סאפיינס סוגרת מעגל: השלימה פירעון אחרון של סדרת האג"ח בהיקף 100 מיליון שקל שהונפקה ב-2003
חברת סאפיינס פרעה היום (א') את התשלום האחרון של סדרת איגרות החוב שלה. התשלום האחרון היה בסך של כ-20 מיליון שקל, ובכך השלימה החברה פירעון סדרה בהיקף של כ-100 מיליון שקל ערך נקוב שהונפקה לפני 6 שנים, בדצמבר 2003.
השלמת פירעון סדרת האג"ח הוא בבחינת סגירת מעגל עבור סאפיינס, שנקלעה לפני מספר שנים לבעיות פיננסיות שהעמידו בספק את יכולת הפירעון של החברה. בסמוך לתקופה זו, מונה רוני על-דור למנכ"ל החברה, והחברה עברה תחתיו תהליך מאסיבי של ארגון מחדש והתייעלות.
רוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס, מסר היום: "אנו רואים בפירעון הסופי של איגרות החוב ציון דרך חשוב מבחינת חייה של החברה. בשנים האחרונות עברה סאפיינס תהליך ארגון מחדש שבמסגרתו הפכנו כל אבן בחברה, וגיבשנו אסטרטגיה עסקית שהתבררה, לשמחתי, כמנצחת. פירעון החובות מסמל מבחינתנו את אופייה של סאפיינס, שאינה מוותרת על מצוינות עסקית מחד, אך עומדת בכבוד בכל התחייבויותיה.
"כיום מצבנו הפיננסי טוב, ולאחר שפעלנו להגדלת השורה התחתונה, אנו שוקדים על הגדלת השורה העליונה באמצעות חדירה לשווקים וללקוחות חדשים בישראל ובחו"ל ועל ידי בחינת רכישות ומיזוגים עם חברות הפועלות בתחומים סינרגטיים".
במסגרת תהליכי ההבראה הגיעה החברה להסדר עם בעלי האג"ח בשנת 2006 כי תשלום הקרן של אותה שנה ייפרס, מחציתו ישולם בדצמבר 2006 והמחצית השנייה תיווסף לתשלום הקרן לשנת 2009. עתה, כאמור, השלימה סאפיינס את פירעון מלוא החוב מבלי שבעלי האג"ח נזקקו לויתור כלשהו על חובם.
תהליכי ההבראה האמורים בסאפיינס החלו להניב תוצאות החל מהרבעון הרביעי של שנת 2006, אז עברה החברה לרווח תפעולי, ההולך וגדל במשך 12 רבעונים ברציפות, והחל מהרבעון השלישי בשנת 2008 החלה החברה להציג רווח נקי.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- וולפספיד מזנקת 19%, קורוויב 10%, אנבידיה מטפסת ואינטל יורדת - ומה קורה בחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
