למרות ההצלחה: שימו לב גם לחסרונות של מדדי התל בונד?
מדדי התל בונד שהושקו החל משנת 2007 זוכים להצלחה רבה, ויש לומר בצדק. מטרת המדדים היא לסייע למשקיעים בפיזור ההשקעה באג"ח קונצרני, ובכך להפחית סיכונים בחשיפה למנפיק ספציפי ובהשקעות בסכומים קטנים יחסית. בנוסף, הסחירות במדדים גבוהה יחסית בהשוואה למרבית האג"חים הקונצרנים בשוק.
הרכב המדדים מתעדכן פעמיים בשנה (בימי המסחר הראשונים של חודש אפריל וחודש אוקטובר). על פי תנאי סף מוגדרים של דירוג (לפחות A- בדירוג מעלות או A3 בדירוג מידרוג), שווי שוק מינימלי לסידרה (250 מליון ש'), תקופה מינימלית לפדיון (של שנה וחצי) וסחירות (בין 120 האג"ח הסחירות ביותר בקבוצת ההשתייכות).
הבעיה מתחילה כאשר אחד מהניירות במדד לא עומד בתנאי הסף עקב הורדת דירוג לדירוג נמוך מהסף. על פניו המדד אמור להשתבח מבחינת איכות הסדרות בו. זאת מכיוון, שבמקום האג"ח שאינו עומד בדירוג המינימלי נכנס אג"ח אחר בעל דירוג גבוה יותר. אך למרות כך, כמעט תמיד במקרים מעין אלו, הדירוג יורד לאחר שהאג"ח כבר "חטף" בשוק ומחירו ירד בחדות.
משקיע אקטיבי אשר מחזיק את האג"ח באופן ישיר, או מנהל קרן נאמנות (וכנ"ל לגבי מנהל קרן השתלמות / קופת גמל / קרן פנסיה), יכול לבצע ניתוח אובייקטיבי משלו למנפיק ולהעריך האם הוא מעוניין להחזיק בנייר עד לפדיון או למכור אותו בשוק.
לעומת זאת, למשקיע שמחזיק במדד התל בונד אין שיקול דעת. הוא ספג את הירידה החדה במחיר הנייר, וכעת כאשר התשואה לפדיון על הנייר עלתה בחדות (עקב ירידת המחיר), הוא לא יוכל להמשיך וליהנות מתשואה גבוהה זו דרך ההחזקה במדד.
הדוגמה האחרונה היא האג"ח של אלביט הדמיה. הורדות הדירוג של האג"ח ע"י מעלות לדירוג של BBB+ תגרום לכך שסידרה ד', הנסחרת במדדי בתל בונד 40 ותל בונד 60, צפויה להיגרע מהם בעדכון הקרוב. זאת לאחר שמחזיקי האג"ח וביניהם גם מחזיקי התל בונד 40 ו-60 כבר ספגו ירידה של יותר מ-50% בארבעת החודשים האחרונים, והאג"ח מגלמת כיום תשואה לפדיון של כ-35% לשנה במשך 3 שנים.
לעומתם, משקיע אקטיבי שהחזיק בנייר, יכול היה למכור אותו במהלך החודשים האחרונים ולחסוך חלק מהירידות, או מנגד להחליט שהתשואה הגבוהה מצדיקה את ההחזקה בנייר גם בהמשך. בכל מקרה, היה לו שיקול דעת. דבר שכאמור לא אפשרי למשקיע המחזיק את מדדי התל בונד 40 או 60. מקרה דומה התרחש ב-2009, כאשר הסדרות של אפריקה ישראל נגרעו ממדדי התל בונד עקב הורדות הדירוג לחברה.
לסיכום, מדדי התל בונד והתעודות הצמודות להם מהווים מכשיר השקעה טוב ובעלי יתרונות רבים. אך מנגד, גם בעלי חיסרון אחד מהותי במקרה של הורדת דירוג מתחת לדירוג המינימלי. על המשקיע לקחת זאת בחשבון בתוך מכלול השיקולים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
