גם אלווריון מתייעלת: מפטרת 11% מהעובדים ומפחיתה את שכר הבכירים
נמשך גל ההודעות של חברות על תוכניות התייעלות ופיטורי עובדים, על רקע המשבר הכלכלי העולמי המעמיק.
חברת אלווריון דיווחה היום כי במסגרת תוכנית ההתייעלות מצבת כוח האדם בחברה תצומצם ב-11% ושכר הבכירים בחברה יופחת. מדובר על צמצום של כ-110 עובדים של החברה ברחבי העולם, מתוך כ-1,000 עובדים. נציין כי מספר עובדי החברה בישראל עומד על כ-700 אולם החברה לא פירטה כמה מתוכם יפוטרו.
צעדים אלו צפויים לחסוך לחברה הוצאות שנתיות בסך כ-15 מיליון דולר. החברה צופה כי צעדי ההתייעלות יבוצעו עוד לפני סוף 2008 ותרשום הוצאה חד פעמית של 3 מיליון דולר ברבעון הרביעי. התחזית של החברה לרבעון הרביעי לא כללה את ההוצאה החד פעמית. בשאר הפרמטרים של התחזית אין שינוי.
צביקה פרידמן, נשיא ומנכ"ל החברה, אמר כי "על מנת להבטיח כי אנו פועלים ביעילות מירבית, קיבלנו החלטה קשה להפחית את מספר העובדים בחברה למרות שאנו צופים המשך צמיחה ב-2009. למרות שהעובדים הם נכס מאוד חשוב, החלטנו לצמצם את המשרות על מנת לשמור על הכושר התחרותי שלנו ולשפר את המצב הכספי בסביבה הכלכלית הלא פשוטה".
"לא היו לנו ביטולי הזמנות כלשהם ברבעון הרביעי או דחיות, אבל אנו רואים מחזור מכירות ארוך יותר ונותרנו זהירים בנוגע להשפעה של המצב הכלכלי העולמי על עסקינו. לכן, התוכנית שלנו ל-2009 כוללת המשך צמיחה ומכירות למפעילי תקשורת מבוססים וחזקים וגם הורדת נקודת האיזון של החברה להכנסות של פחות מ-70 מיליון דולר ברבעון, על בסיס רווח גולמי של כ-45% מהמכירות".
אלווריון, הפועלת בתחום של אספקת פתרונות wimax ופס רחב אלחוטיים, רשמה במהלך הרבעון השלישי של שנת 2008 הכנסות בסך של 74.3 מיליון דולר, גידול של 23% לעומת הכנסות בסך 60.6 מיליון דולר שנרשמו במהלך הרבעון השלישי של 2007, ועלייה של 7% לעומת הכנסות הרבעון השני של שנת 2008, שהסתכמו בסך של 69.7 מיליון דולר.
הרווח הנקי על בסיס gaap ברבעון השלישי הסתכם ב- 803,000 דולר, או 0.01 דולר למניה, בהשוואה לרווח נקי על בסיס gaap של 621,000 דולר או 0.01 דולר למניה ברבעון השלישי של 2007, הכולל רווח בגין פעילות שהופסקה בסך 750,000 דולר.
החברה דיווחה על רווח נקי על בסיס non gaap בסך של 3.0 מיליון דולר, או 0.05 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי על בסיס non-gaap של 2.4 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה בדילול מלא ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ברווח בנטרול הוצאות בגין הפחתת נכסים בלתי מוחשיים, הפחתה חשבונאית בגין הטבה הגלומה בהענקת אופציות והשפעת הפעילות שהופסקה.
בהתסכלות קדימה, החברה צופה, כי ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008 ינועו בין 70 מיליון דולר ל-78 מיליון דולר ושהרווח non-gaap למניה ינוע בין 0.00 דולר למניה ל-0.07 דולר למניה. התוצאות למניה על בסיס gaap צפויות לנוע בין הפסד של (0.04) דולר למניה לבין רווח של 0.03 דולר למניה.
למרות התוצאות הטובות ותוך הסתכלות בסביבה הכלכלית, הנהלת אלווריון אמרה כי "אם אכן אנו צועדים לקראת מיתון, אנו עושים זאת תוך כדי מומנטום עסקי מצוין. הנתונים הנוכחיים דוגמת מספר הפרויקטים המתוכננים, הזמנות, ומשובי הלקוחות עדיין משדרים אותות חיוביים, אולם התחלנו לראות האטה במספר פרויקטים מסיבות שאינן שייכות למצב הכלכלי. לפיכך, אנו מאמצים עמדה זהירה יותר בהנחות שלנו לגבי מועדי אספקה וההכנסות הנגזרות מהם. כמו כן, אנו מתכוננים לפעולה בסביבת אקלים עסקי קשה יותר ככל שנתקדם אל תוך 2009", מסרה החברה בהצהרה שלוותה את הדוחות.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.