דוחות קסטרו: ההכנסותיה עלו ב-3.7% ל-151 מ' ש' אך חל קיטון של 11% ברווח
גבריאל רוטר, מנכ"ל משותף של קסטרו, הציג הבוקר (ד') את תוצאות הרבעון השני לשנת 2009. בשורה העליונה, ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-151.1 מיליון שקל לעומת כ- 145.7 מיליון שקל, ברבעון מקביל אשתקד, המהווה עליה של כ-3.7%. הגידול ברבעון נובע מהפעילות הקמעונאית הן בישראל והן מחוץ לישראל. מנגד, ישנה ירידה מהותית בהיקף הפעילות הסיטונאית.
בשורה התחתונה הרווח לרבעון הסתכם בכ-10.4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ- 11.7 מיליון שקל אשתקד קיטון של כ-11%. לחציון שהסתיים ב-30 ביוני, הסתכם בכ-39.1 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-18 מיליון שקל אשתקד. אחוז הרווח הגולמי ברבעון, ירד לכ-59.5% לעומת כ-62.9% בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ-3.3% ממחזור המכירות).
גם ברבעון השני, כמו ברבעון המקביל אשתקד, המשיכה קסטרו לייצר תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת - שהסתכם ב-2.25 מיליון שקל, נמוך ב-24.1% מהתזרים השלילי ברבעון השני של 2008.
ההכנסות המיוחסות לתחום הסיטונאות בחציון ירדו בכ- 21.9 מיליון שקל ובכ-9.8 מיליון שקל ברבעון ביחס לתקופות מקבילות אשתקד (קיטון של כ-73% וכ-70.7% בהתאמה). בקסטרו מסבירים את הירידה בעצירת משלוחים לזכיינים של החברה במזרח אירופה (ובפרט לרוסיה). עצירת המשלוחים נבעה לאור קשיי גבייה מזכיינים אלה, על רקע המשבר הפיננסי בעולם ובמקרה של רוסיה, הסיבה לעצירת המשלוחים הינה ברובה תוצאה של אי עמידתו של הגורם החדש בהתחייבויותיו כלפי החברה
בנוסף לכך, השינוי בסיווג ההכנסות המתייחסות לפעילות בגרמניה ובשוויץ, אשר עד כה יוחסה לתחום הסיטונאי ונרשמה במחירים סיטונאיים והחל משנת 2009 מיוחסת לתחום הקמעונאי ונרשמת במחירים קמעונאיים.
גבריאל רוטר, מנכ"ל משותף של קסטרו מודל, מסר, "אנו מרוצים מאוד מהתוצאות שהשיגה קסטרו ברבעון השני של שנת 2009. בתקופה של ירידה בביקושים, גידול בהיקף הפעילות בישראל של כ-3.7% מהווה הישג, המעיד על חוזק המותג 'קסטרו'".
לאור השיפור האמור בתוצאות בגרמניה, החברה מתעתדת לפתוח בחודשים הקרובים (ספטמבר-אוקטובר) חנויות ב- 4 מיקומים חדשים בגרמניה ובשוויץ: בקלן - חנות נוספת, בפרנקפורט, בנירנברג ובבאזל (שוויץ).
רוטר מציין, כי "בהיקף הפעילות הקמעונאית בגרמניה נמשכה מגמת העלייה בשיעור של כ-10% על אף שבנתוני שנה קודמת נכללת החנות בברלין שנסגרה, הנובעת משיפור משמעותי ומתמשך במכירות החנויות הזהות בגרמניה, ואשר הביאה לצמצום היקף ההפסדים בגרמניה בכ-50% בחציון . מגמת עלייה זו, בתקופה בה המשק בגרמניה סובל מירידה בביקושים, מהווה אף היא הישג משמעותי, המעיד על התחזקותו של המותג גם בגרמניה".
לרשת 'קסטרו' 165 חנויות ברחבי העולם מתוכן: 121 חנויות בישראל ו- 44 חנויות מחוץ לישראל, במדינות: גרמניה, רוסיה,קזחסטן, תאילנד, שוויץ, רומניה, אוקראינה והולנד. סך העובדים בתשלובת האופנה "קסטרו" כ-1,700 עובדים.
מבנה הבעלויות בקבוצה: בבעלות משפחות קסטרו-רוטר כ-64.2% מהמניות.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה
משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.
לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.
לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.
הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח
יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.
- העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.
