כלל פיננסים על בזן: "עוד הודעה חיובית מבית היוצר של החברה, מבנה העסקה אופטימלי"
כמעט שנה וחצי אחרי ההכרזה הרשמית ובהמשך להודעות בזן ומפעלים פטרוכימיים מחודש ספטמבר האחרון, אישרו אמש (ג') הדירקטוריונים של בזן ופטרוכימיים הסכם לפיו תרכוש בזן, בדרך של החלפת מניות, את חלקה של מפ"ב בכרמל אוליפינים (כאו"ל) כך שבסופו של דבר תחזיק החברה לבדה ב-100% ממניות כאו"ל.
האנליסטית גל רייטר מכלל פיננסים אומרת כי מדובר בהודעה חיובית נוספת מבית היוצר של בז"ן. "מיזוג כאו"ל מאפשר ניצול אופטימאלי של הסינרגיה בין מגזר הזיקוק למגזר הפטרוכימיה: כאו"ל, בבעלות מלאה של בז"ן, הופכת למעשה למתקן המשך בבית הזיקוק. המשמעות - אופטימיזציה בייצור וחסכון בעלויות תפעול שיביאו לתוספת של מיליוני דולרים כבר בשנת 2010. אין ספק שזו מהותה של העסקה, אך ככל עסקה, מבנה העסקה והשווי הנגזר ממנה מהווים שיקול מרכזי בכדאיותה".
בנוסף, מבנה העסקה אופטימאלי, ואינו כולל הוצאה תזרימית. גם הדילול הוא יותר נמוך, כשהיחס השתנה לטובת בז"ן. "במתווה הקודם בז"ן היתה אמורה להקצות כ- 517 מיליון מניות, המהוות דילול של 20.5% לאחר ההקצאה ואילו כעת בזן תקצה כ- 432 מיליון מניות חדשות, המהוות דילול של 17.75% בלבד. כלומר, בזן מנצלת את ההרעה העסקית בתוצאות כאו"ל ומשפרת את עמדתה במיזוג על חשבון פטרוכימיים".
גם השווי לכאו"ל הנגזר מהעסקה ירד ועומד על 450 מיליון דולר לעומת כ- 770 מיליון דולר במתווה הקודם. "ירידה של 40% בשווי של כאו"ל לעומת קיץ 2008 משקפת את המחזוריות הכלכלית השלילית של מגזר הפטרוכימיה והירידה ברווחיות של כאו"ל. השווי הנגזר לכאו"ל מהעסקה נראה לנו הוגן לאור העובדה שמדובר בעסקת החלפת המניות, החוסכת לבז"ן הוצאה תזרימית של 1-2 מיליארד שקל".
לגבי הסביבה העסקית של בתי הזיקוק בעולם אומרת רייטר שהיא ממשיכה להיות קשה, דבר שהעלה לא פעם תהייה לגבי השלמת התוכנית האסטרטגית. "עכשיו אנו ממתינים להשלמת המימון לפרויקט הפצחן המימני (500 מיליון דולר) הצפוי להסתיים בקרוב, והפעלתו בתחילת 2012".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש. איראן היא סימן שאלה, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין מתקדמת בעצלתיים, יגיע.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. כנראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, כרצחנית. בסוף עסקים זה אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, זאת לא כל התמונה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה גם של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין מתעורר וגדל שם והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה בסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
