שינוי המדיניות בנוגע לפיצול דירות מגורים מצריך שינוי גם בתחום המסים
עד לאחרונה, אחת התופעות שנחשבו למוקצות מחמת מיאוס היא תופעת פיצול דירות המגורים. העיריות נאבקו בתופעה וסירבו לתת היתרים, וגם בתי המשפט הדגישו את חומרת המעשה כאשר הוא מבוצע ללא היתר, הורו על הריסות והטילו קנסות כבדים.
אולם מחאת הדיור הנוכחית שינתה את המגמה, ולאחרונה הודיעה עיריית תל אביב על קידום כללים שיקלו על פיצול דירות למטרות השכרה (בהתחשב באזור ובתשתיות הקיימות). לדעתנו, שינוי המדיניות ב-180 מעלות מצריך מחשבה מחודשת גם בנוגע לשינויים בתחום המסים. כך לדוגמה, אחד התיקונים המרכזיים בעת האחרונה היה הניסיון להשוות בין רכישת דירות בקבוצות רכישה לבין רכישת דירה מקבלן.
הדרך שנבחרה הייתה העלאת המסים, ובאופן ספציפי - הטלת מע"מ על מוכרי קרקעות לקבוצת רכישה. הדרך הנכונה לדעתנו שונה בתכלית - הורדת המסים החלים על הקבלנים. דרך זו יעילה יותר מאחר שהיא תהיה בעלת השפעה רחבה יותר, בייחוד לאור העובדה שיש בה כדי לסייע למטרה של הורדת מחירי הקרקע, מטרה שאין עוררין על נחיצותה בייחוד בימים אלה.
דרך הורדת המע"מ גם צודקת יותר, מאחר שכיום מוטל מע"מ על קבלנים ויזמים ללא כל היגיון כלכלי, ופעמים רבות - על כל המחזור ולא על הערך הכלכלי. כך לדוגמה, קבלן שרכש קרקע מאדם פרטי ב-1,000,000 ש' וימכור את אותה קרקע ב-1,100,000 ש', ייאלץ לשלם מע"מ בשיעור 16% על כל הסכום ולא רק על הרווח. כלומר מע"מ בסך 176,000 ש' שיגרום לעסקה כולה להיות עסקת הפסד בעבור הקבלן. אף על פי שמבחינה מסחרית גלום בה רווח.
תופעה זהה מתרחשת גם במקרה שבו בנה קבלן על קרקע ומכר דירה. גם במקרה זה - ישולם המע"מ על מלוא מחיר הדירה ולא רק על הערך המוסף. לאור מצב דברים זה, שיעור המע"מ עלול להגיע מבחינה אפקטיבית לעשרות אחוזים מהרווח היזמי. התוצאה הבלתי נמנעת היא כמובן גילום המס במחיר הדירה, וכתוצאה מכך מחירי הדירות גבוהים יותר מהנדרש - ועל כך כולנו משלמים ביוקר.
קיימת טענה כי גם כיום (ואף ללא תיקון חקיקה) מאפשר חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 פרשנות המונעת תשלום מע"מ על המחזור אצל קבלנים. טענה זו נדונה כיום בדיון משפטי בעניינה של חברת אוסיף. עד כה נתקלה הפרשנות האמורה בהתנגדות נחרצת של רשויות מע"מ. דומה שעל רקע המציאות החדשה, הגיעה השעה לחשיבה מחודשת גם בעניין זה.
הכותבים - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ומשרד אלתר עורכי דין
- 2.יוסי 18/08/2011 15:24הגב לתגובה זופיצול דירות מצויין לשוק הנדלן הוא מכניס לשוק נתח חדש, במיוחד לאור העובדה שאין למצוא דירות קטנות.
- 1.יעקב 14/08/2011 17:08הגב לתגובה זוכל הזמן רק גובים מאיתנו עוד ועוד כספים, יוקר המחייה יצא מגבולותיו. גם קראתי על זה בפוסט מעניין - http://cafe.themarker.com/post/2295969/?last_method=create אין סוף לדברים האלה!
מילואימניקים. קרדיט: Xיועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס
יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.
רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים.
יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא?
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
