מי פה טועה? התשואה על האג"ח של אלביט הדמיה טסה ל-16%, הדירוג ללא שינוי מאוקטובר

האם תשואות האג"ח של אלביט הדמיה משקפות הזדמנות? אם ללמוד מהדירוגים של חברות הדירוג אז - כן. אג"חים בדירוג דומה בתשואות של 3%-5%
אריאל אטיאס | (10)

אגרות החוב של אלביט הדמיה איבדו בימים האחרונים גובה רב והתשואה עליהן זינקה בכמעט פי שניים בצל חששות המשקיעים בנוגע ליציבות הפיננסית של בעל השליטה בחברה, מוטי זיסר. באותו הזמן, כאשר התשואה על האג"ח הארוכות זינקה מרמה של כ-5.5% לרמות של 18%-20% (היום במסחר) בסוכנויות הדירוג לא פצו פה ודירוג האג"ח נותר כפי שהיה.

לאלביט הדמיה אגרות חוב בסך של 2.495 מיליארד שקלים המחולקות ל-8 סדרות שונות (א'-ז' ו-1) בעלות מח"מים (משך חיים ממוצע) שונים (הקצרות לפירעון בין 2011-2014 והארוכות לפירעון בין 2013-2020) . סדרות האג"ח מדורגות הן ע"י S&P מעלות בדירוג של 'ilA' והן ע"י סוכנות מידרוג בדירוג של A2 לאג"ח (רמות דירוג דומות). שתי סוכנויות הדירוג מחזיקות באופק שלילי לדירוג.

נפילות חדות נרשמות גם היום במחירי אגרות החוב של אלביט הדמיה, זאת לאחר שב-Bizportal נחשפה המלצה של אקסלנס להימנע מרכישת האג"ח ברמות תשואה של פחות מ-10%. בסופו של יום, כל סדרות האג"ח צונחות וכעת משקפות תשואות לפידיון של בין 11.7%-17.5%. לסיפור המלא

מאשררים דירוג ותחזית

בסוכנות הדירוג S&P מעלות אשררו רק בספטמבר האחרון דירוג 'ilA' לאלביט הדמיה. אז גם עדכנו את תחזית הדירוג לשלילית מיציבה. צעד המעיד על כך שהדירוג נמצא בסכנה להורדה. דירוג החברה זהה לזה של דרבן השקעות, כלכלית ירושלים וגבוה בשתי רמות מאפריקה נכסים (BBB). מנגד, הוא נמוך בשתי רמות בלבד מזה של ענקית התקשורת בזק (AA+).

"אנו רואים שינוי חיובי בשוקי הפעילות העיקריים של החברה, בעיקר פולין והודו, אשר צפויים לתמוך בפעילותה וביצרת תזרימים בטווח הזמן הקצר", נכתב בדו"ח של האנליסטים אלעד רגב ועמרי שטרן ממעלות. "מאידך, הקושי של החברה ליצר הכנסות משמעותיות ותזרימי מזומנים חיוביים מפעילות לאורך השנתיים וחצי האחרונות יוצרים לחץ כלפי מטה על הדירוג".

במעלות ציינו שתחזית הדירוג השלילית משקפת את התארכות מחזור העסקים של החברה והקושי לממש את המודל העסקי המתבטא במימוש השקעות שהגיעו לבשלות. עם זאת הם הדגישו כי נזילות החברה 'מספקת' ולא צפויה לייצור בעיית נזילות. כמו כן, נאמר כי התחזית עשויה להתעדכן ליציבה במידה והחברה תבצע שינוי בתזרימי המזומנים מפעילות ותיצור הכנסות משמעותיות.

מאז ועד היום ביצעה אלביט הדמיה שורה של מימושי נכסים. בלונדון מכרה החברה את חלקה בשלושה מלונות לשותפתה חברת פארק פלאזה, שבשליטת מלונות ים סוף של אלי פפושדו, לפי שווי של 230 מיליון פאונד. המכירה יצרה לחברה רווח של 185 מיליון שקלים והביאה לקיטון משמעותי בהיקף החוב הפיננסי.

במידרוג המצב די דומה. האנליסט נדב גורן אישרר את דירוג החברה באופק שלילי. רמת הסיכון בפעילות החברה לא השתנתה מאז אוקטובר 2010, כתב גורן וציין כי נזילות החברה נותרה טובה והינה בהיקף מספק על מנת לענות על צורכי הפעילות בטווח הקצר והבינוני. עם זאת הוא התייחס להמשך מגמת השחיקה בהון העצמי של החברה.

בדו"ח של מידרוג נכתב: "אישור מחדש של הדירוג ואופק הדירוג נובע מכך שעל אף השחיקה הנמשכת בהון העצמי וביחסי האיתנות והעדר רווחים משמעותיים מפעילות, החברה התחילה במימוש האסטרטגיה האמורה לשפר בטווח השנה הקרובה את רמת האיתנות ונזילות החברה. יחד עם זאת הותרת אופק הדירוג שלילי משקפת את האתגרים שנותרו ביישום אסטרטגיית החברה".

הדירוג של מידרוג לאלביט כמעט זהה לזה של אלבר (תשואה ברוטו של עד 2%) ודומה לזה של בי קומיונקיישנס, בעלת השליטה בבזק, רק עם אופק יציב. אגרות החוב של מבני תעשיה מחזיקות בדירוג A2 עם אופק שלילי נסחרות בתשואה לפדיון של 4.6%.

מי צודק?

כולם זוכרים את התגובה המאוחרת של חברות הדירוג בארץ ובעולם למשבר הפיננסים של 2008. איך רק בחודש מאי נזכרו להוציא את כל חברות הנדל"ן לתהליך בדיקה. אך ראוי לציין, כי גם בסופו של דבר קיבל האג"ח של אלביט דירוג יחסית גבוה של A עם אופק יציב.

אז האם תגובת השוק לחדשות בנוגע לחוב של זיסר לבנק הפועלים (כ-985 מיליון שקל) מוצדק? ע"פ חברות הדירוג נראה שלא, שכן הן לא עדכנו את הדירוג לאלביט הדמיה מאז ספטמבר-אוקטובר 2010, אז קבעו לדירוג תחזית שלילית וחזרו ואשררו אותו לפני מספר חודשים שהחברה ביצעה גיוסים של מאות מיליוני שקלים.

באותה הדעה מחזיקה גם החברה שהבהירה היום כי "למחלוקת לכאורה בין אירופה ישראל לבין בנק הפועלים אין קשר להסכם ארוך הטווח של אלביט עם הבנק, שבו אלביט עומדת בתשלומים לשביעות רצון הצדדים". החברה מצידה יצאה אתמול קניות והחלה לרכוש אג"חים מהסדרות השונות, שע"פ הערכות, מסתכמות כבר לעשרות מיליוני שקלים.

מסוכנות S&P מעלות נמסר בתגובה לכתבה: "אנחנו עוקבים באופן שוטף אחר החברות, ברגע שיהיה מידע חדש נעדכן".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קובי 25/05/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
    איפה העו" ד החכם שיגיש תביעה ייצוגית נגד שתי החברות הפלצניות.
  • 9.
    עשה עיסקה מצוינת 24/05/2011 19:44
    הגב לתגובה זו
    לחברה נזילות גבוהה יחס שוטף גבוה והנפילה שהיתה הזויה ביחס למצב החברה.
  • 8.
    מי שמתייחס לאקסלנס ניראה לי שם כספו על הקרן.. (ל"ת)
    אקסלטיזי 24/05/2011 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ארגמן סביון 24/05/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
    מעלליהם וגודל תרומת הפועלים בשוק מטעם בנק הפועלית בע" מ ידוע לכל וגם לראשי המשק הכלכלי בארץ,לא פעם נחקרו אנשי המשק והכלכלה של בנק הפועלים העוסקים והפועלים במסחר בשוק.על מנהל הבנק מידת מעורבותו ופועלו היתה חקירה מאד משמעותית,ועניינית,ולמיטב ידיעתי קימת המלצה של רשות ניירות הערך בנידון,ועלפי כך יהיה המשך בנידון.זאת לדעתי הסיבה אשר מונעת המשך הפעילות והמסחר בנירות הערך של הקבוצה,מן הרצוי לבחון מידת התועלת והמשך העסקתם של הגורמים המאד " רצויים" בבנק הפועלים,בעתיד הקרוב.
  • 6.
    דירוג 24/05/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
    ראו את הקריסה הפיננסית ב2008.
  • 5.
    יורם 24/05/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    לא נראה שהאגחים יגיעו לתספורת בשנתיים הקרובות, וגם אם תהיה תספורת דומה לזו באפריקה ישראל, לא צפוי הפסד משמעותי בקניה בשער הנוכחי. השקעה טובה לע" ד.
  • 4.
    חברות הדירוג - חבורה של אפסים (ל"ת)
    דני 24/05/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לחברה ליפול.הכי הרבה הוא יהיה הבעלים (ל"ת)
    בנק הפועלים לא יתן 24/05/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אי 24/05/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
    מנסיון הנפילות של דלק נדלן אפריקה ועוד חברות הדירוג נזכרות להוריד דירוג רק אחרי כמה ימים של התרחשויות וזה כמו עיתון ישן שאפשר לנגב איתו אבל משכורות גדולות יש שם וזה מה שחשוב
  • 1.
    לדעתי חברות הדירוג- בלוף גדול (ל"ת)
    משקיע 24/05/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.