מי פה טועה? התשואה על האג"ח של אלביט הדמיה טסה ל-16%, הדירוג ללא שינוי מאוקטובר
אגרות החוב של אלביט הדמיה איבדו בימים האחרונים גובה רב והתשואה עליהן זינקה בכמעט פי שניים בצל חששות המשקיעים בנוגע ליציבות הפיננסית של בעל השליטה בחברה, מוטי זיסר. באותו הזמן, כאשר התשואה על האג"ח הארוכות זינקה מרמה של כ-5.5% לרמות של 18%-20% (היום במסחר) בסוכנויות הדירוג לא פצו פה ודירוג האג"ח נותר כפי שהיה.
לאלביט הדמיה אגרות חוב בסך של 2.495 מיליארד שקלים המחולקות ל-8 סדרות שונות (א'-ז' ו-1) בעלות מח"מים (משך חיים ממוצע) שונים (הקצרות לפירעון בין 2011-2014 והארוכות לפירעון בין 2013-2020) . סדרות האג"ח מדורגות הן ע"י S&P מעלות בדירוג של 'ilA' והן ע"י סוכנות מידרוג בדירוג של A2 לאג"ח (רמות דירוג דומות). שתי סוכנויות הדירוג מחזיקות באופק שלילי לדירוג.
נפילות חדות נרשמות גם היום במחירי אגרות החוב של אלביט הדמיה, זאת לאחר שב-Bizportal נחשפה המלצה של אקסלנס להימנע מרכישת האג"ח ברמות תשואה של פחות מ-10%. בסופו של יום, כל סדרות האג"ח צונחות וכעת משקפות תשואות לפידיון של בין 11.7%-17.5%.
מאשררים דירוג ותחזית
בסוכנות הדירוג S&P מעלות אשררו רק בספטמבר האחרון דירוג 'ilA' לאלביט הדמיה. אז גם עדכנו את תחזית הדירוג לשלילית מיציבה. צעד המעיד על כך שהדירוג נמצא בסכנה להורדה. דירוג החברה זהה לזה של דרבן השקעות, כלכלית ירושלים וגבוה בשתי רמות מאפריקה נכסים (BBB). מנגד, הוא נמוך בשתי רמות בלבד מזה של ענקית התקשורת בזק (AA+).
"אנו רואים שינוי חיובי בשוקי הפעילות העיקריים של החברה, בעיקר פולין והודו, אשר צפויים לתמוך בפעילותה וביצרת תזרימים בטווח הזמן הקצר", נכתב בדו"ח של האנליסטים אלעד רגב ועמרי שטרן ממעלות. "מאידך, הקושי של החברה ליצר הכנסות משמעותיות ותזרימי מזומנים חיוביים מפעילות לאורך השנתיים וחצי האחרונות יוצרים לחץ כלפי מטה על הדירוג".
במעלות ציינו שתחזית הדירוג השלילית משקפת את התארכות מחזור העסקים של החברה והקושי לממש את המודל העסקי המתבטא במימוש השקעות שהגיעו לבשלות. עם זאת הם הדגישו כי נזילות החברה 'מספקת' ולא צפויה לייצור בעיית נזילות. כמו כן, נאמר כי התחזית עשויה להתעדכן ליציבה במידה והחברה תבצע שינוי בתזרימי המזומנים מפעילות ותיצור הכנסות משמעותיות.
מאז ועד היום ביצעה אלביט הדמיה שורה של מימושי נכסים. בלונדון מכרה החברה את חלקה בשלושה מלונות לשותפתה חברת פארק פלאזה, שבשליטת מלונות ים סוף של אלי פפושדו, לפי שווי של 230 מיליון פאונד. המכירה יצרה לחברה רווח של 185 מיליון שקלים והביאה לקיטון משמעותי בהיקף החוב הפיננסי.
במידרוג המצב די דומה. האנליסט נדב גורן אישרר את דירוג החברה באופק שלילי. רמת הסיכון בפעילות החברה לא השתנתה מאז אוקטובר 2010, כתב גורן וציין כי נזילות החברה נותרה טובה והינה בהיקף מספק על מנת לענות על צורכי הפעילות בטווח הקצר והבינוני. עם זאת הוא התייחס להמשך מגמת השחיקה בהון העצמי של החברה.
בדו"ח של מידרוג נכתב: "אישור מחדש של הדירוג ואופק הדירוג נובע מכך שעל אף השחיקה הנמשכת בהון העצמי וביחסי האיתנות והעדר רווחים משמעותיים מפעילות, החברה התחילה במימוש האסטרטגיה האמורה לשפר בטווח השנה הקרובה את רמת האיתנות ונזילות החברה. יחד עם זאת הותרת אופק הדירוג שלילי משקפת את האתגרים שנותרו ביישום אסטרטגיית החברה".
הדירוג של מידרוג לאלביט כמעט זהה לזה של אלבר (תשואה ברוטו של עד 2%) ודומה לזה של בי קומיונקיישנס, בעלת השליטה בבזק, רק עם אופק יציב. אגרות החוב של מבני תעשיה מחזיקות בדירוג A2 עם אופק שלילי נסחרות בתשואה לפדיון של 4.6%.
מי צודק?
כולם זוכרים את התגובה המאוחרת של חברות הדירוג בארץ ובעולם למשבר הפיננסים של 2008. איך רק בחודש מאי נזכרו להוציא את כל חברות הנדל"ן לתהליך בדיקה. אך ראוי לציין, כי גם בסופו של דבר קיבל האג"ח של אלביט דירוג יחסית גבוה של A עם אופק יציב.
אז האם תגובת השוק לחדשות בנוגע לחוב של זיסר לבנק הפועלים (כ-985 מיליון שקל) מוצדק? ע"פ חברות הדירוג נראה שלא, שכן הן לא עדכנו את הדירוג לאלביט הדמיה מאז ספטמבר-אוקטובר 2010, אז קבעו לדירוג תחזית שלילית וחזרו ואשררו אותו לפני מספר חודשים שהחברה ביצעה גיוסים של מאות מיליוני שקלים.
באותה הדעה מחזיקה גם החברה שהבהירה היום כי "למחלוקת לכאורה בין אירופה ישראל לבין בנק הפועלים אין קשר להסכם ארוך הטווח של אלביט עם הבנק, שבו אלביט עומדת בתשלומים לשביעות רצון הצדדים". החברה מצידה יצאה אתמול קניות והחלה לרכוש אג"חים מהסדרות השונות, שע"פ הערכות, מסתכמות כבר לעשרות מיליוני שקלים.
מסוכנות S&P מעלות נמסר בתגובה לכתבה: "אנחנו עוקבים באופן שוטף אחר החברות, ברגע שיהיה מידע חדש נעדכן".
- 10.קובי 25/05/2011 12:03הגב לתגובה זואיפה העו" ד החכם שיגיש תביעה ייצוגית נגד שתי החברות הפלצניות.
- 9.עשה עיסקה מצוינת 24/05/2011 19:44הגב לתגובה זולחברה נזילות גבוהה יחס שוטף גבוה והנפילה שהיתה הזויה ביחס למצב החברה.
- 8.מי שמתייחס לאקסלנס ניראה לי שם כספו על הקרן.. (ל"ת)אקסלטיזי 24/05/2011 16:25הגב לתגובה זו
- 7.ארגמן סביון 24/05/2011 16:06הגב לתגובה זומעלליהם וגודל תרומת הפועלים בשוק מטעם בנק הפועלית בע" מ ידוע לכל וגם לראשי המשק הכלכלי בארץ,לא פעם נחקרו אנשי המשק והכלכלה של בנק הפועלים העוסקים והפועלים במסחר בשוק.על מנהל הבנק מידת מעורבותו ופועלו היתה חקירה מאד משמעותית,ועניינית,ולמיטב ידיעתי קימת המלצה של רשות ניירות הערך בנידון,ועלפי כך יהיה המשך בנידון.זאת לדעתי הסיבה אשר מונעת המשך הפעילות והמסחר בנירות הערך של הקבוצה,מן הרצוי לבחון מידת התועלת והמשך העסקתם של הגורמים המאד " רצויים" בבנק הפועלים,בעתיד הקרוב.
- 6.דירוג 24/05/2011 16:01הגב לתגובה זוראו את הקריסה הפיננסית ב2008.
- 5.יורם 24/05/2011 15:56הגב לתגובה זולא נראה שהאגחים יגיעו לתספורת בשנתיים הקרובות, וגם אם תהיה תספורת דומה לזו באפריקה ישראל, לא צפוי הפסד משמעותי בקניה בשער הנוכחי. השקעה טובה לע" ד.
- 4.חברות הדירוג - חבורה של אפסים (ל"ת)דני 24/05/2011 15:55הגב לתגובה זו
- 3.לחברה ליפול.הכי הרבה הוא יהיה הבעלים (ל"ת)בנק הפועלים לא יתן 24/05/2011 15:39הגב לתגובה זו
- 2.אי 24/05/2011 15:38הגב לתגובה זומנסיון הנפילות של דלק נדלן אפריקה ועוד חברות הדירוג נזכרות להוריד דירוג רק אחרי כמה ימים של התרחשויות וזה כמו עיתון ישן שאפשר לנגב איתו אבל משכורות גדולות יש שם וזה מה שחשוב
- 1.לדעתי חברות הדירוג- בלוף גדול (ל"ת)משקיע 24/05/2011 15:25הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
