סערה ב'ישראל היום': סגן עורך מוסף 'ישראל השבוע' אודי רבינוביץ' פוטר
סגן עורך 'ישראל השבוע' של 'ישראל היום', אודי רבינוביץ', פוטר מתפקידו - כך נודע לאייס. בשבוע שעבר נערך לרבינוביץ' שימוע ובימים האחרונים הוחלט לפטרו.
רבינוביץ' היה עד 2008 רכז הכתבים של 'ידיעות אחרונות'. אז עבר לשמש כחבר בצוות האסטרטגי של בנימין נתניהו לקראת בחירות לכנסת שנערכו בפברואר 2009. מיד לאחר מכן החל לעבוד ב'ישראל היום', בעקבות הכרות מוקדמת עם עורך 'ישראל היום' עמוס רגב. השניים היו חברים עוד בתקופה בה עבדו יחדיו ב'מעריב', כשרגב היה ראש אגף החדשות ואילו רבינוביץ' - רכז מערכת.
בחודשים האחרונים התגלעו חיכוכים בין רגב לבין רבינוביץ'. במערכת העיתון יודעים לספר כי רבינוביץ' טען לא אחת להתערבות של רגב בתכני המוסף ופסילת אייטמים על רקע פוליטי. "לא פעם הוא אמר שרגב דוחה כתבות כי הן לא נוחות לחברים שלו בממשלה", אומר גורם, "רבינוביץ' הרגיש שהעיתון הוא שופר של השלטון". מאידך, גורמים אחרים בעיתון טוענים כי ההחלטה להעזיב את רבינוביץ' נובעת מיחסי האנוש שלו, ומכך שלא הסתדר עם מעסיקיו.
בכל מקרה, עובדים בעיתון מתארים התדרדרות במערכת יחסים בין השניים, כאשר בתקופה האחרונה התרבו הוויכוחים בין רגב לרבינוביץ', "שהגיעו עד לאוקטבות גבוהות מאד שכל המערכת יכולה הייתה לשמוע".
- 7.מכיר אותו 23/11/2011 20:41הגב לתגובה זואודי,תחזור לידיעות אחרונות. צריך כאן אנשים טובים.
- גם בישר"ה מעדיפים שיחזור לידיעות (ל"ת)ברור 24/11/2011 18:29הגב לתגובה זו
- 6.אודי רבינוביץ זה לא ההוא שהיה שוטר? (ל"ת)חיים 23/11/2011 08:09הגב לתגובה זו
- זה השוטר שלא יודע לקרוא (ל"ת)בהחלט 24/11/2011 10:28הגב לתגובה זו
- או שזה שלא יודע לכתוב (ל"ת)לא אהוד 25/11/2011 06:42
- 5.אודי, סליחה מישו אחר 22/11/2011 23:33הגב לתגובה זואם הייתם עושים קצת עבודה, רק טיפה, הייתם מגלים מה חושבים כתבי העיתון על אודי. למשל, לשאול מדוע חלקם לא היו מוכנים לעבוד מולו
- 4.תלמיד לשעבר של אודי 21/11/2011 21:04הגב לתגובה זולפחות יש לאודי את הלימודים באריאל...
- 3.יודע מבפנים 21/11/2011 20:12הגב לתגובה זולא רוצה לשלם כי שילם לו פעם אחת ושלמה בן צבי גנב את הכסף הזה. בדוק ובקרוב יהיה כאן בלאגן עם נתן אשל ביבי ושרה אבל שלדון חייב לשמור על האגפים כי הוא מרח את רצון
- 2.משה 21/11/2011 17:42הגב לתגובה זוושלא תגידו שלא אמרנו לכם, יש כאן סיפור מסריח שכל מי שמכיר את רצון יודע שהוא עומד להתפוצץ בגלל מה שעשו לו. יהיו כאן סיפורים שרק אם חלק שלהם נכון המדינה תזדעזע, ואל תשכחו שרצון היה צריך להיות העורך עד שביבי שרה ושלדון תיכמנו אותו עם עמוס רגב. יהיה פה מרחץ של ליכלוכים שמי שהיה אחראי עליהם זה נתן אשל בשליחות שרה נתניהו וביבי ורצון כבר פועל
- מי זה האבי רצון הזה? (ל"ת)צבי בן שלמה 27/11/2011 16:12הגב לתגובה זו
- 1.סטודנט שלו 21/11/2011 17:13הגב לתגובה זוואדם טוב שאין הרבה כמוהו בתקשורת.
- כ"כ בחסד שכותב טוקבקים לעצמו (ל"ת)עוד תלמיד 25/11/2011 06:39הגב לתגובה זו
- עוד כתב שלא היה מוכן 22/11/2011 23:35הגב לתגובה זו... לעבוד עם אודי

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.