גם אלווריון מתייעלת: מפטרת 11% מהעובדים ומפחיתה את שכר הבכירים

כ-110 עובדים יפוטרו. התכנית צפויה לחסוך לחברה הוצאות שנתיות בהיקף של כ-15 מיליון דולר
קובי ישעיהו |

נמשך גל ההודעות של חברות על תוכניות התייעלות ופיטורי עובדים, על רקע המשבר הכלכלי העולמי המעמיק.

חברת אלווריון דיווחה היום כי במסגרת תוכנית ההתייעלות מצבת כוח האדם בחברה תצומצם ב-11% ושכר הבכירים בחברה יופחת. מדובר על צמצום של כ-110 עובדים של החברה ברחבי העולם, מתוך כ-1,000 עובדים. נציין כי מספר עובדי החברה בישראל עומד על כ-700 אולם החברה לא פירטה כמה מתוכם יפוטרו.

צעדים אלו צפויים לחסוך לחברה הוצאות שנתיות בסך כ-15 מיליון דולר. החברה צופה כי צעדי ההתייעלות יבוצעו עוד לפני סוף 2008 ותרשום הוצאה חד פעמית של 3 מיליון דולר ברבעון הרביעי. התחזית של החברה לרבעון הרביעי לא כללה את ההוצאה החד פעמית. בשאר הפרמטרים של התחזית אין שינוי.

צביקה פרידמן, נשיא ומנכ"ל החברה, אמר כי "על מנת להבטיח כי אנו פועלים ביעילות מירבית, קיבלנו החלטה קשה להפחית את מספר העובדים בחברה למרות שאנו צופים המשך צמיחה ב-2009. למרות שהעובדים הם נכס מאוד חשוב, החלטנו לצמצם את המשרות על מנת לשמור על הכושר התחרותי שלנו ולשפר את המצב הכספי בסביבה הכלכלית הלא פשוטה".

"לא היו לנו ביטולי הזמנות כלשהם ברבעון הרביעי או דחיות, אבל אנו רואים מחזור מכירות ארוך יותר ונותרנו זהירים בנוגע להשפעה של המצב הכלכלי העולמי על עסקינו. לכן, התוכנית שלנו ל-2009 כוללת המשך צמיחה ומכירות למפעילי תקשורת מבוססים וחזקים וגם הורדת נקודת האיזון של החברה להכנסות של פחות מ-70 מיליון דולר ברבעון, על בסיס רווח גולמי של כ-45% מהמכירות".

אלווריון, הפועלת בתחום של אספקת פתרונות wimax ופס רחב אלחוטיים, רשמה במהלך הרבעון השלישי של שנת 2008 הכנסות בסך של 74.3 מיליון דולר, גידול של 23% לעומת הכנסות בסך 60.6 מיליון דולר שנרשמו במהלך הרבעון השלישי של 2007, ועלייה של 7% לעומת הכנסות הרבעון השני של שנת 2008, שהסתכמו בסך של 69.7 מיליון דולר.

הרווח הנקי על בסיס gaap ברבעון השלישי הסתכם ב- 803,000 דולר, או 0.01 דולר למניה, בהשוואה לרווח נקי על בסיס gaap של 621,000 דולר או 0.01 דולר למניה ברבעון השלישי של 2007, הכולל רווח בגין פעילות שהופסקה בסך 750,000 דולר.

החברה דיווחה על רווח נקי על בסיס non gaap בסך של 3.0 מיליון דולר, או 0.05 דולר למניה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי על בסיס non-gaap של 2.4 מיליון דולר, או 0.04 דולר למניה בדילול מלא ברבעון המקביל אשתקד. מדובר ברווח בנטרול הוצאות בגין הפחתת נכסים בלתי מוחשיים, הפחתה חשבונאית בגין הטבה הגלומה בהענקת אופציות והשפעת הפעילות שהופסקה.

בהתסכלות קדימה, החברה צופה, כי ההכנסות ברבעון הרביעי של 2008 ינועו בין 70 מיליון דולר ל-78 מיליון דולר ושהרווח non-gaap למניה ינוע בין 0.00 דולר למניה ל-0.07 דולר למניה. התוצאות למניה על בסיס gaap צפויות לנוע בין הפסד של (0.04) דולר למניה לבין רווח של 0.03 דולר למניה.

למרות התוצאות הטובות ותוך הסתכלות בסביבה הכלכלית, הנהלת אלווריון אמרה כי "אם אכן אנו צועדים לקראת מיתון, אנו עושים זאת תוך כדי מומנטום עסקי מצוין. הנתונים הנוכחיים דוגמת מספר הפרויקטים המתוכננים, הזמנות, ומשובי הלקוחות עדיין משדרים אותות חיוביים, אולם התחלנו לראות האטה במספר פרויקטים מסיבות שאינן שייכות למצב הכלכלי. לפיכך, אנו מאמצים עמדה זהירה יותר בהנחות שלנו לגבי מועדי אספקה וההכנסות הנגזרות מהם. כמו כן, אנו מתכוננים לפעולה בסביבת אקלים עסקי קשה יותר ככל שנתקדם אל תוך 2009", מסרה החברה בהצהרה שלוותה את הדוחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: