ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

אינטל בישראל: "ציוד בניילונים", שבבים ישנים והמפעל שכולם לומדים ממנו

חיים בן הקון | (18)
נושאים בכתבה אינטל ליפ-בו טאן

בשיחת הוועידה של אינטל אחרי התחזית החלשה, אמרו מנהליה שיש להם "50 מיליארד דולר של ציוד בניילונים". חלק מזה נמצא בישראל, במפעל החדש שאמור לקום, אבל עתידו לא ברור. בינתיים המפעל הקודם יחסית למפעלים האחרים של אינטל עומד בציפיות, אבל הטכנולוגיה שלו ישנה.  

נאגה צ'נדראסקראן, מנהל חטיבת הפאונדרי של אינטל, אמר אתמול כי "האתר בישראל מעולם לא פספס יעד אחד – הישג מרשים במיוחד לאור האתגרים המקומיים". לדבריו, המפעל מוביל את אינטל העולמית במדדי ביצוע לפי תכנון, ומלמד את שאר המפעלים בתאגיד כיצד להגיע לרמות דומות.

בנוסף, ישראל נמצאת בחזית בתחום הבינה המלאכותית של אינטל: בקרית גת הוטמעו תהליכי ייצור מבוססי AI מהר יותר מכל מפעל אחר", זה הישג גדול לעובדי אינטל ישראל, אבל הבעיה שמדובר בטכנולוגיות ייצור ישנות ובשבבים לא מתקדמים. "נכון להיום, מייצרים בקרית גת שבבים בגאומטריות של 7 ו-10 ננומטר – טכנולוגיות שכבר נחשבות ל"דור קודם", מוסיף צ'נדראסקראן, כשהפער בולט במיוחד לאור העובדה שבמפעל באירלנד מייצרת אינטל כבר שבבים בטכנולוגיית 5 ו-3 ננומטר, ובאריזונה החלו לאחרונה ייצור שבבים של 1.8 ננומטר (18A).  

בינתיים, ישראל לא מופיעה בתוכניות ההתרחבות של אינטל: המפעלים באורגון, אירלנד, ניו מקסיקו ואריזונה צפויים להתרחב עד 150%, אך בקרית גת יש תוכנית מעומעמת להתרחבות ולעדכון קווי הייצור לדורות החדשים. גם בתוך אינטל עצמה נראה שעדיין לא הגדירו את היקף הרה ארגון (פיטורים של מעל 20% מהעובדים) ואיפה זה יהיה, אך נראה שתינתן עדיפות לייצור בארה"ב על רקע ההטבות הגדולות של הממשל. 


השבב החדש מתקדם

מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, שהחל את כהונתו לפני כחודשיים בלבד, מוביל מהלך עמוק של שינוי אסטרטגי – גם בתחום הטכנולוגי וגם בפן הארגוני. הוא הכריז כי ייצור השבב 18A באריזונה הצליח, וכי השנה יחל הייצור ההמוני. מדובר בשבב בגאומטריה של 1.8 ננומטר, אשר צפוי להתחרות בשבבי 2 ננומטר של TSMC. בעיני טאן, זהו רגע מכריע: "פרוסת הסיליקון הראשונה מהווה הוכחת היתכנות למעבר לייצור מתקדם בארה"ב".

בד בבד, אינטל מפתחת את שבב ה-14A – בגאומטריה של 1.4 ננומטר – במפעל באורגון, עם ציוד הליתוגרפיה החדיש של ASML. לפי החברה, השבב החדש יציג חסכון של עד 35% בצריכת חשמל ושיפור ביצועים של 15%-20%.

אלא שההצלחה הטכנולוגית לא תספיק ללא שינוי ארגוני. אינטל נמצאת כעת בתהליך רה-ארגון עמוק. טאן מוביל מדיניות של ביטול בירוקרטיה, הפחתת מספר הישיבות, דילול בדרגי הניהול – ובעיקר: פיטורים. תוכנית הרה ארגון קריטית לאינטל כשעתידה של החברה תלוי בתוכנית הרה ארגון, בגיוס לקוחות גדולים ובעיקר במוצרים החדשים שתשיק. עם זאת, האתגרים גדולים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

האתגר הגדול ביותר של המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן שהיה בעסקי הסטארטאפים הרבה שנים ואולי חושב לנסות להפוך את אינטל לסטארטאפ אחד גדול, הוא לשנות את ה-DNA של אינטל - מחברה מסועבת ומורכבת לחברה רזה ודינמית. זה אתגר גדול, וזו לא הבעיה היחידה. 

אינטל מתמודדת עם עוד הרבה בעיות ואחת שקצת שוכחים ממנה - לחברה אין כסף. לאינטל יש חוב נטו של קרוב ל-30 מיליארד דולר. לפני 5-6 שנים זה היה הפוך לגמרי - זו היתה חברה עם 50 מיליארד דולר במזומן, אבל ההשקעות הענקיות והתזרימים השליליים הביאו אותה למצב בעייתי. 30 מיליארד דולר של חוב לחברה שנסחרת ב-84 מיליארד דולר ומוכרת ב-50-55 מיליארד דולר זה הרבה. הנהלת החברה דיברה בשיחת ועידה על כוונה להתמקד בקרוב בתזרים המזומנים, זה חייב להיות מהיר וזה גם מסביר כמובן את הפיטורים הנרחבים - מעל 20% מכוח האדם. להרחבה: מהפך באינטל? לא בשנה הקרובה 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 04/05/2025 22:40
    הגב לתגובה זו
    מענקי סוף שנה במקום מחקר וטכנולוגיה תחרותית.בינתיים מיקרוסופט וינדוס מחזיקה אותם מעל המים.
  • 12.
    הגיע הזמן לפצל את החברה ייצור ותכנון בשתי חברות שונות (ל"ת)
    דודו 01/05/2025 00:21
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פעם היתה חברה טובה..פעם (ל"ת)
    אנונימי 30/04/2025 21:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנונימי 30/04/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
    הם צריכים לסגור את הפעילות בישראללהעביר הכל להודו ואז הם יעלו על הגל
  • לא סוגרים fab פעיל זו השקעת עתק לפתוח מפעל כזה (ל"ת)
    דודו 01/05/2025 00:20
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    7 ו10 ננומטר אלה טכנולוגיות מתות. אפשר לזרוק את הציוד לפח. (ל"ת)
    מהנדס אינטל 30/04/2025 18:15
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 03/05/2025 07:16
    הגב לתגובה זו
    יש צורך בשבבים מכל הטענולוגיות ישנם אלפי מוצרים טכנולוגיים הנתמכים בשבבים שאינם חוד החנית לצרכים רבים השבב המתקדם אינו רלוונטי
  • יש פאבים פעילים בטכנולוגיה של 100 ננומטר (ל"ת)
    עושה חשבון 01/05/2025 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אנונימי 30/04/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
    קרית גת מייצרים 10 ננומטר באירלנד 7 ננומטר. שתי טכנולוגיות כנראה ישנות. היתרון של אירלנד שלהם יש מפעל מאוכלס ומשקיעים. מה שאין בישראל.
  • 7.
    אנונימי 30/04/2025 15:21
    הגב לתגובה זו
    רק מפסידים כסף בכמויות. שימכרו לTSMC ושאלה ישברו איתם את הראש
  • 6.
    אנונימי YL 30/04/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    טיוואן היום מובילה את הענף אפילו סין נאלצת לרכוש מ טיוואן .השקעות הענק ב אינטל .....חובה לעשות חושבים ו שינוי מהיר אחרת כל המפעל יהפוך ל מפעל צעצועים סיני
  • 5.
    אנונימי 30/04/2025 13:06
    הגב לתגובה זו
    שלא יתפלא שהעסק שלו הופך לפיצוציה דתית.
  • 4.
    קשקש 30/04/2025 11:25
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לניהול לקוי תוכניות מיושנות ותחרות מול נפילים לכן העולם מתכווץ ופיטורים הם כורח המציאות
  • 3.
    50 מיליארד בניילון ו30 מיליארד חוב ליצנים יהירים (ל"ת)
    עושה חשבון 30/04/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
  • זו הסיבה לפיטורי המנכל. הוא ממש לא רצה ללכת! (ל"ת)
    אלון בלון 30/04/2025 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 30/04/2025 09:35
    הגב לתגובה זו
    מספרם יעלה להיקף הקיים אצל שלמה גרינברג אז אולי הסיכוי יהיה בצד הסיכון!
  • 1.
    עודף מנהלים באינטל אלפי מנהלים מיותרים עם שכר מנופח. (ל"ת)
    בדרך לחדלות פירעון. 30/04/2025 08:26
    הגב לתגובה זו
  • על גרף הזמן כל חצי שנה אינטל בחדשות גרועות יותר.... (ל"ת)
    אנונימי 30/04/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.