למרות ההצלחה: שימו לב גם לחסרונות של מדדי התל בונד?
מדדי התל בונד שהושקו החל משנת 2007 זוכים להצלחה רבה, ויש לומר בצדק. מטרת המדדים היא לסייע למשקיעים בפיזור ההשקעה באג"ח קונצרני, ובכך להפחית סיכונים בחשיפה למנפיק ספציפי ובהשקעות בסכומים קטנים יחסית. בנוסף, הסחירות במדדים גבוהה יחסית בהשוואה למרבית האג"חים הקונצרנים בשוק.
הרכב המדדים מתעדכן פעמיים בשנה (בימי המסחר הראשונים של חודש אפריל וחודש אוקטובר). על פי תנאי סף מוגדרים של דירוג (לפחות A- בדירוג מעלות או A3 בדירוג מידרוג), שווי שוק מינימלי לסידרה (250 מליון ש'), תקופה מינימלית לפדיון (של שנה וחצי) וסחירות (בין 120 האג"ח הסחירות ביותר בקבוצת ההשתייכות).
הבעיה מתחילה כאשר אחד מהניירות במדד לא עומד בתנאי הסף עקב הורדת דירוג לדירוג נמוך מהסף. על פניו המדד אמור להשתבח מבחינת איכות הסדרות בו. זאת מכיוון, שבמקום האג"ח שאינו עומד בדירוג המינימלי נכנס אג"ח אחר בעל דירוג גבוה יותר. אך למרות כך, כמעט תמיד במקרים מעין אלו, הדירוג יורד לאחר שהאג"ח כבר "חטף" בשוק ומחירו ירד בחדות.
משקיע אקטיבי אשר מחזיק את האג"ח באופן ישיר, או מנהל קרן נאמנות (וכנ"ל לגבי מנהל קרן השתלמות / קופת גמל / קרן פנסיה), יכול לבצע ניתוח אובייקטיבי משלו למנפיק ולהעריך האם הוא מעוניין להחזיק בנייר עד לפדיון או למכור אותו בשוק.
לעומת זאת, למשקיע שמחזיק במדד התל בונד אין שיקול דעת. הוא ספג את הירידה החדה במחיר הנייר, וכעת כאשר התשואה לפדיון על הנייר עלתה בחדות (עקב ירידת המחיר), הוא לא יוכל להמשיך וליהנות מתשואה גבוהה זו דרך ההחזקה במדד.
הדוגמה האחרונה היא האג"ח של אלביט הדמיה. הורדות הדירוג של האג"ח ע"י מעלות לדירוג של BBB+ תגרום לכך שסידרה ד', הנסחרת במדדי בתל בונד 40 ותל בונד 60, צפויה להיגרע מהם בעדכון הקרוב. זאת לאחר שמחזיקי האג"ח וביניהם גם מחזיקי התל בונד 40 ו-60 כבר ספגו ירידה של יותר מ-50% בארבעת החודשים האחרונים, והאג"ח מגלמת כיום תשואה לפדיון של כ-35% לשנה במשך 3 שנים.
לעומתם, משקיע אקטיבי שהחזיק בנייר, יכול היה למכור אותו במהלך החודשים האחרונים ולחסוך חלק מהירידות, או מנגד להחליט שהתשואה הגבוהה מצדיקה את ההחזקה בנייר גם בהמשך. בכל מקרה, היה לו שיקול דעת. דבר שכאמור לא אפשרי למשקיע המחזיק את מדדי התל בונד 40 או 60. מקרה דומה התרחש ב-2009, כאשר הסדרות של אפריקה ישראל נגרעו ממדדי התל בונד עקב הורדות הדירוג לחברה.
לסיכום, מדדי התל בונד והתעודות הצמודות להם מהווים מכשיר השקעה טוב ובעלי יתרונות רבים. אך מנגד, גם בעלי חיסרון אחד מהותי במקרה של הורדת דירוג מתחת לדירוג המינימלי. על המשקיע לקחת זאת בחשבון בתוך מכלול השיקולים.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי
התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים
הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.
הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.
ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.
איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה
הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.
