מניית אפריקה לאן? פוטנציאל משוער לשנת 2011
השבוע ברצוני להתייחס למניית חברת אפריקה ישראל, אשר נחשבת לאחת החברות המעניינות במדד ת"א 100. הטלטלות הרבות שעברה מנייה זו בשלושת השנים האחרונות (כולל ב-2010) משקפות היטב את הטלטלות האדירות שעברה הכלכלה העולמית - ותחום הנדל"ן בעולם בפרט.
אפריקה ישראל הינה חברת החזקות והשקעות בינלאומיות המתמקדת בתחום הנדל"ן ונשלטת על-ידי לב לבייב ובניהול איזי כהן. לאחר שנים של עליות חדות - בהן הגיע מחיר המנייה לשיא של 550 שקל - פוצץ המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 את בועת הנדל"ן והמנייה איבדה באותה שנה 90% (!) מערכה. כאשר כבר היה נדמה שאפריקה ישראל מתחילה להתאושש מהמשבר הכבד שפקד אותה - הודיעה החברה באוגוסט 2009 שלא תוכל לעמוד בהחזר החוב משנת 2011 ולכן ביקשה להגיע להסדר חוב עם מחזיקי אגרות-החוב שלה, שכללו בעיקר גופים מוסדיים.
בסופו של דבר הושג הסדר חובות כולל לחברה, אשר כלל הזרמת הון של 750 מיליון שקלים של לבייב והותיר בידיו את השליטה. הסדר חוב זה לא הועיל בשיקום תדמיתה ומעמדה של אפריקה ישראל בעיני המשקיעים ומחיר המנייה הגיע ביולי השנה לרמת שפל של 17 שקלים בלבד. לשם השוואה, מתחילת 2010 נפלה המנייה ב51% בניגוד למדד הנדל"ן שעלה ב-14.5%.
במהלך 2010 ביצעה אפריקה ישראל מספר מהלכים חיוביים המשדרים נחישות להשבת אמון המשקיעים ואשר חיזקו את אמון הציבור והגופים המוסדיים בה:
- החברה מכרה באוגוסט 2010 את אחזקותיה בכביש חוצה ישראל (כביש 6) תמורת חצי מיליארד שקלים - דבר שתרם לחברה רווח של 200 מיליון שקלים;
- החברה מכרה באוקטובר השנה 50% ממלונות אפריקה ורשמה רווח נקי של כ- 210 מיליון שקלים.
- החודש אישרה אפריקה ישראל עסקת בעלי עניין בה רכשה דניה סיבוס את השליטה בחברת האחות אפריקה מגורים. סגירת העסקה ממצבת את דניה סיבוס כחברה הגדולה בישראל בתחום הבנייה והיזמות למגורים, וממנה תגזור אפריקה ישראל קופון שמן - תזרים מזומנים של מאות מיליוני שקלים.
- החברה פרסמה דו"ח חיובי לרבעון השלישי של שנת 2010 ודיווחה בו על רווח צנוע של מיליון שקלים. הדו"ח הפתיע לטובה את האנליסטים אשר צפו דווקא דו"ח שלילי.
- ההכנות לפתיחת הקניון הגדול במוסקבה בינואר 2011 (אותו בונה חברת אפריקה ישראל) בעיצומן, ושיעורי התפוסה המדווחים בו הם כ-80%. קניון זה הוא הנכס המשמעותי ביותר של החברה וצפוי להניב לה תזרים מזומנים נאה בהמשך. לחברה פרויקטים נדל"ניים נוספים ברוסיה והתאוששות שוק הנדל"ן הרוסי עשוי בהחלט להיטיב עמה.
- החברה צפויה לבצע החזר חוב מהיר מהצפוי למחזיקי הסדרה הקצרה (אג"ח כה'). יחד עם זאת היינו עדים לאחרונה למספר בעיות שצצו בחברה:
- החברה הודיעה בתחילת החודש על דחיית הנפקת אפי אירופה, חברת בת של אפריקה נכסים, בבורסת ורשה בפולין. כוונת החברה הייתה לגייס בהנפקה סכום של 130 מיליון אירו. ההנפקה נדחתה למועד לא ידוע.
- בחודשים האחרונים עזבו את אפריקה ישראל מספר מנהלים בכירים וביניהם עופר לינצ'בסקי, מנכ"ל אפי אירופה, ריצרד מארין, מנכ"ל אפי ארה"ב, וכעת עוזב את החברה סמנכ"ל הכספים, רון פאינרו. האחרון נחשב למנהל מוערך ונטל חלק משמעותי בהסדר החוב של אפריקה ישראל. עזיבת מנהלים בכירים את החברה בפרק זמן כל כך קצר עלולה לזעזע את החברה שעדיין אתגרים רבים צפויים לפניה.
פוטנציאל עתידי לשנת 2011:
כאשר אני משקלל יחדיו את נתוני החברה ומכלול מהלכיה האחרונים - הן החיוביים והן השליליים - המסקנה אליה אני מגיע היא כי מניית אפריקה ישראל צפויה לבצע מהלך של עליות בשנת 2011.
מחירה הנוכחי של מניית אפריקה ישראל, 22.5 שקל, מגלם את האירועים השליליים שהתרחשו בחברה בשנים האחרונות ואשר פגעו קשות במוניטין שלה; ואולם לאחר הסדר החוב ולאחר סדרת המהלכים החיוביים שביצעה השנה החברה - אשר הגדילו את הונה העצמי ושיפרו את יכולת החזר החוב שלה - קיים פוטנציאל גדול להתאוששותה והדבר יבוא לידי ביטוי בעלייה במחיר המנייה.
* הכותב הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
