רונן מנחם על נתון הצמיחה המאכזב ביפן: המיתון נבלם אבל עדיין לא רואים האצה בפעילות
שוקי המניות באסיה מגיבים גם היום בירידות לנתון התוצר ביפאן, שהתפרסם אתמול והיה מאכזב מאוד. התוצר התרחב ב-1.3%, בחישוב שנתי, נמוך משמעותית בהשוואה לנתון הקודם, שהיה 4.8%. זאת ועוד, משום שביפאן האינפלציה שלילית, התוצר הנומינאלי בכלל התכווץ באחוז אחד.
כאן המקום לציין, כי נתוני התוצר ביפאן נתונים לתנודתיות גבוהה ובוצעו בהם תיקונים חדים בדיעבד. ראוי לקחת זאת בחשבון ומוקדם להסיק מסקנות גורפות מהנתון האחרון.
הנתון היה חלש מכפי שהעריכו כלכלנים לפניו. הוא מגיע על רקע חבילת החילוץ החדשה, בסך 10 מיליארד יין, בסך 81 מיליארד דולר, שהציגה יום קודם לכן ממשלת יפאן, הכוללת תשלומי העברה בשוק העבודה, מתן ערבויות להלוואות ותמריצים לרכישת מוצרים חסכוניים באנרגיה. לכך קדמה תוכנית אשראי בסך 10 טריליון יין שהשיק הבנק המרכזי של יפאן בשבוע שעבר. סוכנות בלומברג מדווחת שארבע חבילות הוצאות בסך כולל של 29 טריליון יין הוצאו לפועל ע"י ממשלת יפאן מאז ספטמבר אשתקד.
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, אומר בסקירה שפרסם כי הרושם הכללי שנוצר הוא שהכלכלה היפאנית, שהיא השנייה בגודלה בעולם, מתקשה להמריא על אף התמריצים הפיסיקאליים והמוניטאריים הנדיבים, דבר שמרחיק את המועד בו תוכלנה הרשויות להוריד את הרגל מדוושת הגז.
"עיון בנתוני Conference Board, שפורסמו אתמול (ד') מצביע לכאורה על תמונה פחות בעייתית. מדד האינדיקאטורים המובילים ליפאן, המחושב אחת לחודש, צופה שהכלכלה המקומית תמשיך בתהליך ההתאוששות, אמנם בקצב צנוע, בחודשים הבאים. מדד זה עולה זה 8 חודשים ובמחצית השנה האחרונה נרשמה בו קפיצה בת 39% בקצב שנתי, מהפך חד בהשוואה לירידה בת 32% בששת החודשים הקודמים. רוב סעיפי המדד נמצאים בטריטוריה חיובית זה מספר חודשים".
לפי חישובי Conference Board, תשקיף מעודד זה עדיין לא מורגש בפעילות הכלכלית השוטפת, אם כי גם המדד השוטף התקדם 5% במחצית השנה האחרונה, כנגד ירידה בת 14% בששת החודשים הקודמים. מדד הייצור התעשייתי ומדדי המכירות לסוגיהן ? קמעוניות, סיטוניות ותעשייתיות ? נמצאים בקו עלייה ברור בחדשים האחרונים וסעיף השכר והמשכורות מצביע גם כן על תמונה משופרת, אך הדבר לא מתבטא עדיין בנתוני התעסוקה, שממשיכים להיות תנודתיים, תוך נטייה לירידה.
במבט קדימה, אומר מנחם, ניתן למצוא סימני תפנית חיובית: המגזר היצרני ביפאן מנצל את תקופת המשבר להתייעלות ושיפור של ממש בפריון הייצור (בדומה לנעשה בארה"ב). ההזמנות החדשות ממפעלים למכונות וחמרי בנייה גדלות זה ארבעה חודשים, הרווחים התפעוליים הריאליים של החברות גדלים בעקביות התחלות הבנייה התייצבו, לאחר ירידות ממושכות. מספר שעות העבודה הנוספות גדל (מדובר בשלב מקדים לקראת שכירת עובדים חדשים. המעסיקים ממתינים להיווכח אם התפנית הכלכלית החיובית אמיתית ולא מדובר בעלייה חד פעמית.) וגם - היצע הכסף מתרחב בעקביות.
הנתונים הללו מתבטאים בעליות במדד התנאים העסקיים Tankan ובהתרחבות הפרשי תשואות הפדיון בין האג"ח ל-10 שנים לבין האג"ח ל-3 חודשים. "התרחבות כזו עשויה להצביע על ציפיות בשוק ההון לשיפור בצמיחה, שתוליך לעליה באינפלציה ולהעלאת ריבית".
הסימנים הללו, לדעת מנחם, עדיין מסויגים וטנטטיביים. זאת ועוד, בחודשים האחרונים פוחתת התרומה החיובית של הסעיפים שהוזכרו וקצב העלייה במדד המוביל החל להתמתן. התמתנות זו מורגשת כעת פחות משום שתקופת ההשוואה נוחה מאוד (היו ירידות חדות עד לפני מחצית השנה), אך אם המגמה תימשך, ההתאוששות ביפאן עלולה להיות נמוכה מכפי שהסתמן עד לאחרונה.
כמובן, אחת הבעיות הייחודיות המקשות על יפאן הוא המטבע החזק שלה, שבעטייה של הריבית הנמוכה עליו (0.1% חודשים ארוכים) מהווה מטבע מימון לעסקאות carry ולכן בכל פעם שהסנטימנט הכלכלי הגלובאלי נשחק ומשקיעים ממהרים להיפטר מהמטבעות האקזוטיים יותר, היין מתחזק. מדובר במנגנון שמגדיל את התמסורת מהאטה גלובאלית להאטה מקומית ביפאן.
"יפאן מדינה מוטת ייצוא והדבר פוגע בחברות בתחום, שבנוסף תלויות מאוד במכירות בארה"ב, היכן שהפעילות הכלכלית והצרכנית עדיין מקרטעת. על מנת להמחיש את חשיבות הייצוא, לעומת הסקטור הצרכני המקומי הרדום, נציין שברביע השלישי הוליך הייצוא את הפעילות, עם עלייה בת 6.5%, בעוד הצריכה הפרטית, המהווה כ-60% מהפעילות הכלכלית, טיפסה ב-0.9% בלבד. יצוין, כי פסימיות לגבי הסיכוי לפיחות ביין, שתסייע ליצואנים, גורמת להם להקטנת השקעות עתידיות, דבר הפוגע בהשקעות העסקיות במדינה".
בה בעת, התחזקות היין מגבירה את הלחצים הדיפלציוניים במדינה ואכן ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן במדינה ב-2.5%, נתון ללא אח ורע בין המדינות המפותחות והמדינות המתפתחות המובילות בעולם. לכלכלני ה'אקונומיסט', לדוגמא, אין בשורה בתחום זה: הם מעריכים שבשלוש השנים הבאות ינוע שער היין בטריטוריה של 85-90 יין לדולר, חזק בהרבה בהשוואה לרמה של 115 יין לדולר בה שהה בשנים 2005-2007, לפני שפרץ המשבר.
השווקים הפיננסיים ביפאן מגלמים כעת את הצד הפסימי של התמונה. מדד Nikkei 225 עלה רק 13% מתחילת השנה.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
