הלמ"ס סותר את שירות התעסוקה: שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-6.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (ה') את נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי שמהם עולה כי על פי הנתונים מנוכי העונתיות צנח אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ל-6.5% לעומת 7.1% ביוני. זאת בזמן שכ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים.
הנתונים סותרים את הנתונים שפורסמו על ידי שירות התעסוקה לפני מספר ימים ובהם דווח על עלייה של 0.5% במספר דורשי התעסוקה ועל גל הפיטורין הגדול ביותר שנרשם בישראל מזה 3 שנים ובו פוטרו כ-16,000 איש ביולי, נתונים עליהם אמר אז שר האוצר "אני לא מכיר בשום עלייה באבטלה".
שר האוצר שטייניץ אמר בתגובה לנתוני האבטלה שפרסמה היום הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה : "כפי שהבהרתי בתחילת השבוע שוק התעסוקה מתפקד בצורה טובה, ויש לברך על הירידה באבטלה ועוד יותר מכך על העלייה החשובה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. יחד עם זאת, כדי שנוכל לשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה ולהגן על אזרחי ישראל מהמשבר הגלובאלי, נצטרך להקפיד הקפדה יתרה על משמעת כלכלית ותקציבית בתקופה הקרובה".
עוד עולה מן הנתונים כי שיעור התעסוקה, כלומר אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-59.8% לעומת 59.0% ביוני 2012, כאשר שיעורם של אלה מסך כוח העבודה במשק עלה ל-63.9% לעומת 63.6%.
על פי הסקר בחודש יולי 2012 הסתכם מספר המשתתפים בכוח העבודה בישראל 3.628 מיליון נפש. מהם 3.392 מיליון מהם מועסקים לעומת 3.345 מיליון מועסקים ביוני, כלומר מספר המועסקים עלה ב-1.4%.
בקרב המועסקים, 1.797 מיליון היו גברים (1.782 מיליון ביוני 2012) ו-1.595 מיליון היו נשים (1.562 מיליון ביוני 2012). אחוז בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה בחודש יולי 2012 עלה ל-63.9% (לעומת 63.6% ביוני 2012).
כ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים (כלומר מובטלים) ביולי, ומביניהם אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד כאמור ביולי 2012 ל-6.5% (לעומת 7.1% ביוני 2012). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25-64 ירד ביולי 2012 ל-5.6% (לעומת 6.1% ביוני 2012).
סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. החל מתחילת שנת 2012 מרואיינים בכל חודש באופן שוטף כ-21,500 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות.
רונן מנחם, מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות הסביר את האמביבלנטיות בנתונים ואמר: "אין סיבה לצפות שנתוני הלמ"ס ונתוני שירות התעסוקה יתיישבו אחד עם השני מאחר ומדובר במקורות מידע שונים. אבל הסיפור הוא נתוני הלמ"ס שהשתנו בעקבות שינוי המתודולוגיה, מה שהלמ"ס כבר התריע שיצור תנודתיות מוגברת בנתונים בתקופת ההסתגלות, בעיקר בנתונים מנוכי העונתיות. לכן לא צריך לייחס לנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום חשיבות גבוהה מדי. במבט על נתוני המגמה רואים כי רמת האבטלה במשק נותרה פחות או יותר קבועה מתחילת השנה ונעה בין 6.7% ל-6.9% ולכך כדאי להתייחס. עדיף להתייחס לנתוני הלמ"ס בדיווח הרבעוני על פני התיחסות חודשית שנוטה לתנודתיות יתר. מומלץ לשים לב גם לכך שחל גידול בהיקף הכולל של כוח העבודה במשק והשינוי הזה גם הוא עשוי להוביל לעיוותים".
- 1.30/08/2012 14:14הגב לתגובה זואני לא עובד , וגם לא רשום בלשכה , האם אני נכנס לסטטיסיקה או לא?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?
שקל חזק עוזר ליבואנים (מסוימים) ומקשה על יצואנים - מי נמצא בכל צד של המטבע ואיך זה קשור לעונת הדוחות
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.21% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי.
נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק מאוד, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
נכון לעכשיו, רובן המכריע של החברות מגודרות. מרבית היצואניות והחברות בענף ההייטק מציינות כי הגידור שביצעו מעניק להן שקט יחסי עד הרבעון הראשון או השני של 2026. אולם ככל שהמגמה מתארכת והשקל ממשיך להתחזק, ההגנות האלו עלולות להישחק. שער ממוצע של 3.6-3.7 שקל לדולר שנראה הגיוני בשעתו, כבר רחוק מהמציאות של 3.2, והמשמעות היא שעם הזמן ההשפעה השלילית תחלחל לדוחות. גם יתרות המט"ח שנצברו בתקופות קודמות הולכות ומתרוקנות, מה שמעמיק את החשיפה.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרוויחים
וכמו בכל דבר יש את הצד השני של המטבע. בהכללה גסה היבואנים נהנים מירידה של עלויות הרכש, בגלל שרכישת סחורות וחומרי גלם מחו"ל הופכת זולה יותר. יש להם ״יותר שקלים״ לקנות את הסחורה. לפעמים הם מצליחים לאכול לבד את העוגה בלי לגלגל את זה למטה אבל במקרים אחרים וכשהמגמה מתארכת זה מגיע גם אלינו, הצרכנים. מוצרים מיובאים, מכשירי חשמל, טיסות ושופינג נהיה זול יותר. שקל חזק פירושו כוח קנייה גבוה יותר, לפחות בטווח הקצר. עם זאת כמו שאמרנו, היתרון הזה לא מוחלט. רשתות הדיסקאונט המקומיות, כמו זול סטוק וגם מקס סטוק שאמורות לכאורה להנות מהתחזקות של המטבע נפגעות מזה: השקל החזק הופך את הייבוא לזול יותר גם למתחרים שלהן, ומכריח אותן להוריד מחירים כדי לשמור על נתח שוק. התוצאה היא שחיקה ברווחיות, גם אם המחזור לא בהכרח נפגע. זה גם הוביל את הענף למעין קונסלידציה כשיוחננוף שהחזיקה בזול סטוק נפטרה מהרשת ומכרה ליזמים חרדיים.
