אלביט הדמיה טסה ב-16.4%: מה עומד מאחורי הזינוק בחברת הנדל"ן של זיסר?

מניית אלביט הדמיה רשמה זינוק דו יומי של מעל 32% ורשמה מחזורים ערים. פעיל בשוק: "כאשר האג"ח נסחר בתשואה של 37%, אין פה שאלה איפה עדיף להשקיע"
תומר קורנפלד | (18)

מניית אלביט הדמיה מרכזת ביומיים האחרונים מחזורים ערים במיוחד ובשני ימי המסחר האחרונים רשמה זינוק דו יומי של מעל 32%, כשהיום טיפסה המנייה ב-16.4%. אלביט הדמיה מצידה לא סיפקה למשקיעים מידע עסקי חדש, אך חשפה את היקפי הרכישות העצמיות של איגרות החוב שביצעה מאז חודש מאי בהיקף של 27.6 מיליון שקל. למרות הזינוק המרשים מניית החברה עדיין איבדה עשרות אחוזים מתחילת השנה ונחשבת לאחת המניות החלשות בסקטור הנדל"ן. תשומת הלב של המשקיעים ממשיכה להיות מופנית לכיוונו של בעל השליטה בחברה מוטי זיסר אשר נמצא בסכסוך תקשורתי מול בנק הפועלים בחברות הפרטיות שבו הוא מחזיק. בניסיון להרגיע את השוק נפגשה הנהלת החברה עם גופים מוסדיים כשהמטרה העיקרית היא לנסות להחזיר את האמון בחברה ובאיגרות החוב שלה. על פניו ניתן להעריך כי מאמצים אלו נושאים פרי, בין היתר בשל הזינוק במחיר המניה - אך הדבר בא לידי ביטוי גם באיגרות החוב של החברה. איגרות החוב של החברה טיפסו היום במסחר בשיעור צנוע ביותר של עד 2%. למרות העליות הנאות, התשואות שבהן נסחרות איגרות החוב עומדות במינימום על 21.4% (סדרה ז') ומגיעות גם ל-36.8% (סדרה א'). בשיחה שערך Bizportal עם פעיל בשוק ההון הוא מסביר שאין מה להתרשם יותר מדי מהתנהגות המניה ושמדובר באוברשוטינג ותו לא. "ההסתכלות הרלוונטית אינה צריכה להיות על המנייה אלא על איגרות החוב. זה שהאג"ח של החברה עולה זה טוב, אך עדיין ישנה בעייתיות עם התשואה. אם יסתמן שזיסר ימצא פתרון לבעיות שלו, אז גם לחברה יהיה יותר קל". לדברי אותו פעיל: "ברגע שאיגרות החוב נסחרות בתשואה שנתית של 37%, אין ספק היכן טוב יותר להשקיע. ברור שמשקיע שמאמין בחברה צריך להעדיף את האג"ח על פני המניה".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    קובי 26/10/2011 08:41
    הגב לתגובה זו
    גם אם זיסר מביא בסוף החודש 80 מיליון שח לכיסוי 8 אחוז מהחוב שלו לבנק פועלים שום דבר לא מצדיק את העליות המטורפות האלו. אלא אם כן תצא הודעה שמישהו קנה את החברה שלו באפסייד של 200 אחוז. אשרי המאמין
  • 11.
    אלי 26/10/2011 08:13
    הגב לתגובה זו
    לזה שאמר זבל נכון זבל אבל גם זבל עולה למה לא לנצל ההזדמנות ןלהרוויח אחכ לעברוח שוב. אתה אף פעם לא תרוויח בגדול לפי קו המחשבה שלך.
  • 10.
    אלי 26/10/2011 08:12
    הגב לתגובה זו
    מי ששמע בקולי ואני כותב יום יום בביז פורטל גלובס כלכליסט ודה מרקר. עשה הרבה כסף לפני שבועיים אמרתי להיתנפל על אלבט הדמיה שער 756. כמעט 100 אחוז עלייה לאחר אמרתי למכור דיסקונט השקעות לאחר רווח של 74 אחוז אחכ לפני שבוע אמרתי לקנות ביומדיקס 25 אחוז רצוף מכרתי אתמול כי לא תגיע לשער 60. הכל לפי תוכנת בורסה גרף ותוכנה משוכללת אחרת שאני בודק. היום אני בודק אופציות של מניות אחרות ואני יודיע לכם פה בכתבה הזאת כדאי שתישמעו בקולי. כי אני מתכוון להמשיך להפציץ למעלה.
  • רוית 27/10/2011 11:42
    הגב לתגובה זו
    אליקו, מה אתה מציע לקנות היוםםםםםםםםםםםםם
  • תודה רבה, אלי ארך המומחה לאופציות (ל"ת)
    אין כמוך באלי.... 26/10/2011 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אלביט מדיקל מוכרת 26/10/2011 07:42
    הגב לתגובה זו
    אלביט מדיקל נסחרת לפי 50 מיליוןן$ בלבד ומוכרת את 2 החברות ב 450 מיליון$ , פי 9., אלביט הדמיה מחזיקה 90% מאלביט מדיקל ותקבל כ 400 מיליון$ וזה יפתור את כל בעיותיה . אפשרות נוספת הצעת רכש לאלביט מדיקל לפי 70 פי 3 מהיום !!!
  • 8.
    אמין 25/10/2011 23:43
    הגב לתגובה זו
    להזכירכם .... המניה היתה לפני כשנה בשער 5385............מתי תחזור לימים אלה
  • אלי 26/10/2011 08:14
    הגב לתגובה זו
    היא לא תגיע לשערים האלו רק בפנטזיה
  • 7.
    אג" ח 25/10/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    מי שקצת מבין באג" ח קונצרני יזהה פוטמציאל מעולה באג" ח א' צמוד המדד של אלביט שניסחר בתשואה של 40%(!)ף, קופון 6% , יש הסכמה גורפת שלטווח של שנתיים לפחות לאלביט הדמיה יש מספיק מזומנים בקופה לשלם למחזיקי אג" ח והמח" מ של א' קצר יחסית פחות משנתיים. תוסיפו לכך חלוקת קרן בגובה 20% כל חצי שנה ומדובר בהזדמנות נדירה מאוד לדעתי ביחס סיכוי/סיכון.
  • 6.
    מומחה לאג" ח 25/10/2011 20:17
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להסתכל על זיסר ובעיותיו האישיות אלא על המאזן ודירוג האג" ח . אם הבנק יקח את השליטה יש להניח שהשליטה תימכר לאחד מהטיקונים והאג" ח והמניות יטוסו כך שגם מבעיות זיסר אין מה לפחד.
  • 5.
    מציאה נדירה , 25/10/2011 14:39
    הגב לתגובה זו
    שווה פי 5
  • סתם אחד 25/10/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    האם ולא של האג" חים מרמזת אולי על מכירה אפשרית ונסיונות של מקורבים לעשות מכה. סברה בלבד לא המלצה!
  • 4.
    co007 25/10/2011 14:03
    הגב לתגובה זו
    תשואה מעל 10% על האג" חים של כול חברה מראה שהאג" ח מסוכן. אג" ח של 38% צריך להדליק נורת הזהרה של אג" ח זבל הקרוב לחדלת פרעון. פשוט תפסיקו לבלבל את המוח .
  • שחקן ותיק 25/10/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    תודה שיש אנשים כמוך
  • 3.
    משקיע 25/10/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    האפ-סייד יכול ואמור להגיע ל-300% לפני חדשות טובות נוספות, לעומת 100% באג" ח שנסחרת הכי נמוך, זה למה...
  • 2.
    מרטין 25/10/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    כל יום תפמפם עוד 20% עד שתגיע ... היום המנייה תסגור 37% פלוס !!! המוסדיים נכנסו !!! מחזורעירני של 13 מיליון !!!
  • rthn 25/10/2011 19:24
    הגב לתגובה זו
    זבל של מניה ירדה 80% אז היא עולה קצת ביג דיל
  • 1.
    ההודעה בדרך. המניה בדרך ל4000. המבין יבין.... (ל"ת)
    אבי 25/10/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.