לא בוחרים כחול לבן: 90% מהרשויות הזמינו דגלים מסין
המיתון העולמי המכביד קשות על המשק הישראלי עדיין לא גורם לרשויות הישראליות להעדיף ייצור כחול-לבן. 90% מהרשויות הזמינו דגלי לאום של ישראל מתוצרת סין לרגל חגיגות יום העצמאות, כך טוענים הבוקר (ב') בהתאחדות התעשיינים. בתוך כך, עיריית תל-אביב רכשה לרגל חגיגות ה-100 כ-8,000 דגלים מתוצרת סין בהיקף כספי של יותר מ-250 אלף שקלים. כך גילה רמזי גבאי, יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים, כאשר הוא מסתמך על דיווחי היצרנים בנושא. "תמוה הדבר, שדווקא בתקופה של מיתון ואבטלה הולכת וגדלה, מספקת עיריית תל-אביב תעסוקה ועבודה לפועלים בסין", אמר גבאי. מבדיקה שערך איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות בקרב היצרנים לקראת יום העצמאות מתברר, כי רק 10% מהרשויות המקומיות הזמינו השנה דגלי לאום מתוצרת כחול-לבן ואילו 90% הזמינו דגלים מתוצרת חוץ, מרביתם הגדול מסין. שווי ההזמנות כ-2.1 מיליוני שקלים. גבאי ציין, כי בימים אלו פועלים יצרני הענף לאיתור חבר כנסת שירתם "לשאת את הדגל" ויפעל להעברת חקיקה לפיה יצור הדגלים וסמלי המדינה יתבצע אך ורק בישראל. בהתאחדות התעשיינים מעריכים, כי הסטה של 20% - 30% מיבוא הדגלים מסין לטובת התעשייה הישראלית היתה מספקת כ-200 - 300 מקומות עבודה לתושבי ישראל. כן עולה מהבדיקה בקרב היצרנים, כי המיתון בארץ השפיע גם על רכישת הדגלים וכי לקראת יום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל רכש הציבור הישראלי כ-285 אלף דגלי לאום - מהווה ירידה של כ-25% לעומת אשתקד. ההיקף הכספי נאמד בכ-3.9 מיליון שקל. מדיווחי היצרנים מתברר עוד, כי בתי המלון ובתי ההארחה, הורידו ב-40% השנה את היקף רכישותיהם, לכ-28 אלף שקל. עוד עולה, כי במכירות הדגלים לרכב חלה השנה ירידה של כ-30% לעומת יום העצמאות הקודם והסתכמו בכ-1 מיליון שקל. במכירות דגלי אורך (דגלים של 80 ס"מ או 1 מטר, על 4 מטר, הנתלים בד"כ בחזית הבתים המשותפים), ובמכירות של דגלי ענק המכסים בניינים שלמים ? חלה ירידה של כ-40% לעומת יום העצמאות אשתקד והם הסתכמו בכ-81 אלף שקלים. יצרני הדגלים מדווחים, כי השנה חלה ירידה של כ-30% במחירי הדגלים ומחיר הדגל לצרכן במידות של 80 - עד 110 ס"מ, נע בממוצע בין 6 ל-15 שקלים. היצרנים מדווחים על קיפאון ביצוא של עשרות אלפי דגלים מבד, דיגלונים, דיגלוני קיסם ושרשראות קישוט לקהילות היהודיות שהסתכם בכ-20 אלף דולר. מדובר על יצוא לקהילות היהודיות בארה"ב, קנדה, צרפת, איטליה, אוסטרליה, אנגליה, הולנד, ניו זילנד וצרפת וארצות סקנדינביה. מדובר בדגלים המיועדים בעיקר למסיבות יום העצמאות ולבתי ספר יהודיים. יצויין, כי בין היצרנים המובילים בענף ניתן לציין את מפעל מדיום, מפעל ברמן, ומרום אפ. ג'י. פי.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
