי שמהם עולה כי על פי הנתונים מנוכי העונתיות צנח אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ל-6.5% לעומת 7.1% ביוני. זאת בזמן שכ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים.
הנתונים סותרים את הנתונים שפורסמו על ידי שירות התעסוקה לפני מספר ימים ובהם דווח על עלייה של 0.5% במספר דורשי התעסוקה ועל גל הפיטורין הגדול ביותר שנרשם בישראל מזה 3 שנים ובו פוטרו כ-16,000 איש ביולי, נתונים עליהם אמר אז שר האוצר "אני לא מכיר בשום עלייה באבטלה".
שר האוצר שטייניץ אמר בתגובה לנתוני האבטלה שפרסמה היום הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה : "כפי שהבהרתי בתחילת השבוע שוק התעסוקה מתפקד בצורה טובה, ויש לברך על הירידה באבטלה ועוד יותר מכך על העלייה החשובה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. יחד עם זאת, כדי שנוכל לשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה ולהגן על אזרחי ישראל מהמשבר הגלובאלי, נצטרך להקפיד הקפדה יתרה על משמעת כלכלית ותקציבית בתקופה הקרובה".
עוד עולה מן הנתונים כי שיעור התעסוקה, כלומר אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-59.8% לעומת 59.0% ביוני 2012, כאשר שיעורם של אלה מסך כוח העבודה במשק עלה ל-63.9% לעומת 63.6%.
על פי הסקר בחודש יולי 2012 הסתכם מספר המשתתפים בכוח העבודה בישראל 3.628 מיליון נפש. מהם 3.392 מיליון מהם מועסקים לעומת 3.345 מיליון מועסקים ביוני, כלומר מספר המועסקים עלה ב-1.4%.
בקרב המועסקים, 1.797 מיליון היו גברים (1.782 מיליון ביוני 2012) ו-1.595 מיליון היו נשים (1.562 מיליון ביוני 2012). אחוז בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה בחודש יולי 2012 עלה ל-63.9% (לעומת 63.6% ביוני 2012).
כ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים (כלומר מובטלים) ביולי, ומביניהם אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד כאמור ביולי 2012 ל-6.5% (לעומת 7.1% ביוני 2012). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25-64 ירד ביולי 2012 ל-5.6% (לעומת 6.1% ביוני 2012).
סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. החל מתחילת שנת 2012 מרואיינים בכל חודש באופן שוטף כ-21,500 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות.
רונן מנחם, מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות הסביר את האמביבלנטיות בנתונים ואמר: "אין סיבה לצפות שנתוני הלמ"ס ונתוני שירות התעסוקה יתיישבו אחד עם השני מאחר ומדובר במקורות מידע שונים. אבל הסיפור הוא נתוני הלמ"ס שהשתנו בעקבות שינוי המתודולוגיה, מה שהלמ"ס כבר התריע שיצור תנודתיות מוגברת בנתונים בתקופת ההסתגלות, בעיקר בנתונים מנוכי העונתיות. לכן לא צריך לייחס לנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום חשיבות גבוהה מדי. במבט על נתוני המגמה רואים כי רמת האבטלה במשק נותרה פחות או יותר קבועה מתחילת השנה ונעה בין 6.7% ל-6.9% ולכך כדאי להתייחס. עדיף להתייחס לנתוני הלמ"ס בדיווח הרבעוני על פני התיחסות חודשית שנוטה לתנודתיות יתר. מומלץ לשים לב גם לכך שחל גידול בהיקף הכולל של כוח העבודה במשק והשינוי הזה גם הוא עשוי להוביל לעיוותים".
- 1.30/08/2012 14:14הגב לתגובה זואני לא עובד , וגם לא רשום בלשכה , האם אני נכנס לסטטיסיקה או לא?

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
