"אירועים מהסוג של דובאי מספקים הזדמנות לרכוש מניות במחיר נמוך יחסית"
שווקי המניות עברו טלטלה בסוף השבוע כאשר דובאי הודיעה על אפשרות לפשיטת רגל העלולה לגרום נזק רב לבנקים שנתנו אשראים לבניה השאפתנית במדינה. גם ההודעות על המשך פשיטות הרגל של בנקים בארצות הברית לא סייעו לאווירה הכללית.
"אירועים כאילו בשוק עולה, מספקים הזדמנות לרכוש במחיר נמוך. חשוב לזכור שהשוק הוא שוק של קונים בלבד. כל אירוע שלילי ישפיע בצורה מתונה ואפילו אם יגרום לירידות חדות, לאחר סיום התיקון, יעלה השוק באותה מהירות בה ירד". כך אומר בועז אילון, מנכ"ל בית ההשקעות תטא 1, בסקירה השבועית שפרסם.
המשך תיקון אפשרי, מעריך אילון, עשוי להוריד את המעוף עד 1040-1050 נקודות לפני המשך עלייה ושבירת שיאים חדשים. הגעה ליעד של 1130 נקודות עד סוף דצמבר עדיין אפשרית אבל גם השיא של 1100 נקודות אליו הגענו ביום רביעי מהווה עלייה מרשימה מתחילת השנה ושנת 2009 תסוכם כשנה רווחית ביותר גם בהשקעה במניות וגם בהשקעה באג"ח.
להערכתו, 2010 צפויה שלא להיות רווחית כלל באיגרות החוב וכן רווחית במניות אך בשיעורי עלייה נמוכים מאשר ב-2009.
על וול סטריט אומר אילון כי כנראה שהתיקון הסתיים ובתחילת המסחר בשני או שלישי צפויים להתחדש העליות. הנאסדק בדרך ל-2250 נקודות עד סוף שנת 2009. ירידה אפשרית עשויה להוריד את הנאסדק עד 2100 נקודות אך לא נמוך מרמה זו.
בנוגע לשוק המטבעות מציין אילון כי "בהחלט מתחילים לראות שיש קונים בדולר. כסף חכם כבר מתכונן להיפוך המגמה ארוכת הטווח להתחזקות הדולר. גם בטווח הקצר מתחילים לראות מבנה מחיר של הצטרפות קונים ויש סיכויים טובים שאנחנו נראה התחזקות גם בטווח הקצר. הדולר צפוי להגיע ל-3.9 עד לסוף השנה".
לעיתים קרובות קורה שדווקא השוק שלנו "מצליח" לנחש מהו הלך הרוחות והתנהגות השוק בארץ מקדימה לעיתים את שינוי הכיוון גם בחו"ל. עובדה זו מפליאה מאוד שכן השוק שלנו קטן וזניח כך שאפשר לצפות שתמיד יעקוב אחרי השווקים הגדולים גם במניות וגם בשוק המט"ח.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
