ראיון

אופטימיות באופנהיימר: "גם בשנה הקרובה המקום הטוב ביותר להיות בו יהיה שוק המניות"

בשיחה עם bizportal אומר בראיין בלסקי: "השוק האמריקני יתן תשואה עודפת על שווקים אחרים. יש היום בועה לטווח הקצר במחירי הסחורות"
קובי ישעיהו |

אסטרטג ההשקעות הראשי של בית ההשקעות אופנהיימר, בראיין בלסקי, אופטימי. בלסקי הגיע לישראל לכנס האנליסטים השנתי שערך היום (ב') אופנהיימר בתל-אביב ודיבר על ביצועי הכלכלה האמריקנית, שוק המניות, הדולר וגם על מחירי הסחורות.

מדד S&P 500 חוצה היום את רף ה-1,100 נקודות ומחיר היעד של בלסקי ל-12 החודשים הקרובים הוא 1140 נקודות עם צפי לרווח של 60.50 דולר ליחידת מדד "אבל זה כנראה הולך להשתנות בשבועות הקרובים". בסך הכל מאמינים באופנהיימר ששוק המניות האמריקני זה המקום הנכון להיות בו בשנה הקרובה וגם בשלוש השנים הקרובות, והוא יספק תשואה עודפת בהשוואה לשווקים המפותחים, וגם המתפתחים מסביב לעולם.

הסקטורים המועדפים: טכנולוגיה, תעשיה ובריאות. כדאי להמנע ממגזרי התשתיות ומוצרי הבסיס, שיספקו תשואת חסר.

גם משיעור האבטלה הגבוה בארה"ב בלסקי לא מוטרד במיוחד. "אפשר גם להסתכל על חצי הכוס המלאה, כלומר 90% מהאמריקאים כן עובדים, כך שהצרכן האמריקאי מתאושש באופן הדרגתי ויציב. הוא ימשיך לקנות". למרות זאת, באופנהיימר בסך הכל מוטרדים מכך ששיעור האבטלה צפוי לעלות גם בשנה הקרובה וכנראה גם בשנתיים הקרובות.

לגבי שער הדולר מעריך בלסקי כי הוא ינוע במקביל לביצועי הכלכלה האמריקנית. "לא מדובר פה בדולר חלש בגלל שהסחורות עולות, אלא בגלל שהריבית נמוכה והכלכלה מקרטעת. ברגע שהכלכלה תתאושש גם הדולר יתחזק. בשנות התשעים שוק מניות זינק, הדולר המריא, וגם אגרות החוב עלו במקביל, כי בסיכומו של דבר חוסנו של הדולר משקף את נתוניה הבסיסיים של הכלכלה האמריקאית".

על מצב קורפורייט אמריקה אומר בלסקי כי "החברות האמריקניות מוצפות במזומנים ולכן אין להם בעיה היום לצלוח את המשבר בקלות יחסית. יש בעיה נקודתית בסקטור הבנקים הקטנים אבל בסך הכל המצב טוב יחסית. גם מחירי הנדל"ן למגורים עברו את התחתית".

"ברגע ששיעור הריבית יעלה, ייתכן שהדולר יתחזק בחדות ושוק המניות יתקן למטה אבל בטווח הבינוני והארוך מדובר בסימן לשיפור במצבה של הכלכלה, שבזכותו הוחלט להעלות את שיעור הריבית. לכן, אסור למשקיע למכור מניות רק מכיוון שהריבית עלתה".

בשיחה עם bizportal אומר בלסקי כי "נתוני הצמיחה שפורסמו לאחרונה הם אמיתיים ברובם ולא נבעו רק בגלל תוכניות התמרוץ השונות, כפי שטוענים כמה כלכלנים בכירים. ראינו ברבעון השלישי הרבה מאוד נתונים חיוביים שמחוץ לתוכניות הממשלה. בעקבות תוכנית ה"מזומן תמורת גרוטאות" ראינו עליה חדה במכירות של כלי רכב שנבעה מעבר לתוכנית הממשלה, בערך פי 3 מהתקציב הממשלתי לתכנית".

"מצבו של הצרכן האמריקני לא כל כך גרוע וגם היצוא מתחזק, כך שאנחנו מעריכים שהצמיחה תימשך ברבעונים ובשנים הקרובות. המשק האמריקני צפוי לצמוח ב-2% עד 5% לשנה בשנים הקרובות וזה לא כל כך רע. ההתאוששות, עם זאת, תיקח הרבה זמן ותהיה איטית וזה בסדר".

-איזה שווקים בעולם יבלטו בשנה הקרובה?

"אנחנו מאמינים ששוק המניות האמריקני ירשום ביצועי יתר למול הרוב המוחלט של השווקים בעולם, כולל השווקים המתפתחים. יש בעיה בשוק הנדל"ן המסחרי אבל צריך לזכור שמי שפועל שם הם חברות, והחברות האמריקניות מלאות במזומנים כעת. לכן, הם יעברו את המשבר הזה בקלות יחסית".

לגבי הראלי במחירי הסחורות אומר בלסקי כי "מחירי הסחורות מונעים כיום על ידי כוחות ספקולטיביים. יש כאן תנאי בועה בטווח הקצר. אין סיבה שהנפט יעלה בעת שהביקושים בשוק האמריקני ממשיכים להתכווץ. כנראה שהגז הטבעי זו הסחורה האטרקטיבית ביותר מכיוון שהוא מסמן תחתית ומשנה מגמה בשבועות האחרונים. הנפט, מנגד, יכול בהחלט לרדת ב-15-20 דולר לחבית בחודשים הקרובים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.