ברונפמן, כצנלסון ופישר ממשיכים להזרים: אולימפיה תגייס עוד 21 מיליון שקל בהנפקת זכויות

בעלי השליטה הודיעו כי בכוונתם לנצל את חלקם בהנפקת הזכויות ולהזרים כ-12 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת הנדל"ן אולימפיה, שבשליטת קבוצת מנהליה בראשות אוסקר כצנלסון ובשליטת קבוצת ברונפמן-פישר, הודיעה היום כי בכוונתה לגייס סך של כ-21 מיליון שקל באמצעות הנפקת זכויות, שתתבצע באמצעות הנפקת מניות, בדרך של זכויות לבעלי המניות וכתבי האופציה (סדרה 2) הקיימים של החברה.

בעלי גרעין השליטה – הכולל את קבוצת המנהלים בראשות אוסקר כצנלסון וחברת ישראלום מקבוצת ברונפמן-פישר ממשיכים להביע אמון בחברה והודיעו, כי בכוונתם לנצל את חלקם בהנפקת הזכויות ולהזרים כ-12 מיליון שקל אל קופת החברה. המבנה המדוייק של ההנפקה ומועדה טרם נקבעו.

יצויין, כי מדובר בהזרמת הון שנייה תוך חצי שנה אל אולימפיה מצד בעלי השליטה, תופעה בולטת ויוצאת דופן על רקע מצב השווקים בתקופה זו. בחודש יוני 2008 ביצעה אולימפיה הנפקת זכויות נוספת בהיקף של כ-26 מיליון שקל, שאת כולה למעשה הזרימו בעלי השליטה בחברה (קבוצת כצנלסון וקבוצת ברונפמן-פישר). יחד עם הנפקת הזכויות הנוכחית, איפוא, יזרימו בסך הכל בעלי השליטה של אולימפיה אל החברה כ-38 מיליון שקל.

אוסקר כצנלסון, יו"ר אולימפיה, אמר היום: "הנפקת הזכויות הינה תולדה של האמונה הרבה שלי ושל שותפיי באולימפיה ובקבוצת ברונפמן-פישר ובפוטנציאל הגדול הקיים בעסקיה של אולימפיה והחברות הבנות שלה. כמו כן, הנפקת הזכויות תעבה את הונה העצמי של אולימפיה ותגדיל את קופת המזומנים שלה לקראת מימון הפרוייקטים של החברה בשנתיים הקרובות בישראל ובמזרח אירופה".

ממאזנה של אולימפיה ל-30 בספטמבר 2008 עולה כי הונה העצמי הסתכם בכ-600 מיליון שקל, כאשר חלקם של בעלי המניות בהון העצמי מסתכם בכ-170 מיליון שקל. כמו כן, בקופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-110 מיליון שקל.

בשבוע שעבר אישר דירקטוריון החברה לבצע רכישה עצמית של אג"ח של החברה עד לסכום של כ-40 מיליון שקל. זאת, בנוסף למסגרת קודמת של כ-10 מיליון שקל לרכישת אג"ח של החברה שאושרה על ידי הדירקטוריון.

אתמול דיווחה אולימפיה כי לדו"חות הכספיים, שפרסמה השבוע חברת ישראלום נכסים, הנמנית על קבוצת השליטה בחברה, צורפה גם הערכת שווי של אולימפיה אשר בוצעה על ידי גיזה זינגר אבן. לפי הערכת שווי זו, ההון העצמי הכלכלי של החברה (סך שווי הנכסים בניכוי סך השווי הכלכלי של ההתחייבויות של החברה) נכון ל- 30 בספטמבר 2008 הינו כ- 367 מיליון שקל.

חברת נאנט נדל"ן, המוחזקת ע"י אולימפיה ולוינשטיין, דיווחה כי סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 עם הכנסות של כ-20.7 מיליון יורו ורווח נקי של כ-5.6 מיליון יורו. הונה העצמי של נאנט ב-30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ-83.6 מיליון יורו. יצויין כי למרות הסערה בשווקים הפיננסיים בחודש ספטמבר 2008 נאנט הודיעה כי חברות בנות של החברה התקשרו בהסכמי מימון ל-3 פרוייקטים של החברה בהונגריה, קרואטיה ופולין בהיקף של כ-170 מיליון שקל (כ-33.9 מיליון יורו).

חברת אולימפיה מתמחה בפיתוח נדל"ן, וניהול פרויקטים בישראל ובחו"ל. החברה פועלת בישראל בתחום הנדל"ן למגורים, משרדים ומסחר. בין הפרוייקטים של החברה נמנים פרוייקט "אולימפיה על הפארק" בפ"ת, הכולל 72 יח"ד מתוכן 55 יח"ד נמכרו (הפרוייקט צפוי להסתיים עד ספטמבר 2009), פרוייקט "פארק אולימפיה", הכולל כ-22,000 מ"ר שטחי משרדים, מתוכם נמכרו כ-19,500 מ"ר (צפוי להסתיים עד ספטמבר 2009). כמו כן, החברה החלה לאחרונה בביצוע ושיווק של 2 פרוייקטים נוספים של כ-76 יח"ד בגבעת שמואל וכ-72 יח"ד בצומת גנים מתוך סך של כ-400-500 דירות שצפויות להיבנות בפרוייקט. אולימפיה פועלת גם באירופה בתחום הייזום למגורים באמצעות חברת נאנט בהונגריה פולין רומניה וקרואטיה וכן באמצעות אולימפיה יורו בעיקר באוקראינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

עודד מקלר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיון

״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״

הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עודד מקלר IBI

הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.

21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.

יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.

אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?

כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.