תיקון שומה בעסקת תמורות - פסק הדין שמשון זליג
לאחרונה אישרה ועדת הערר למנהל מיסוי מקרקעין לתקן שומה בעסקת תמורות כשבע שנים לאחר המכירה. נדונה על ידי ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי סוגיה מעניינת בפס"ד וע 1341/08 שמשון זליג ושות', בנוגע לסמכות מנהל מיסוי מקרקעין לתקן את השווי ביחס למכירה בעסקת תמורות. באותו עניין חתמה חברת שמשון זליג בשנת 2000 על הסכם עם חברת הכשרת הישוב, לרכישת זכויות בנייה ב-148 יחידות דיור בראשון לציון בתמורה לקבלת 37.5% מתמורת מהמכירות.
בנסיבות העניין דיווחה העוררת על המכירה, ושוויה נקבע לסכום של 23.1 מיליון ש"ח. ביום 17.12.2003 בוצעה מכירה של זכות ליחידה אחת נוספת, ובד בבד נחתם נספח להסכם משנת 2000 שבמסגרתו הוקטן שיעור התמורה ל-35%, ושונה מחיר התמורה המינימלי ליחידה מ-38,000 דולר ל-62,500 דולר. תיקון זה לא דווח לרשויות מיסוי מקרקעין.
מנהל מיסוי מקרקעין שגילה זאת בסוף שנת 2006 הוציא דרישת הצהרה לחברה מכוח הוראות סעיף 82 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), אולם החברה טענה כי אין כל בסיס לדרישה זו מאחר שלא נרכשה כל זכות חדשה במקרקעין. מנהל מיסוי מקרקעין לא קיבל את הטענה והגדיל את השווי בשומה בכ-4.5 מיליון ש'.
ועדת הערר קיבלה את עמדת המנהל, וקבעה בפסק דין קצרצר כי שינוי התמורות הוא שינוי מהותי של עסקת המקרקעין המחייב דיווח על פי דין, ועל כן היה מקום לתיקון השומה. אפשר היה להגיע גם לתוצאה אחרת בנסיבות העניין. מבחינת היבטי המס, מאחר שמדובר בעסקת תמורות אשר לצורכי מס נחשבת למכירה של 100% מהזכויות כבר במועד ההסכם, נקבע השווי לצורכי מס בהתאם להערכת השווי במועד המכירה. ממילא ייתכן כי בפועל תהיה התמורה בסופו של דבר גבוהה או נמוכה מכפי שהוערך, ואין בכך כדי להוביל לשינוי בשומות מיסוי מקרקעין (נראה כי גם הוועדה מכירה בכך במפורש).
לגישתנו, גם העובדה שהשינוי עוגן בהסכמות חדשות בין הצדדים אינה מובילה בהכרח למסקנה שונה. בהקשר זה נקבע על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין רות כספי (ע"א 7759/07) כי שינוי מאוחר בעסקת קומבינציה שבה נקלע הקבלן לקשיים, שגרם לכך שבעל המקרקעין נאלץ להוסיף תשלום כספי לצורך הבנייה - אינו בבחינת נסיבה המצדיקה שינוי שומת מס שבח. הנימוק העיקרי היה שהמכירה הושלמה והוערכה נכון ליום המכירה.
לכאורה, מסקנה דומה יכולה לחול גם בענייננו - המנהל הפעיל את סמכותו להעריך את העסקה בשנת 2000 על בסיס טיב הזכויות שנמכרו, וזאת לפי שיקול דעתו. לא חל שינוי בכמות הזכויות שנמכרו או בסיווגן (בית המשפט העליון אף קבע בהליך אחר שהעוררת הייתה צד לו, כי כל הזכויות נרכשו עוד במועד המקורי), ועל כן אפשר לומר שלא התגלו עובדות חדשות המצדיקות את תיקון השומה.
זאת ועוד, לטענת העוררת התוספת לחוזה רק משקפת את הערכת הצדדים בנוגע להשפעת מחירי השוק במועד זה על התמורה, וכאמור שינוי בתנאי השוק אינו בבחינת עילה לתיקון רטרואקטיבי של השומה. דיון בטענה אחרונה זו (הסיבה לשינוי) אינו מוצא ביטוי בפסק הדין עצמו, וייתכן כי אילו הוכחה בפועל כי אז תוצאת פסק הדין הייתה שונה.
הכותבים - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ומשרד אלתר עורכי דין
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
