מניית אפריקה לאן? פוטנציאל משוער לשנת 2011
השבוע ברצוני להתייחס למניית חברת אפריקה ישראל, אשר נחשבת לאחת החברות המעניינות במדד ת"א 100. הטלטלות הרבות שעברה מנייה זו בשלושת השנים האחרונות (כולל ב-2010) משקפות היטב את הטלטלות האדירות שעברה הכלכלה העולמית - ותחום הנדל"ן בעולם בפרט.
אפריקה ישראל הינה חברת החזקות והשקעות בינלאומיות המתמקדת בתחום הנדל"ן ונשלטת על-ידי לב לבייב ובניהול איזי כהן. לאחר שנים של עליות חדות - בהן הגיע מחיר המנייה לשיא של 550 שקל - פוצץ המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 את בועת הנדל"ן והמנייה איבדה באותה שנה 90% (!) מערכה. כאשר כבר היה נדמה שאפריקה ישראל מתחילה להתאושש מהמשבר הכבד שפקד אותה - הודיעה החברה באוגוסט 2009 שלא תוכל לעמוד בהחזר החוב משנת 2011 ולכן ביקשה להגיע להסדר חוב עם מחזיקי אגרות-החוב שלה, שכללו בעיקר גופים מוסדיים.
בסופו של דבר הושג הסדר חובות כולל לחברה, אשר כלל הזרמת הון של 750 מיליון שקלים של לבייב והותיר בידיו את השליטה. הסדר חוב זה לא הועיל בשיקום תדמיתה ומעמדה של אפריקה ישראל בעיני המשקיעים ומחיר המנייה הגיע ביולי השנה לרמת שפל של 17 שקלים בלבד. לשם השוואה, מתחילת 2010 נפלה המנייה ב51% בניגוד למדד הנדל"ן שעלה ב-14.5%.
במהלך 2010 ביצעה אפריקה ישראל מספר מהלכים חיוביים המשדרים נחישות להשבת אמון המשקיעים ואשר חיזקו את אמון הציבור והגופים המוסדיים בה:
- החברה מכרה באוגוסט 2010 את אחזקותיה בכביש חוצה ישראל (כביש 6) תמורת חצי מיליארד שקלים - דבר שתרם לחברה רווח של 200 מיליון שקלים;
- החברה מכרה באוקטובר השנה 50% ממלונות אפריקה ורשמה רווח נקי של כ- 210 מיליון שקלים.
- החודש אישרה אפריקה ישראל עסקת בעלי עניין בה רכשה דניה סיבוס את השליטה בחברת האחות אפריקה מגורים. סגירת העסקה ממצבת את דניה סיבוס כחברה הגדולה בישראל בתחום הבנייה והיזמות למגורים, וממנה תגזור אפריקה ישראל קופון שמן - תזרים מזומנים של מאות מיליוני שקלים.
- החברה פרסמה דו"ח חיובי לרבעון השלישי של שנת 2010 ודיווחה בו על רווח צנוע של מיליון שקלים. הדו"ח הפתיע לטובה את האנליסטים אשר צפו דווקא דו"ח שלילי.
- ההכנות לפתיחת הקניון הגדול במוסקבה בינואר 2011 (אותו בונה חברת אפריקה ישראל) בעיצומן, ושיעורי התפוסה המדווחים בו הם כ-80%. קניון זה הוא הנכס המשמעותי ביותר של החברה וצפוי להניב לה תזרים מזומנים נאה בהמשך. לחברה פרויקטים נדל"ניים נוספים ברוסיה והתאוששות שוק הנדל"ן הרוסי עשוי בהחלט להיטיב עמה.
- החברה צפויה לבצע החזר חוב מהיר מהצפוי למחזיקי הסדרה הקצרה (אג"ח כה'). יחד עם זאת היינו עדים לאחרונה למספר בעיות שצצו בחברה:
- החברה הודיעה בתחילת החודש על דחיית הנפקת אפי אירופה, חברת בת של אפריקה נכסים, בבורסת ורשה בפולין. כוונת החברה הייתה לגייס בהנפקה סכום של 130 מיליון אירו. ההנפקה נדחתה למועד לא ידוע.
- בחודשים האחרונים עזבו את אפריקה ישראל מספר מנהלים בכירים וביניהם עופר לינצ'בסקי, מנכ"ל אפי אירופה, ריצרד מארין, מנכ"ל אפי ארה"ב, וכעת עוזב את החברה סמנכ"ל הכספים, רון פאינרו. האחרון נחשב למנהל מוערך ונטל חלק משמעותי בהסדר החוב של אפריקה ישראל. עזיבת מנהלים בכירים את החברה בפרק זמן כל כך קצר עלולה לזעזע את החברה שעדיין אתגרים רבים צפויים לפניה.
פוטנציאל עתידי לשנת 2011:
כאשר אני משקלל יחדיו את נתוני החברה ומכלול מהלכיה האחרונים - הן החיוביים והן השליליים - המסקנה אליה אני מגיע היא כי מניית אפריקה ישראל צפויה לבצע מהלך של עליות בשנת 2011.
מחירה הנוכחי של מניית אפריקה ישראל, 22.5 שקל, מגלם את האירועים השליליים שהתרחשו בחברה בשנים האחרונות ואשר פגעו קשות במוניטין שלה; ואולם לאחר הסדר החוב ולאחר סדרת המהלכים החיוביים שביצעה השנה החברה - אשר הגדילו את הונה העצמי ושיפרו את יכולת החזר החוב שלה - קיים פוטנציאל גדול להתאוששותה והדבר יבוא לידי ביטוי בעלייה במחיר המנייה.
* הכותב הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. סיון ליימן בעל ניסיון של מעל ל-11 שנים בשוק ההון והוא בוגר תואר שני של הקריה האקדמית, קרית אונו.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
ההצעה של הצוות הביו-משרדי פרסמה דוח להערות הציבור - מס של 9% על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (הבנקים נמצאים ברמה הזו). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופ]ה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית אך מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים, נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה.
הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 16.2 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הדוח מנתח את מקור הרווחיות החריגה: עליית ריבית בנק ישראל מ-0.1% ל-4.5% גולגלה במלואה ומיידית לריבית על האשראי, אך רק חלקית ובאיטיות לפיקדונות הציבור. התמסורת לריבית על פיקדונות עו"ש עמדה על 0.1% בלבד, ועל פיקדון יומי על 0.32%. התוצאה: פער ריביות שהגיע לשיא של 3.63% בדצמבר 2022.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה המבנית: ריכוזיות וחוסר תחרות
הצוות מצביע על הייחודיות של המערכת הבנקאית הישראלית: ריכוזיות גבוהה (מדד HHI של 0.22, הרבה מעל הסף הבינלאומי של 0.18 המגדיר שוק כ"מרוכז מאוד"), חסמי כניסה משמעותיים, וסביבה רגולטורית מיטיבה. חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים בנתחי שוק יציבים כמעט ללא שינוי בעשור האחרון.
