זעקת הקבלנים - חוקי המס יוצרים עיוותים בדיווח ובמיסוי הפוגעים בקבלנים
הקבלנים נמצאים בין הפטיש לסדן, שכן לצד התייקרות עלויות הדיור בשנים האחרונות צריכים הם להתמודד עם קבוצות הרכישה, פרויקטים בתמ"א 38 שלא צולחים ועסקאות בנייה כקבלני ביצוע שהרווח בהן נשחק ל-8%.
מחאת הדיור הנוכחית חוצה גבולות ועוברת משדרות רוטשילד לכל חלקי הארץ. ואולם הקבלנים נמצאים בין הפטיש לסדן, שכן לצד התייקרות עלויות הדיור בשנים האחרונות צריכים הם להתמודד עם קבוצות הרכישה, פרויקטים בתמ"א 38 שלא צולחים ועסקאות בנייה כקבלני ביצוע שהרווח בהן נשחק ל-8%. אם כבר מדברים על שינויים פיסקאליים, הגיע הזמן לטפל גם בשינויים בהוראות חוקי המס שלא שונו זה שלושה עשורים.
קבלני ביצוע מדווחים על הכנסותיהם על פי אומדנים התלויים בהתקדמות העבודה בפרויקט מצד אחד ובקבלת כספים ממקבל השירות מצד שני. על פי שיטת דיווח זו, פרויקטים מסוגים אלה הקשורים בשיטה המצטברת נמשכים על פני יותר משנה, וכיוון שכך נוצרים עיוותים בדיווחים לרשויות המס ולעתים משולמים מסים שאינם מסי אמת, אלא מס מנופח התלוי באומדן ההכנסות הצפויות ובעלויות שתצאנה בביצוע העבודה בטרם יצאו. יש לעדכן את שיטת הדיווח כך שתביא בחשבון את תזרים המזומנים של הקבלן בכל פרויקט. אם כך ייעשה אזי יוקל לקבלן במהלך העבודה, פרויקטים לא "ייתקעו" וקבלנים לא "ייפלו".
כאמור, קבלני ביצוע מדווחים על הכנסותיהם לפי התקדמות העבודה. כשנוצר רווח, דורש החוק לדווח עליו כבר בשלבים הראשונים של הליך הבנייה ולשלם את המס הנדרש שכאמור נגזר מצפי ההכנסות. ברם, כאשר קבלן מפסיד הוא נדרש לא לכלול את הפסדיו במסגרת הכנסותיו אלא רק לאחר שסיים 50% מהפרויקט. אי שוויון זה בין הדיווח על רווח לעומת דיווח על הפסד יוצר לקבלני הביצוע בעיות תזרימיות, וזאת מעבר לעובדה שאין כל הצדקה פיסקאלית לשוני בין המקרים. יש להשוות בין שני המצבים ולאפשר לקבלן לקזז הפסדים בשלבים מוקדמים באופן דומה לדיווחים על רווחים. קבלני ביצוע אינם יכולים לקזז הפסדים שנוצרו להם כתוצאה מהערכת אומדנים מוטעית, ובמקרים רבים שבהם הקבלן נמצא בקשיים ואינו פועל לביצוע פרויקטים נוספים יורד הפסד זה לטמיון. אשר על כן, במקרה של אומדנים מוטעים כנגד רווחים שנצמחו בשנים קודמות יש לאפשר לקבלנים לקזז הפסדים, ואם הדבר אפשרי לקבל החזרי מס בגין מסים ששולמו ביתר.
שלוש ההקלות המוצעות לעיל לצד החקיקה האגרסיבית המציעה הגדלת היצע דירות בשוק או עידוד השכרת דירות - יש בהן כדי לקדם בעקיפין הורדת מחירי הדיור, שכן בהתקבל הצעות אלה יוקל לקבלנים בשני היבטים: האחד - יפחת מחיר הכסף שבו הם משתמשים; והשני - יקטן נטל המס שבו הם צריכים לעמוד. אלה יחדיו יכולים לעמוד כנגד הקפאת הירידה המתוכננת במס החברות, אשר מטרתה הקלה על תזרימי המזומנים הפנויים שיש לחברות המתעסקות בבנייה.
מעבר לאמור, מדובר בחקיקה שנולדה בשנות ה-80 ולא שונתה מאז. בינתיים השתנו פני הכלכלה וצרכים חברתיים חדשים לצד כלכליים נולדו, מתו ונולדו מחדש, ולכן הגיע הזמן למצוא דרכים פיסקאליות להקלה על עסקים המשפיעים על מחירי הדירות ולתקוף את סוגיית הדיור בדרך מעט שונה, שהרי זה העניין אשר עומד בבסיס קבוצות רכישה. יש להפחית את נטל המס כאמור לעיל, ובדרך זו לשווק את הדירות במחירים נמוכים יותר. במקרה הנדון יש להעביר את ההנאה מהקלות במס לידי הצרכנים עצמם.
הכותב - ממשרד שגיב בלזר ושות', עורכי דין, לשעבר מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.52% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
