מיסוי רווחים שנצמחו בקופות גמל על פי הוראות המעבר בתיקון 132 לפקודה

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר עמ"ה 1062/07 אריה גבע, עו"ד נ' פקיד שומה תל אביב 3
עו"ד לילך דניאל |

תקציר עמ"ה 1062/07

אריה גבע, עו"ד נ' פקיד שומה תל אביב 3

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שעניינו ביטול הפטור על רווחים שנצמחו בקופות גמל לתגמולים, והוראות המעבר שנקבעו בתיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") לעניין זה.

בית המשפט דחה את עמדת המשיב שלפיה רווחים אשר נצברו בקופה מיום פרישת המערער (1.7.2003) ועד למועד הפדיון (7.6.2004) חייבים במס על פי סעיף 125ג לפקודה. נפסק כי בחקיקת תיקון 132 לפקודה (להלן: "תיקון 132") לא הייתה כוונה להחיל את הוראות סעיף 125ג לפקודה על כספים שהופקדו קודם ליום 1.1.2003 בקופת גמל, גם אם מעמדם או סיווגם של הכספים השתנה עקב אירועים שלא היו בשליטת המערער או ביוזמתו, ובהם פרישתו מעבודה וגביית המס על פי הוראות 9(7א) לפקודה.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

עניינו של הערעור נוגע לביטול הפטור על רווחים שנצמחו בקופות גמל לתגמולים והוראות המעבר אשר נקבעו בתיקון 132 לעניין זה. עד לכניסת תיקון 132 לתוקף, ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אשר הופקו מהפקדות לקופת גמל לתגמולים היו פטורים ממס מכוח הפטור שהיה קבוע בסעיף 9(18) לפקודה. במסגרת תיקון 132 בוטל הפטור האמור, למעט פטור בגין הפרשי הצמדה.

ביום 30.6.2003 פרש המערער ממקום עבודתו כשלרשותו עמדו כספים בארבע קופות גמל. אחת הקופות הנוגעת לערעור זה הייתה קופה אישית לפיצויים גדיש. ביום 14.9.2003 הורה מעבידו של המערער לקופות הגמל לשחרר לידי המערער את הכספים שעמדו לזכותו בניכוי המס אשר קבע פקיד השומה באישור מיום 1.9.2003, ועל פי הוראות סעיף 9(7א) לפקודה שלפיו היה המערער זכאי לפטור ממס עד לתקרה של 229,563 ש"ח.

לאחר תשלום המס המשיך המערער להחזיק את יתרת כספי הפיצויים בקופת גדיש עד ליום 7.6.2004 - המועד שבו משך את מלוא הקרן והרווחים אשר הצטברו בקופת גדיש. בעת משיכת הכספים על ידי המערער נוכה מס במקור בסך 2,857 ש"ח (15%) מהרווחים בסך 19,076 ש"ח, שנצמחו למערער מיום פרישתו (1.7.2003) ועד למועד הפדיון (7.6.2004). המבקש לא השלים עם ניכוי המס האמור ובדין וחשבון לשנת המס 2004 שהגיש למשיב ביקש לקבל את סכום הניכוי בחזרה.

לשיטת המשיב, בהתבסס על סעיף 9(7א)(5) לפקודה בעת פרישת הנישום מתרחש אירוע מס לעניין כספי הפיצויים. לשיטתו, העברת הכספים לקופה לתגמולים לפי תקנה 34א(א) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופת גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות הגמל") - היא בבחינת הפקדה חדשה, לנוכח העובדה שקדם לה אירוע מס כאמור. משכך, רווחים אשר נצברו בקופה - כל הסכום כאמור - חייבים במס מכוח סעיף 125ג לפקודה.

המערער דוחה את קביעת המשיב שלפיה לאחר תשלום המס יש לראות את הכספים בקופת גדיש כאילו הופקדו מחדש לאחר יום התחילה. לטענתו הפקיד כספים בקופת גדיש החל משנת 1968 ועד לפרישתו מעבודתו, ועל כן יש לראות את רוב הכספים שנותרו בקופת גדיש לאחר תשלום המס - ככספים שהופקדו לפני יום התחילה אשר עליהם חל הפטור לעניין כספי קופת גמל לתגמולים אשר חל קודם לתיקון 132.

דיון

מהוראת המעבר של תיקון 132 עולה כי הטלת המס בשיעור 15% על ריבית ורווחים שהתקבלו מקופת גמל לתגמולים - תחול רק על הפקדה שבוצעה לקופת גמל לאחר ה-1.1.2003, וממילא הרווחים שנצמחו מהפקדה לקופת גמל לפני ה-1.1.2003 יהיו פטורים ממס על פי הוראות סעיף 9(18) לפקודה שלפני תיקון 132. דומה שהצדדים אינם חלוקים על פרשנות זו של הוראת המעבר, אשר ככל הנראה נגזרת מכוונת המחוקק שלא לפגוע בעמיתי קופת גמל שהם ומעבידיהם הפקידו כספים בקופת הגמל, שעה שההוראה הקבועה בסעיף 9(18) לפקודה בנוסח שלפני תיקון 132 הייתה בתוקף.

ואולם לגישת המשיב, במועד שבו פרש המערער מעבודתו נוצר אירוע מס אשר במסגרתו שילם מס בגין סכום הפיצויים שעמד לרשותו בקופת הגמל האישית לפיצויים, ולאחר אירוע מס זה שוב לא יכול היה המערער להותיר את כספי הפיצויים בחשבונו כעמית שכיר בקופת הגמל האישית לפיצויים. יש לדחות את גישת המשיב. אין בטיעוני המשיב כדי להצדיק יצירת מציאות מדומה של הפקדת כספים חדשה בקופת גדיש לאחר יום התחילה.

לטענת המשיב, המערער בחר לפעול על פי החלופה הקבועה בתקנה 34א לתקנות הגמל, שלפיה כספי הפיצויים בניכוי המס ששולם לפי הוראות סעיף 9(7א) לפקודה עמדו לרשותו באופן שיכול היה למשכם בכל עת שיבחר, כפי שיכול היה לעשות לו היה מפקידם בכל אפיק חיסכון נזיל אחר. מוסיף המשיב וטוען כי אף שמן הפן הטכני נותר מספר החשבון של המערער בקופת הגמל כפי שהיה - אין לראות בכספים שנותרו בקופת גדיש כאותם כספים שהופקדו בעבור המערער בקופת הגמל האישית לפיצויים, ועל כן יש לראות בהעברת הכספים לחשבון "עמית עצמאי" על פי תקנה 34א לתקנות הגמל כהפקדתם בקופת גמל לתגמולים.

נפסק כי תקנה 33א(א) לתקנות הגמל שהייתה בתוקף במועדים הרלוונטיים ובינתיים בוטלה, קבעה כי כספים שהופקדו בקופת גמל אחת ניתנים להעברה לקופת גמל אחרת רק במקרים המפורטים בתקנה, ובהם העברת כספים לפי תקנה 34א לתקנות הגמל - היא התקנה שלפיה פעל המערער בעת פרישתו. תקנה 33א(ב) לתקנות הגמל קובעת כי העברה כאמור תיעשה לחשבון נפרד בלבד בקופת הגמל האחרת, ויראו כמועד התשלום הראשון לקופת גמל את מועד התשלום הראשון לחשבון קופת הגמל שממנו נעשתה ההעברה. נראה כי הוראות אלה של תקנות הגמל אינן מתיישבות עם המציאות המדומה הנטענת על ידי המשיב.

זאת ועוד, במישור העיוני כל הטבה שנותן מעביד לעובדו חבה במס בעת מתן ההטבה. הפקדת כספים בידי מעביד בעבור עובדו בקופת גמל היא הטבה. אלמלא הוראות הפקודה שתכליתן בין השאר עידוד החיסכון לטווח ארוך - היה מוטל מס על העובד בעת ביצוע כל הפקדה והפקדה, אלא שמחוקק הפקודה בעצם קבע דחיית מס מהמועד האמור - קרי מועד מתן ההטבה - אל מועד הפרישה. דחיית המס האמורה מלמדת כי במועד הפרישה אין אירוע מס.

לסיכום, בחקיקת תיקון 132 לא הייתה כוונה להחיל את הוראות סעיף 125ג לפקודה על כספים שהופקדו קודם ליום 1.1.2003 בקופת גמל, גם אם מעמדם או סיווגם של הכספים השתנה עקב אירועים שלא היו בשליטת המערער או ביוזמתו, ובהם פרישתו מעבודה וגביית המס על פי הוראות 9(7א) לפקודה.

תוצאה

הערעור התקבל.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב

לפני כב' השופט מגן אלטוביה

ניתן ב-5.7.2012

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.