המירוץ לתוכן השיווקי במירוץ למיליון: "ייקח עוד זמן עד שתוכן שיווקי יימאס על הצופה"
לפני כשנה עם עלייתה של העונה הראשונה של הישרדות ויריית הפתיחה של מגפת הריאליטי בישראל ניתן גם אות הפתיחה של תופעת הלוואי הפרסומית המשלימה ביותר לריאליטי - התוכן השיווקי.
שנה לאחר מכן, והרבה בובלילים למיניהם שזרמו במימי הזכייניות מאז, מ'האח הגדול' ועד ל'יפה והחנון' או 'מפרץ האהבה' הפכו את צופי ישראל למתמחים בז'אנר. המירוץ למיליון שתעלה בקרוב ב'רשת' נמצאת בעשירון העליון מבחינת איכות של תוכניות הריאליטי ונשענת על רזומה בינ"ל עשיר שיובא לארץ ונראה, לפחות על הנייר כהבטחה אינטיליגנטית יותר מהשאר.
(ש) אנחנו מסכמים שנה של ריאליטי שבה התוכן השיווקי קיבל מקום של כבוד - איך זה ייראה ב'רשת', במירוץ למיליון ?
"תוכניות הריאליטי הן מאוד גמישות ונוחות לתוכן שיווקי ולכן גם ראינו את התוכן מזנק בשנה האחרונה. במירוץ למיליון, צפוי שנראה המון פעילויות ושיתופי פעולה תחת התוכן השיווקי. זה פורמט שכבר הוכיח את עצמו בעולם והראה שתפ"ים מוצלחים - מבחינת רשת זהו מותג התוכן המוביל והוא אמור לקחת אותה עד לחצי השנה הקרובה".
"במירוץ למיליון ספציפית, מכיוון שהיא תוכנית בעלת אופי בינ"ל יותר יש אפשרות לשלב מותגים מעולמות תוכן מאוד רחבים, מה שהיה קשה לדוגמה ב'אח הגדול' שהייתה יותר לוקאלית".
"ממה שידוע כרגע הביטוח והפיננסים (קבוצת הראל) נכנסים לתוכנית, בנוסף לאיסתא, גלאקסו-סמית-קליין, ניו באלאנס, דואר ישראל, הונדה ואני מניח שיהיו עוד ורשת לא חשפה הכל עד עכשיו. המובילות של המירוץ כמותג תוכן תביא להערכתי עוד מפרסמים".
(ש) הישרדות בזמנו נתנה את האות לחיבור בין תוכן שיווקי לריאליטי - מבחינת רכיב התוכן השיווקי בטלוויזיה, האם הוא השתנה מאז ?
"הישרדות פתחה עולם של תוכן שיווקי מבוסס משימה - מה שלא היה עד עכשיו וראינו אותו גם באח הגדול אחר כך. יש מקומות שסוג כזה של פעילות מתאים מאוד למפרסמים. ראינו שהאח הגדול אחרי הישרדות המשיך ביצירת החיבור החזק בין מותגים לתוכן, כמו בזק שחגגה את מסיבת הלקוח המיליון בפרק הגמר".
"אחד השינויים שיצרו תוכניות הריאליטי הוא שהן לימדו את המפרסמים מה ניתן לדרוש ולמה אפשר לצפות מבחינת איכות וביצוע של תוכן שיווקי ומה לדרוש בהתאם מהזכייניות".
(ש) מה מתוך התוכן השיווקי שקוף וברור ומה מוגדר ככזה והצופה אפילו לא מודע לו, ואיך עושים את זה נכון ?
"אני לא מאמין בפרסום סמוי - זו סתירה לוגית. אין דבר כזה שאתה לא אמור להבין או לראות את הפרסומת. הדרך הטובה לעשות את זה היא לשזור את הפרסום בעלילה. יש למעשה 3 דרכים לתוכן שיווקי: שילוב המוצר בתוך התוכנית (PLACMENT), כמו שיחת טלפון בשימוש בזק באח הגדול. השנייה שילוב 'מומחה מטעם' כמו פינת סטימצקי ב'מה קורה', ושלישית תוכן עוטף תוכנית כמו קמפיין חסויות.
(ש) איך התוכן השיווקי מוצא את מקומו בתקופות מיתון שמשפיעות על המשק ?
"שני דברים: הראשון, התחזיות הן כידוע להאטה כלכלית ולכן התחום השיווקי שעדיין מתומחר בחסר, ולא גובה את התשלום לו הוא ראוי, מביא יחס עלות תועלת גבוה ומכאן ההזדמנות הפרסומית המצוינת. השני, יש הרבה ריאליטי במסך ובזמן שכזה יש הרבה תוכן שיווקי - מתקיימת קורלציה בין שני תחומים אלו".
"בנוסף לזאת אנחנו רואים שהמצב בשוק דוחף את המפרסמים לפעילויות מכר וגם בזה התוכן השיווקי הוכיח את עצמו כמוצלח. דוגמאות לא חסרות - יש את מי עדן באח הגדול או סופר פארם ולרדת בגדול, שם קראו לצופים להגיע לסניפים, להישקל והמנצח מתחרה בפיינליסטים בתוכנית. עוד יתרון לתוכן השיווקי היא העובדה שהוא מדיד".
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: הצפי נע בין 0.3% ל-0.5%, כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים וקובעי המדיניות בבנק ישראל. בחודשיים האחרונים נרשמה התכנסות הדרגתית של האינפלציה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אחרי רצף מדדים מתונים יחסית. הצפי כעת הוא לעלייה
חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם נטייה ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי
נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. במקביל, בסקירה עדכנית מצוין כי במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%. מנגד, במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים
לעלייה, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים בקיץ צפויים לדחוף מעלה את המדד. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה
בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית.
מה יעשה בנק ישראל?
להערכת גופי המחקר המקומיים, גם אם המדד יגיע ל-0.4%-0.3%, בנק ישראל ייטה להשאיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה בשבוע הבא, בין היתר
על רקע אי הודאות הגיאופוליטית והאטה בפעילות המקומית ברבעון השני. התמחור בשוק ההון משקף יציבות בטווח הקצר והפחתות מתונות יותר בהמשך עם תחזיות סביב 4.0%-4.25% בעוד חצי שנה. התחזיות לשנה הקרובה מצביעות על חזרה הדרגתית לאמצע תחום היעד, אך תוך תלות במגמות בשוק
השכירות ובשער החליפין.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות, עד שלא נראה צעדים בטוחים לסיום המלחמה בבנק ישראל יעדיפו לקחת את התוואי הזהיר מאשר להוריד את הריבית ולהסתכן באינפלציה מתפרצת.
שוק השכירות ומחירי הדירות, מה קורה בשטח?
בשוק הדיור, מנתוני הכלכלן הראשי עולה כי ישנן עליות חדות בשכר הדירה בקרב שוכרים חדשים, עלייה של 5.9% בשכר הדירה בשנה האחרונה, ועל פי נתונים נוספים נראה שיש עוד כ-1-1.5% בחודש וחצי האחרונים, בעיקר בחוזים של שוכרים חדשים. שוכרים שמחדשים חוזים נדרשים לתוספת
מתונה יותר. מדובר בפער שמעיד על לחצים משמעותיים דווקא בקרב השוכרים החדשים, בשל השפעות מלחמת עם כלביא, רכיב שנוטה להשפיע מהותית יותר על מדד המחירים לצרכן.
