אנליסטים מגיבים לדוחות לאומי ודיסקונט: "מדובר בדוחות טובים, בעיית הלימות ההון מסתדרת"

האנליסטית רונית חלימה מפסגות על לאומי: "גם בנטרול השפעות גורמים בעלי אופי חד פעמי שהשפיעו לחיוב על התוצאות, מדובר בדו"ח טוב"
קובי ישעיהו |

בנק לאומי ובנק דיסקונט דיווחו הבוקר על התוצאות לרבעון השני של 2009. לאחר הדוחות פרסמו מספר אנליסטים תגובות ראשוניות לתוצאות, שהיו חיוביות בדרך כלל. , .

טרנס קלינגמן מאקסלנס אומר כי "בנק לאומי מדווח על רווח נקי של 507 מיליון שקל ( המשקף 10.3% תשואה על ההון על בסיס שנתי) לעומת צפי ל-606 מיליון שקל. בסך הכל מבחינה תפעולית הדו"ח היה טוב- רווח מפעילות מימון ורווח מעמלות ואחרות היו מעבר לצפי. גם רמת ההוצאות הייתה נמוכה מהצפוי".

"רמת ההפרשות לחומ"ס הסתכמה ב-339 מיליון שקל (0.63% מתיק האשראי על בסיס שנתי) גבוהה מהצפי שלנו ל- 250 מיליון שקל אבל עדיין ברמה סבירה כשמתחשבים בסביבה הכלכלית ובמיוחד לאור העובדה שלא חל גידול ברמת החוב הבעייתי. ראוי לציין גם את השיפור ברמת הלימות ההון (העומדת באזור ה-13%) והשיפור בקרן הון השלילי (שכמעט התאפס בעקבות שיפור במחירים בתיק אג"ח בנקים חו"ל)".

לסיכום אומר קלינגמן, הכנסות גבוהות מהצפי התקזזו ע"י הפרשות לחומ"ס מעבר לצפי כך שהרווח לפני מס הסתכסם ב-960 מיליון שקל, לעומת צפי ל-979 מיליון שקל. בשורה התחתונה בנק לאומי הרוויח 505 מיליון שקל ברבעון לעומת צפי ל-606 מיליון שקל, כשההפרש נובע בעיקר מההפסדים המיוחסים לחברה לישראל ושיעור מס קצת יותר גבוה מהצפי.

בנוגע לבנק דיסקונט אורמ קלינגמן כי הוא פירסם דו"ח טוב והחברה הציגה רווח נקי של 337 מיליון שקל, לעומת הצפי שלנו לרווח נקי של 212 מיליון שקל. עיקר ההבדל נובע מהביטול להפרשת מס בגין האחזקה בבנק הבינלאומי שתרם 130 מיליון שקל נטו לתוצאות הרבעון ועזר לבנק להגיע להלימות הון של 11.5%.

"בעקבות מדיניות הגנת שיעורי המס מפני שינויים בשער החליפין, הרווח המימוני היה גבוה מהצפי שלנו בכ- 100 מיליון שקל אבל מבחינה כלכלית (ולא חשבונאית) צריך לקזז סכום זה מהוצאות המס ולא לייחס אותו לסעיף המימון. ההכנסות מעמלות ואחרות היו גבוהות מהצפי בעיקר בשל רווחים בגין קופת הפיצויים של הבנק. רמת ההוצאות וגם ההפרשה לחומ"ס (תוך קיטון בסך החוב הבעייתי מול הרבעון הראשון) הייתה בהתאם לצפי".

"בשורה התחתונה מדובר בדו"ח טוב שמשקף תשואה על ההון מנורמלת של 8.9% כשהרווח אחרי מס (לא כולל רווחים כלולים של הבנק הבינלאומי) הסתכם ב-196 מיליון שקל, לעומת הצפי שלנו ל-199 מיליון שקל".

האנליסטית רונית חלימה מפסגות אומרת לגבי לאומי כי "גם בנטרול השפעות גורמים בעלי אופי חד פעמי/חשבונאי שהשפיעו לחיוב על הדו"ח (תיק ני"ע וקופת הפיצויים) מדובר בדו"ח טוב. נקודות חוזק נוספות העולות מן הדו"ח הן שיעור ההפרשות היציב בסך 0.65% (נתון מרשים במיוחד בהשוואה לדו"חות בנק הפועלים שפורסמו בשבוע שעבר והצביעו על עלייה משמעותית בהפרשה) והלימות ההון הגבוהה שהגיעה ל- 12.85%, מתוכם 8.08% הון ראשוני. אנו רואים בחיוב גם את הירידה הקלה בהיקף החובות הבעייתיים המאפשרת להיות מעודדים יותר לגבי העתיד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.