בנזימן: בלשכת נתניהו הייתה "תכנית לסתימת פיות לאלה שמחוללים מהומות"

חודשיים וחצי לאחר שהתפטר בעקבות ההתנצלות בפני אדלסון, תיאר מנכ"ל 'חדשות 10' לשעבר בתכנית 'הינשופים' של ערוץ 8 מציאות של לחצים ואיומים
אלכסנדר כץ | (2)

מאז התפטר מתפקידו כמנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, נמנע ראודור בנזימן מלהתראיין. אמש (יום א') הוא התראיין לרוגל אלפר בתכנית 'הינשופים' בערוץ 8 של HOT, על רקע המשבר הקשה אליו נקלע הערוץ, כאשר מול הבקשה לדחות את תשלום חובותיו בשנה, חושפים הח"כים בוועדת הכלכלה מהליכוד והקואליציה שרירים.

כזכור, בנזימן התפטר מתפקידו בעקבות ההחלטה ש'חדשות 10' תשדר התנצלות בפני המיליארדר שלדון אדלסון, עליו שודר תחקיר בחודש ינואר השנה. יומיים לפני שידורה של ההתנצלות במגזין 'השבוע', הודיע בנזימן לעובדי חברת החדשות על התפטרותו. בהמשך התפטרה עורכת 'השבוע' רותי יובל, וגם מגיש המהדורה גיא זוהר, שנשאר לעבוד בחברה.

ב'ינשופים' אמר בנזימן כי ישנה כעת בעיה עם לשכת ראש הממשלה, ולדבריו, "התכנית שם (כיצד לפעול מול ערוץ 10, א"כ) כנהגתה כבר לפני כמה חודשים... תכנית לכך שהתקשורת תפסיק להיות כל כך עוינת... תכנית על איך סותמים את הפה לאלה שמחוללים מהומות".

על ההתנצלות בפני אדלסון, אמר בנזימן כי "חשבתי שלא הגון להגיע לקו המסוכן מדיי (של סירוב להתנצל בפני שלדון אדלסון על אף בקשת בעלי המניות של הערוץ, א"כ), מסוכן מדיי לעובדי הערוץ, לשיח ולפלורליזם". לדבריו, "במקרה הספציפי שלנו אמרו לנו: לא תהיה תביעה רק בישראל, אלא גם בארה"ב, וזה עסק של מיליוני דולרים... מו"לים של כלי תקשורת צריכים לקחת סיכונים כאלה".

בנזימן תיאר מסכת לחצים שהופעלה בעבר על חברת החדשות בעקבות תחקירים שבוצעו על ראש הממשלה: "לשכת ראש הממשלה הפעילה הרבה מאוד לחצים לפני שידור ביבי טורס 1 ו-2. היו טלפונים למנכ"ל הערוץ (יוסי ורשבסקי, א"כ) ולמנכ"ל החדשות. שליחים צלצלו ואמרו: 'אתם עומדים לשדר דברים לא נכון, אתם עומדים לגרום נזק לעצמכם'". על הדרישה לכאורה לפטר את חושף הפרשיות, רביב דרוקר, אמר בנזימן כי נחשף לכך רק בתקשורת, אבל לדבריו, "זה לא נשמע מופרך".

אז מה הביא אותו להתפטר מתפקידו? "יכולתי ללכת עד הסוף, יכולתי להגיד ייקוב הדין את ההר, בין היתר מהסיבה שחשבתי ש-400 איש, לא רק עיתונאים, יימצאו בסכנת פרנסה אמיתית", אמר בנזימן לאלפר, "לכן העדפתי לקחת ולעשות את הצעד בעצמי. היה ברור לי שהצעד יעורר את הרעש שיתעורר, ולכן בין השאר עשיתי אותו, כדי לעורר את לב הציבור לכך שבלשכת ראש הממשלה יש מי שרוצה למנוע ממנו את זכות הציבור לדעת. זכותו של הציבור לדעת ואין זכותו לא לדעת. זו תפקידה של העיתונות".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ערן גפני 22/11/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    התנהלות ערוץ 10 ושאר עיתנאי השמאל מעוררת סלידה ושאט נפש. בינתיים, ההתערבות הבוטה היחידה של גורם כלשהו בשידור (שגם צלחה) היתה ההוראה שנתן איתן הבר, לשעבר ראש לשכתו של יצחק רבין ז"ל, לידידו מפקד גל"צ, יצחק טוניק, לנקוט צעדים נגד מגיש גל"צ ש"העז" לראיין אדם שטוען כי היתה קונספירציה כלשהי בפרשת רצח רבין. כל מי שקורא את "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", שומע "קול ישראל" ו"גלי צה"ל" ורואה חדשות ב-3 ערוצי הטלויזיה (כולל ערוץ 1) בימים האחרונים ודאי צובט את עצמו או שליבו מפרפר מדאגה. אך לא לחופש הביטוי. הדאגה היא שאותם אנשים שאמורים להביא את המציאות לאזני ועיני הציבור - הם הם המנותקים ממנה או ממציאים לעצמם עולם מקביל. כן, העיתונאים - השטופים בצביעות (מישהו שמע מי מהם מגן על אותו שדר גל"צ שהושעה?) עסוקים בימים האחרונים בגזילת דעת. אותם אלה שסותמים את פיהם של אנשי הימין; שמתעמתים עם מרואיינים אנשי ימין בעוד הם מסתחבקים עם מרואיינים אנשי שמאל; אותם אלה שעסוקים בהדבקת תוויות כוללניות ופוגעניות על ציבורים שלמים כיון שאינם שייכים לברנז'ה שלהם; אותם אלה שעסוקים בסינון קפדני של החדשות שמא יציירו באור חיובי מדי את הנעשה בישראל או אודות הדתיים והמתנחלים - אלה באים בטענות ש"סותמים להם את הפה". כך גם ערוץ 10 - מלכתחילה נועד הערוץ להיות פרטי עם פיקוח ציבורי, אלא שכבר כעת מתברר כי זהו עוד מפעל כושל שמתכוון לחלוב כסף מאותה ממשלה שעובדיו עסוקים בלבזותה ולהפילה יום ולילה, אז מי יתייחס ברצינות לזעקת הקוזאק הגזל של מר בנזימן?
  • 1.
    העורך הבא 21/11/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    הרסת את חדשות עשר, לא הצלחת להרים מהדורת יום שישי נורמלית, הריטינג שלך היה בתחתונים ואתה ממשיך לקשקש את עצמך לדעת. אולי די?
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.