בנזימן: בלשכת נתניהו הייתה "תכנית לסתימת פיות לאלה שמחוללים מהומות"
מאז
כזכור, בנזימן התפטר מתפקידו בעקבות ההחלטה ש'חדשות 10' תשדר התנצלות בפני המיליארדר שלדון אדלסון, עליו שודר תחקיר בחודש ינואר השנה. יומיים לפני שידורה של ההתנצלות במגזין 'השבוע', הודיע בנזימן לעובדי חברת החדשות על התפטרותו. בהמשך התפטרה עורכת 'השבוע' רותי יובל, וגם מגיש המהדורה גיא זוהר, שנשאר לעבוד בחברה.
ב'ינשופים' אמר בנזימן כי ישנה כעת בעיה עם לשכת ראש הממשלה, ולדבריו, "התכנית שם (כיצד לפעול מול ערוץ 10, א"כ) כנהגתה כבר לפני כמה חודשים... תכנית לכך שהתקשורת תפסיק להיות כל כך עוינת... תכנית על איך סותמים את הפה לאלה שמחוללים מהומות".
על ההתנצלות בפני אדלסון, אמר בנזימן כי "חשבתי שלא הגון להגיע לקו המסוכן מדיי (של סירוב להתנצל בפני שלדון אדלסון על אף בקשת בעלי המניות של הערוץ, א"כ), מסוכן מדיי לעובדי הערוץ, לשיח ולפלורליזם". לדבריו, "במקרה הספציפי שלנו אמרו לנו: לא תהיה תביעה רק בישראל, אלא גם בארה"ב, וזה עסק של מיליוני דולרים... מו"לים של כלי תקשורת צריכים לקחת סיכונים כאלה".
בנזימן תיאר מסכת לחצים שהופעלה בעבר על חברת החדשות בעקבות תחקירים שבוצעו על ראש הממשלה: "לשכת ראש הממשלה הפעילה הרבה מאוד לחצים לפני שידור ביבי טורס 1 ו-2. היו טלפונים למנכ"ל הערוץ (יוסי ורשבסקי, א"כ) ולמנכ"ל החדשות. שליחים צלצלו ואמרו: 'אתם עומדים לשדר דברים לא נכון, אתם עומדים לגרום נזק לעצמכם'". על הדרישה לכאורה לפטר את חושף הפרשיות, רביב דרוקר, אמר בנזימן כי נחשף לכך רק בתקשורת, אבל לדבריו, "זה לא נשמע מופרך".
אז מה הביא אותו להתפטר מתפקידו? "יכולתי ללכת עד הסוף, יכולתי להגיד ייקוב הדין את ההר, בין היתר מהסיבה שחשבתי ש-400 איש, לא רק עיתונאים, יימצאו בסכנת פרנסה אמיתית", אמר בנזימן לאלפר, "לכן העדפתי לקחת ולעשות את הצעד בעצמי. היה ברור לי שהצעד יעורר את הרעש שיתעורר, ולכן בין השאר עשיתי אותו, כדי לעורר את לב הציבור לכך שבלשכת ראש הממשלה יש מי שרוצה למנוע ממנו את זכות הציבור לדעת. זכותו של הציבור לדעת ואין זכותו לא לדעת. זו תפקידה של העיתונות".
- 2.ערן גפני 22/11/2011 10:33הגב לתגובה זוהתנהלות ערוץ 10 ושאר עיתנאי השמאל מעוררת סלידה ושאט נפש. בינתיים, ההתערבות הבוטה היחידה של גורם כלשהו בשידור (שגם צלחה) היתה ההוראה שנתן איתן הבר, לשעבר ראש לשכתו של יצחק רבין ז"ל, לידידו מפקד גל"צ, יצחק טוניק, לנקוט צעדים נגד מגיש גל"צ ש"העז" לראיין אדם שטוען כי היתה קונספירציה כלשהי בפרשת רצח רבין. כל מי שקורא את "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", שומע "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" ורואה חדשות ב-3 ערוצי הטלויזיה (כולל ערוץ 1) בימים האחרונים ודאי צובט את עצמו או שליבו מפרפר מדאגה. אך לא לחופש הביטוי. הדאגה היא שאותם אנשים שאמורים להביא את המציאות לאזני ועיני הציבור - הם הם המנותקים ממנה או ממציאים לעצמם עולם מקביל. כן, העיתונאים - השטופים בצביעות (מישהו שמע מי מהם מגן על אותו שדר גל"צ שהושעה?) עסוקים בימים האחרונים בגזילת דעת. אותם אלה שסותמים את פיהם של אנשי הימין; שמתעמתים עם מרואיינים אנשי ימין בעוד הם מסתחבקים עם מרואיינים אנשי שמאל; אותם אלה שעסוקים בהדבקת תוויות כוללניות ופוגעניות על ציבורים שלמים כיון שאינם שייכים לברנז'ה שלהם; אותם אלה שעסוקים בסינון קפדני של החדשות שמא יציירו באור חיובי מדי את הנעשה בישראל או אודות הדתיים והמתנחלים - אלה באים בטענות ש"סותמים להם את הפה". כך גם ערוץ 10 - מלכתחילה נועד הערוץ להיות פרטי עם פיקוח ציבורי, אלא שכבר כעת מתברר כי זהו עוד מפעל כושל שמתכוון לחלוב כסף מאותה ממשלה שעובדיו עסוקים בלבזותה ולהפילה יום ולילה, אז מי יתייחס ברצינות לזעקת הקוזאק הגזל של מר בנזימן?
- 1.העורך הבא 21/11/2011 14:49הגב לתגובה זוהרסת את חדשות עשר, לא הצלחת להרים מהדורת יום שישי נורמלית, הריטינג שלך היה בתחתונים ואתה ממשיך לקשקש את עצמך לדעת. אולי די?

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.