זעקת הקבלנים - חוקי המס יוצרים עיוותים בדיווח ובמיסוי הפוגעים בקבלנים
הקבלנים נמצאים בין הפטיש לסדן, שכן לצד התייקרות עלויות הדיור בשנים האחרונות צריכים הם להתמודד עם קבוצות הרכישה, פרויקטים בתמ"א 38 שלא צולחים ועסקאות בנייה כקבלני ביצוע שהרווח בהן נשחק ל-8%.
מחאת הדיור הנוכחית חוצה גבולות ועוברת משדרות רוטשילד לכל חלקי הארץ. ואולם הקבלנים נמצאים בין הפטיש לסדן, שכן לצד התייקרות עלויות הדיור בשנים האחרונות צריכים הם להתמודד עם קבוצות הרכישה, פרויקטים בתמ"א 38 שלא צולחים ועסקאות בנייה כקבלני ביצוע שהרווח בהן נשחק ל-8%. אם כבר מדברים על שינויים פיסקאליים, הגיע הזמן לטפל גם בשינויים בהוראות חוקי המס שלא שונו זה שלושה עשורים.
קבלני ביצוע מדווחים על הכנסותיהם על פי אומדנים התלויים בהתקדמות העבודה בפרויקט מצד אחד ובקבלת כספים ממקבל השירות מצד שני. על פי שיטת דיווח זו, פרויקטים מסוגים אלה הקשורים בשיטה המצטברת נמשכים על פני יותר משנה, וכיוון שכך נוצרים עיוותים בדיווחים לרשויות המס ולעתים משולמים מסים שאינם מסי אמת, אלא מס מנופח התלוי באומדן ההכנסות הצפויות ובעלויות שתצאנה בביצוע העבודה בטרם יצאו. יש לעדכן את שיטת הדיווח כך שתביא בחשבון את תזרים המזומנים של הקבלן בכל פרויקט. אם כך ייעשה אזי יוקל לקבלן במהלך העבודה, פרויקטים לא "ייתקעו" וקבלנים לא "ייפלו".
כאמור, קבלני ביצוע מדווחים על הכנסותיהם לפי התקדמות העבודה. כשנוצר רווח, דורש החוק לדווח עליו כבר בשלבים הראשונים של הליך הבנייה ולשלם את המס הנדרש שכאמור נגזר מצפי ההכנסות. ברם, כאשר קבלן מפסיד הוא נדרש לא לכלול את הפסדיו במסגרת הכנסותיו אלא רק לאחר שסיים 50% מהפרויקט. אי שוויון זה בין הדיווח על רווח לעומת דיווח על הפסד יוצר לקבלני הביצוע בעיות תזרימיות, וזאת מעבר לעובדה שאין כל הצדקה פיסקאלית לשוני בין המקרים. יש להשוות בין שני המצבים ולאפשר לקבלן לקזז הפסדים בשלבים מוקדמים באופן דומה לדיווחים על רווחים. קבלני ביצוע אינם יכולים לקזז הפסדים שנוצרו להם כתוצאה מהערכת אומדנים מוטעית, ובמקרים רבים שבהם הקבלן נמצא בקשיים ואינו פועל לביצוע פרויקטים נוספים יורד הפסד זה לטמיון. אשר על כן, במקרה של אומדנים מוטעים כנגד רווחים שנצמחו בשנים קודמות יש לאפשר לקבלנים לקזז הפסדים, ואם הדבר אפשרי לקבל החזרי מס בגין מסים ששולמו ביתר.
שלוש ההקלות המוצעות לעיל לצד החקיקה האגרסיבית המציעה הגדלת היצע דירות בשוק או עידוד השכרת דירות - יש בהן כדי לקדם בעקיפין הורדת מחירי הדיור, שכן בהתקבל הצעות אלה יוקל לקבלנים בשני היבטים: האחד - יפחת מחיר הכסף שבו הם משתמשים; והשני - יקטן נטל המס שבו הם צריכים לעמוד. אלה יחדיו יכולים לעמוד כנגד הקפאת הירידה המתוכננת במס החברות, אשר מטרתה הקלה על תזרימי המזומנים הפנויים שיש לחברות המתעסקות בבנייה.
מעבר לאמור, מדובר בחקיקה שנולדה בשנות ה-80 ולא שונתה מאז. בינתיים השתנו פני הכלכלה וצרכים חברתיים חדשים לצד כלכליים נולדו, מתו ונולדו מחדש, ולכן הגיע הזמן למצוא דרכים פיסקאליות להקלה על עסקים המשפיעים על מחירי הדירות ולתקוף את סוגיית הדיור בדרך מעט שונה, שהרי זה העניין אשר עומד בבסיס קבוצות רכישה. יש להפחית את נטל המס כאמור לעיל, ובדרך זו לשווק את הדירות במחירים נמוכים יותר. במקרה הנדון יש להעביר את ההנאה מהקלות במס לידי הצרכנים עצמם.
הכותב - ממשרד שגיב בלזר ושות', עורכי דין, לשעבר מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
