הנתונים מבטיחים: ציפיות האינפלציה מתיישרות
אינפלציה: צפי למדדים גבוהים בחודשי הקיץ - חודש אוגוסט 0.4%. צפי מרכנתיל לשנה קדימה עומד על 2.8%. הצפי ל-12 החודשים הקרובים, הנגזר משוק ההון, עומד על 2.8%.
ריבית: עומדת כיום על רמת 1.75%. צפי מרכנתיל לסוף השנה עומד על 2.25% בעוד שהצפי לעוד שנה עומד על 2.75%. תשואה על המק"מ לשנה 2.25%.
השבוע שהיה
ברננקי קנה אג"ח ממשלתי בכסף שהתקבל מפדיון קרן ה-MBS שרכש, וה- 10YEAR מגיב בהתאם וזז לרמת 2.6% .תביעות לדמי האבטלה עלו, מדד המחירים לצרכן עלה גם הוא ב-0.4% ומתחילת שנה עלה 1.2%. החשש כיום הוא מכיוונה של דיפלציה. ברקע זה סיסקו סיכמה רבעון עם דוחות וצפי מאכזבים.
מדדי מניות ארה"ב:
הצמיחה ברבעון השני בגרמניה הפתיע ועלה ב-2.2% (הצפי עמד על 1.1%). ספרד הוסיפה 0.2% (הצפי עמד על 0.3%) ויוון לעומת זאת הראתה ירידה של 1.5%.
בסך הכל, ניתן לומר שהגוש מציג צמיחה של כ-1% ברבעון הזה. פנטסטי, לא? אז זהו - כנראה שלא נראה את הנתונים הללו גם ברבעון הבא מאחר ומדובר בגידול שמקורו בעיקר מאירועים חד פעמיים כגון גידול מלאים, עונתיות וגידול ביחס לרבעון קודם חלש.
מדדי מניות אירופה:
מדדי מניות אסיה - חשש להאטה בצריכה הפרטית בסין
ומה המצב בישראל?
גרף ציפיות השוק אינפלציה לפי מח"מ
מדד חודש יולי הפתיע כלפי מעלה ב-0.5% לעומת צפי עליה של 0.8%. עיקר השינוי נבע מירידה חדה בענפי ההלבשה וההנעלה ובמחירי המזון. הנתון הנ"ל נותן לבנק ישראל רוח גבית להשארת הריבית על כנה.
היום היינו עדים לירידה חדה בציפיות האינפלציה לכל אורך העקום בסביבות ה-2.8%, קרוב ליעד אותו עדכן בנק ישראל לא מזמן (מרמת 1.8% לרמת 2.5%). הצמודים הקצרים חוטפים ונזכיר כי ישנו מחסור באג"חים ותימחורם היה גבוה מלכתחילה כך שירידה מעל 0.3% הגיונית לגמרי. השחרים טסים (בעיקר הארוכים), מצ"ב גרף שינוי בציפיות היום ולפני יום (תהליך הנמכת ציפיות החל כבר בכל העולם בד בבד עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של המדינות).
נתוני הייצוא של חודש יוני תוקנו כלפי מעלה ויולי עודכן כלפי מעלה, הייבוא ממשיך להתרחב. בעקבות זאת המדד המשולב של בנק ישראל צפוי להתעדכן גם הוא.
אז מה דעתנו? בשקלי אנחנו מעדיפים לשבת במח"מ קצר למרות המרווח מארה"ב ב-10 שנים כ-1.7%, עליית תשואה של 0.25% בשחר 120 יביא לאדישות בינו לבין המק"מ יחסי סיכון סיכוי הינם לטובת הקצרים. בתיק צמוד מדד אנו מעדיפים קונצרני מדורג קצר בשילוב צמוד ארוך.
כבר זמן מה שאנו מדגישים את חוסר האטרקטיביות של האג"חים הקונצרנים ושל מדדי התל-בונד בפרט,השבוע נפרט מעט את המצב בשוק.
לפנינו המח"מים והתשואות של המדדים בנוסף פירוט הבונדים בניטרול קרדן בעל הדירוג הנמוך במדד( תשואות נמוכות מאוד במח"מ לא כזה קצר שרק יורדות מיום ליום ).
הבאנו את המדדים לאותו המח"מ כדי להשוות את המרווחים בינהם בצורה טובה יותר
מרווחי הקו"נ בשוק לפי דירוג
מרווחי הקו"נ והמדדים בשוק לפי מח"מ
לסיכום, ברמת התשואות הנוכחית אנו מעדיפים חשיפה לקו"נ מדורג מח"מ קצר כתחליף לממשלתי הקצר עמנ"ת לקבל ריבית חיובית (נמוכה ככל שתהיה) אנו לא מצפים לרווחי הון אלא זחילה או החזקה בניירות לפדיון (או עד שהאג"חים יגלמו תשואה ראויה לסיכון). לדעתנו החברות מצליחות לגלגל את חובותיהן ברמות נמוכות מאד, צעד שנותן ביטחון נוסף בקצר.
מניות דיבידנד נותנות מענה לא רע לאג"חים הן מבחינת השוואת תשואת הדיבידנד והן מבחינת רמת המכפילים הנוחה יחסית לכניסה.
ביצועי אפיק האג"ח ממשלתי השנה
ביצועי מדדי האפיק הקונצרני השנה
בשוק המניות
הנתונים האחרונים בארץ טובים ודוחות החברות מפתיעות לטובה בהינתן אלטרנטיבות של הממשלתי והקו"נ. ברמת התשואות הנוכחית אנו מעדיפים מניות על חשבון הקונצרני, כלומר - מבחינתנו תיק המורכב ממק"מים ומניות נבחרות, עדיף על תיק המשלב רכיב קונצרני .
ביצועי מדדי מניות השנה:
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
