הציבור בודק את גבולות הבונקר

תמי זנד, מנהלת תחום ניירות ערך בבנק ירושלים, באוסף הרהורים ומחשבות קדימה עם פתיחת השנה החדשה
תמי זנד |

שנת 2009 נפתחה בסערה וברעש גדול, עם פיטורי עובדים המוניים, אוסף נתונים שליליים, התאמות מיידיות של החברות, הפחתות ריבית חדות ולצערנו גם מלחמה. כל זה לא הפריע לבורסה המקומית ובאופן יחסי גם בבורסות העולמיות, כשאפילו אפקט ינואר הקלאסי הצליח להבהב כמה ימים בירוק אופטימי על מסכי המסחר.

התחזיות השנתיות לא פשוטות, קשה להכין תוכניות עבודה ולכל תוכנית עבודה יש תוכנית מגרה ותוכנית של התסריט האופטימי וכולם כבר רוצים להיות בשנת 2010 או לפחות במחצית השנייה של 2009. אז בואו ננסה לעשות קצת סדר באירועי הפתיחה של השנה, ולפניכם אוסף הרהורים ומחשבות קדימה, ואני מזמינה אתכם להוסיף את הפן האישי שלכם.

קודם כל ובראש סולם האירועים יש לנו מלחמה בעזה, קשה וכואבת, שעדין נקראת מבצע עופרת יצוקה וכולנו גאים בחיילנו היקרים שנלחמים בעוז וברמטכ"ל שמוביל אותם. ולמרות שאין דבר כזה מלחמה צודקת, אנחנו נלחמים על זכותנו לנהל חיים נורמאלים במרחבי הדרום, בשדרות, נתיבות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע. דומה שהמלחמה הזו איחדה זרמים שונים בעם והחזירה את תחושת הגאווה ורוח הציונות גם לספקנים שבנינו.

מי ייתן והיא תיגמר מהר, כשצה"ל מצליח להשיג את המטרות עם מינימום אבדות ושגלעד שליט יחזור הביתה. אבל צריך לזכור שמלחמה עולה הרבה כסף שהממשלה צריכה לספק, ומקורות המימון הממשלה מוגבלים. סביר להניח שנראה עליה בקצב ההנפקות של אגרות החוב הממשלתיות בקרוב. מצד שני, מלחמה יכולה לעזור לזרז יציאה ממיתון, אם כי בלי שאר העולם יהיה לנו קשה לפרוץ את הדרך לצמיחה. הבנק העולמי עדכן את תחזיות הצמיחה שלו כך שבשנת 2009 הן עומדות על 0.9% כלומר מיתון אמיתי ובשנת 2010 תחזיות אופטימיות יותר שנעות סביב 3% צמיחה בעולם.

מלחמתו של הנגיד סטנלי פישר במשבר הפיננסי הובילה את ריבית בנק ישראל לרמה של 1.75%, הרמה הנמוכה אי פעם ויחד איתה ירדה ריבית הפריים לרמה של 3.25%. משמעות הריבית הנמוכה היא כמובן צלילה מהירה בהתאם של תשואות המק"מ והפק"מ השבועי בבנקים. אותו פק"מ שבועי בבנקים, שהיה הבונקר אליו ברחו נמלטי המשבר הפיננסי, מתחיל להיות משעמם ומרגיז כשהתשואה השנתית הגלומה בו היא ברמות של 1%.

אז נכון שהקרן נשמרת נומינאלית ונכון שכשנכנסים לבונקר לא מחפשים רווח אלא הגנה אבל עד מתי? הערכות הן שמגמת הפחתות הריבית קרובה לסיום אולם בהחלט תיתכן הפחתה אחת או שתים לרמות שקרובות ל- 1.25% של ריבית בנק ישראל, מה שיוביל לאיפוס התשואות באפיקים הקצרים ולרווחי הון נוספים באפיקים הארוכים. האפיקים השקליים הבינוניים והארוכים יותר כמו למשל השחר במח"מ של שלוש שנים נותנים תשואה נומינאלית של 3% ברוטו, שזה לא רע ועדין מעניין.

בשנת 2009 ככל הנראה לא תהיה אינפלציה אלא להפך, דיפלציה כלומר ירידת מחירים שנתית. מדד דצמבר יפורסם בסוף השבוע והערכות הן כי הוא יהיה שלילי ברמה של 0.4%. האינפלציה החזויה לשנת 2009 גם מניתוח ממוצע תחזיות כלכלני המאקרו וגם כפי שהיא נגזרת מתשואות אגרות החוב בשוק ההון תהיה ככל הנראה שלילית והיא תנוע בטווח של בין מינוס 1.5% ועד 0% בכל שנת 2009. אג"ח ממשלתיות צמודות במח"מ סביב שלוש שנים נסחרות גם הן בתשואה של כ- 3%, כתוכנית חסכון זה לא רע אבל צריך לזכור שהמיסוי כאן גבוה יותר.

שיעור הבלתי מועסקים העולמי והמקומי נמצא במגמת גידול מאוד מדאיגה, כאשר החברות בעולם ובכללן גם הישראליות הגיבו במהירות למשבר הפיננסי וצמצמו הוצאות בכל הדרכים האפשריות: פיטורי התייעלות רחבים, קיצוצי שכר בכירים, הוצאה לחופשה מרוכזת או מאולצת, קיצוץ בתקציבי הפרסום ודחיית הוצאות פיתוח והשקעות לשנים הבאות.

לקיצוצים האלו יש השלכות גם בצד הוצאות החברות וגם בצד ההכנסות של הפרט ושל החברות. בהכנסות של הפרטים זה די ברור לגבי אותם מפוטרים ו/או מצמצמי שכר וגם האחרים ינקטו במשנה זהירות כאמצעי הגנה לשעת חרום. בצד הכנסות של החברות, אזי יש פגיעה בכל אלה הנהנות מתקציבי הפרסום, החל מרשתות הטלוויזיה דרך משרדי הפרסום ועוד.

שוק המניות צמצם קצת את התנודתיות שלו אבל גם המחזורים התכווצו בצורה משמעותית. מכשירי השורט משפרים את יכולת ההתנהלות במגמות המשתנות של השוק אבל צריך לכך עזרת מומחים.

הדולר ממשיך במגמה לא ברורה, לעיתים מתחזק ולעיתים נחלש מול יתר המטבעות ובכללן השקל. הריביות העולמיות ירדו לרמות השפל אי פעם. האג"ח האמריקאיות לעשר שנים נסחרות ברמה של 2.4% ומעוררות דאגה רבה בקרב המשקיעים.

סיכום קצר של אוסף הרהורי 2009 לא ממש משפר את בהירות התמונה והדרך עדיין לא ברורה. כבר אמרנו שהולכת להיות שנה לא קלה? אמרנו. כל אחד צריך לעשות לעצמו חשבון נפש ובעיקר לבחון את גבולות הבונקר במונחים של יכולת ספיגת הפסדים נוספת בטווח הקצר, אורך חיי ההשקעה וכמה סבלנות יש לנו להמתין להבשלה הנכונה של ההשקעה. תזכרו שהזדמנויות תמיד יהיו, כאלה או אחרות אבל יהיו. החזירות לא הובילה אותנו לשום מקום, הצניעות והשמרנות דווקא כן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.