העיוות הטכני הקטן שמזיז את שוק החוב הקצר
לפעמים שינוי מינורי עושה הבדל גדול שגורם לנו להתפלא, איך לא חשבו על זה קודם? ברוח זו בדיוק, אני מציע למקבלי ההחלטות בבורסה בת"א להוסיף לכל אג"ח שתקופת הפדיון שלה מתקצרת לכדי 90 יום, ספרה נוספת ואפילו שתיים מימין לנקודה העשרונית. שינוי מינורי שיהפוך את שוק החוב הקצר בארץ למשוכלל, מדויק והוגן יותר, כמו בחלקים אחרים בעולם.
משוכלל יותר
לכל אג"ח שנסחרת בבורסה בת"א נקבע מראש מרווח מינימאלי בין מחירי קניה או מכירה עוקבים. באג"ח ובמק"מ מדובר ב 0.01 אגורות. במילים אחרות, משקיע יכול לתת הוראת קניה במחירים 99.99, 100, 100.01 וכן הלאה.
הנוסחה שלפיה מחשבים את התשואה לפדיון של אג"ח עובדת כך שאם רכשנו מק"מ 112 (לפדיון בינואר 2012) בשער 99.66 אגורות ומחירה עלה ל-99.67 אגורות (לפי מרווח השער המינימאלי האפשרי היום), התשואה האפקטיבית משתנה מ-2.9% ל-2.81% ולהפך, ירידה במחיר האיגרת ל-99.65 אגורות, משנה את התשואה לפדיון ל-2.98%.
בעין זה אולי נראה זניח אבל על הנייר מדובר ביותר משלושה אחוזים מסך התשואה ובמציאות הנוכחית, של ריביות כמעט אפסיות ומשקיעים שנלחמים על כל שבריר אחוז, מדובר בהפרש תשואה משמעותי.
המצב מחמיר (בשל אותה נוסחה) ככל שמח"מ האג"ח מתקצר. אם ניקח לדוגמא מק"מ שיפדה תוך 15 ימים מהיום נגלה שכל קפיצה כזו במרווח מהווה 0.25% (!) בתשואה לפדיון.
כוחה של התופעה הזו עולה אם ניקח בחשבון את העלייה המטאורית בקרנן של הקרנות הכספיות שהמק"מים הקצרים האלה הם הנכס העיקרי שמרכיב אותן. 25% מסך קרנות הנאמנות הנסחרות היום בשוק הן כספיות והמחזור היומי הממוצע במסחר במק"מ מתחילת השנה (כולל עסקאות מחוץ לבורסה שנזכיר אותן שוב בהמשך) עומד על כ-1.2 מיליארד שקל. ושוב, מה שנראה במבט ראשון זניח מיתרגם לסכומי כסף גדולים מאוד בשורה התחתונה.
מה שהופך את העיוות הזה בשווקים לאבסורדי אף יותר הוא הדיון התקשורתי הנרחב בניסיונות המהוססים של מנהלי הקרנות הכספיות להשית עליהן דמי ניהול של כ-0.15% (בממוצע) לשנה בזמן שכל משקיע מן השורה (ומן הסתם בקרן הכספית) יכול להרוויח את זה מלתפוס תנודה מינימאלית אקראית במרווח.
מדויק יותר
ריבית בנק ישראל עומדת היום על 3%. על פניו זו הייתה אמורה להיות גם התשואה לפדיון של המק"מ שיפדה בדצמבר הקרוב. במציאות שנוצרה בשל העיוות המדובר, מי שקונה היום את המק"מ בשער 99.88 יקבל תשואה לפדיון של 3.13% ומי שמוכר בשער של 99.89 יאלץ להסתפק בתשואה של 2.87%. הפער הזה שנוצר מפני שאין למוכר ולקונה הזדמנות להיפגש באמצע, מקטין את היקף העסקאות המבוצע היום וגורם לזה שהמסחר לא משקף את הריבית באופן מדויק.
הוגן יותר
בעסקאות מחוץ לבורסה, שבהם רשאים הצדדים לעסקה להסכים על מחיר שאינו מוגבל במספר הספרות מימין לנקודה ולהימנע מהתופעה שתיארתי. העסקאות האלה, מעצם טבען, אינן נגישות למשקיעים מן השורה.
כמו בחלקים אחרים בעולם
שוק אג"ח של האוצר האמריקאי (treasury bills) לטווחים קצרים מתנהל בצורה שונה לחלוטין משוק החוב הקצר בארץ. המסחר שם הוא ברובו מחוץ לבורסה (מה שמכונה OTC, עסקאות מעבר לדלפק) והסוחרים נוהגים לנקוב במחירים בעלי ארבע ספרות מימין לנקודה העשרונית (99.9755, למשל) כך ניתן בפועל ל"החליק" את התשואה לפדיון הנרכשת/נמכרת בעסקה עד לרמה של שינוי תשואה של 0.001%. וזה כבר באמת זניח.
מאת: רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
*הכותב הוא בעל רישיון ניהול השקעות, המועסק בחברה לניהול קרנות נאמנות. יובהר כי לכותב ו/או לחברה שבה הוא מועסק ו/או לחברות קשורות אליה עשוי להיות עניין אישי ו/או החזקות בניירות ערך ו/או בנכסים פיננסיים ו/או באפיקי ההשקעה המוזכרים בכתבה. אין הכתוב מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות ו/או למס והוא אינו בא להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ו/או מתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא.
- 9.מנהל תיקים 24/11/2011 08:05הגב לתגובה זומה זה השטויות האלה? לחסוך50 שקל על מיליון (500 על 10 מיליון או 50,000 על מיליארד...). נכון. מי שמתעסק עם סכומים כאלה אסור לו, כמובן, לזלזל, אבל כשהוא הולך לאכול צהרים - נניח 100 ש" ח עלות - הוא כבר הפסיד הזדמנויות של - ושוב נניח - 1000 ש" ח...... בקיצור - גם מנהלי קופות לא יכולים לעשות עם זה הרבה, משום שהמחזורים כאן לא גדולים מספיק!
- 8.וסילי שפרונג 23/11/2011 22:20הגב לתגובה זורונן אתה אדם רציני עובד עם יעקב ושרון ואורן. תתעסק בדברים אמיתיים ומהותיים. לא בזוטות.
- 7.חזק מאד,לא שמתי לב שזה עד כדי כך משפיע (ל"ת)מוסדי 23/11/2011 19:49הגב לתגובה זו
- נטואיסט 23/11/2011 20:41הגב לתגובה זואם אתם מכניסים את נושא המיסוי אז קנייה לפני הפדיון מובילה להפסד
- 6.משקיע 23/11/2011 19:19הגב לתגובה זוהשווקים יורדים בעשרות אחוזים והוא מחפש שלוש ספרות אחרי הנקודה. לך וחפש מי ינענע אותך
- משקיע עאלק 24/11/2011 09:30הגב לתגובה זוהשווקים יורדים עשרות אחוזים אבל רוב הכסף של עם ישראל מושקע בדרך זו או אחרת באפיקים שקליים בתור מי שמתווכח עם הבנק על כל פיפס ריבית בימים נטולי ריבית אלה, אני ממש לא מעוניין לאבד שלושה אחוז תשואה בגלל איזה שטות של הבורסה
- 5.צדיק בסדום 23/11/2011 17:00הגב לתגובה זואני ממש שמח שמישהו סוף סוף מעלה את הנושא הזה, כבר חשבתי שרק אני שמתי לב לעיוות הזה. ולמי שחושב שזה לא רלוונטי לציבור הרחב שיחשוב במה מושקעות רוב הקרנות שהוא מחזיק והוא יבין כמה השפעה יש לשטות הזו על התשואה שלו (בכסף)
- 4.חומר מעניין למחשבה רונן איש רציני (ל"ת)זהר רוזן 23/11/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 3.מעניין מאוד 23/11/2011 13:48הגב לתגובה זואם אפשר פעם הבאה רעיון איך לנצל פערים כאלה בחברות נסחרות...
- 2.דמי ניהול 23/11/2011 13:26הגב לתגובה זושהופכות מרווח של 0.15% ללא כדאי. בשביל לא להפסיד צריך לשלם עמלה של 0.075% וגם אז לא מרוויחים אגורה. אולי לא הבנתי נכון?
- 1.זה לא רלבנטי לציבור הרחב רק למנהלי המיליארדים (ל"ת)זניח לחלוטין 23/11/2011 13:21הגב לתגובה זו
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
