עוד דוח גרוע במגזר הפיננסים: קבוצת הראל הפסידה 84 מיליון שקל ברבעון
החברות בענף הפיננסים ממשיכות להציג תוצאות רעות לרבעון השלישי של השנה. הפעם מגיע תורה של קבוצת הראל השקעות.
ההפסד ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-80.2 מיליון שקל (מתוכו מיוחס לבעלי המניות של החברה הפסד בסך 84.3 מיליון שקל), לעומת רווח בסך של כ- 29 מיליון שקל אשתקד (מתוכו מיוחס לבעלי המניות של החברה רווח בסך של כ- 22.8 מיליון שקל).
בהכנסות החברה נרשמה ירידה של 40.7% לרמה של כ-984 מיליון שקל ברבעון השלישי, בעיקר עקב הפסד של כ-701 מיליון שקל מהשקעות לעומת רווח של 213.7 מיליון שקל בסעיף זה ברבעון המקביל אשתקד.
בשל מצב שוק ההון והשפעתו על פעילות קרנות הנאמנות שבבעלותה ובהתאם לממצאי דוח ממעריך חיצוני בלתי תלוי, בוצעה הפחתה של נכסים בלתי מוחשיים בגין רכישת קרנות נאמנות בסך של כ- 78 מיליון שקל, אשר השפעתה לאחר מס הנה כ–57 מיליון שקל. בנטרול הפחתת המוניטין ההפסד הנקי של קבוצת הראל לרבעון מסתכם בכ-23.3 מיליון שקל.
הרווח הנקי של הקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל (מתוכו מיוחס לבעלי המניות של החברה הפסד בסך של כ- 8.3 מיליון שקל) לעומת רווח של כ-402.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (מתוכו מיוחס לבעלי המניות של החברה סך של 388 מיליון שקל). הירידה ברווח נובעת בעיקרה מהירידות המשמעותיות שפקדו את שוקי ההון בארץ ובעולם.
סך הפרמיות שהורווחו ע"י קבוצת הראל בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכמו בכ-5.3 מיליארד שקל, גידול של כ- 15.5% לעומת התקופה המקבילה. סך הפרמיות שהורווחו בביטוח חיים וחסכון ארוך טווח בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו בכ- 2.05 מיליארד שקל, לעומת כ-1.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 28.6%.
הפרמיות שהורווחו בביטוח חיים וחסכון ארוך טווח מהוות כ-38.7% מכלל הפרמיות שהורווחו בקבוצה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.
היקף הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הפנסיה של הקבוצה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם בכ- 5.8 מיליארד שקל לעומת כ- 3.5 מיליארד שקל בסוף בספטמבר 2007, גידול של כ-66%.
מספר העמיתים בקרנות הפנסיה המנוהלות על ידי הקבוצה, עמד ביום 30 בספטמבר 2008 על 231,270 עמיתים. דמי הגמולים שנגבו על ידי קרנות הפנסיה של הקבוצה בתקופת הדוח הסתכמו בכ-785 מיליון שקל לעומת כ-425 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 85%.
היקף הנכסים המנוהלים בקופות הגמל של הקבוצה בסוף הרבעון השלישי הסתכם לסך של כ- 19.8 מיליארד שקל, לעומת כ- 19 מיליארד שקל בסוף 2007. סך ההתחייבויות הביטוחיות בביטוח חיים בסוף ספטמבר הסתכמו בכ-19מיליארד שקל.
הפסדי הקבוצה מעסקי ביטוח חיים וחסכון ארוך טווח הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-15 מיליון שקל לעומת רווח של כ-251 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר להפסד נבע בעיקרו מהשפעת הירידות המשמעותיות בשוקי ההון בארץ ובעולם.
הסך הכולל של הפרמיות שהורווחו במגזר ביטוח בריאות, תחום בו הקבוצה היא המובילה והגדולה בישראל, הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 בכ-1.2 מיליארד שקל לעומת 1.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 10%.
הסך הכולל של הפרמיות שהורווחו בביטוח בריאות מהווים בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 23.2% מכלל הפרמיות שהורווחו בקבוצה. הרווח מעסקי ביטוח בריאות הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 לכ-118.7 מיליון שקל, למול כ- 155.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח נובעת בעיקרה מהקיטון ברווחי השקעות ומעליית שיעור האינפלציה המשפיעה על התחייבויות ביטוחיות בגין חוזי ביטוח בריאות.
הפרמיות ברוטו שהורווחו במגזר הביטוח הכללי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכמו לסך של כ- 2 מיליארד שקל לעומת כ- 1.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 7.6%. הפרמיות שהורווחו, בשייר, הסתכמו בתקופת הדוח בכ-1.35 מיליארד שקל, למול 1.27 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול בשיעור של 6.3%.
הרווח ממגזר הביטוח הכללי הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 לסך של כ-82 מיליון שקל, למול כ-119 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה ברווח נובעת ברובה מהקיטון ברווחי השקעות ומעליית שיעור האינפלציה המשפיעה על התחייבויות ביטוחיות.
ההכנסות במגזר שוק ההון והשירותים הפיננסים בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בסך של כ- 139 מיליון שקל לעומת כ- 226 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. היקף הנכסים המנוהלים במגזר זה הסתכם ליום 30 בספטמבר 2008 לכ-13.4 מיליארד שקל, לעומת סך של כ-15.8 מיליארד שקל בסוף 2007. הירידה בהכנסות ובהיקף הנכסים המנוהלים נבעה ברובה כתוצאה מהמגמות הענפיות והירידות המשמעותיות בשוקי ההון בארץ ובעולם.
הראל השקעות השקיעה בהון העצמי של החברה הבת, הראל חברה לביטוח, סך של 20 מיליון שקל בסוף ספטמבר ועוד כ-100 מיליון שקל בנובמבר. לאחר הזרמת הון זו ונכון למועד פרסום הדוחות הכספיים, קיים בהראל חברה לביטוח עודף הון בסך של כ-122 מיליון שקל.
בנוסף להגדלת ההון, פועלת הראל השקעות להשלמת שינוי מבנה והעברת נכסים להראל חברה לביטוח אשר צפויה להגדיל את ההון העצמי של הראל ביטוח בסך של כ-150 מיליון שקל נוספים. לפיכך, צפוי כי עודף ההון של הראל חברה לביטוח לסוף הרבעון השלישי של השנה יסתכם לסה"כ של כ-270 מיליון שקל.
עוד מדווחת החברה כי לאחרונה, לאחר מועד הדוח, גייסה הראל השקעות הלוואות לזמן בינוני מבנקים בישראל בסך של 400 מיליון שקל. הלוואות אלו יאפשרו לחברה להשלים הון עצמי של החברות הבנות שהינן גופים מוסדיים, אם וככל שיהיה בכך צורך, וכן להמשיך בתכניותיה העסקיות לגבי Turk Nippon, דקלה ומימוש הזדמנויות עסקיות, אם וככל שיהיו.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
