לבייב סופג הפסדים באירופה: אפריקה נכסים הפסידה 113.4 מיליון ש' ברבעון השלישי
אפריקה ישראל נכסים, העוסקת בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, ושייכת לקבוצת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008. החברה דיווחה על הפסד של 113.4 מיליון שקלים לעומת רווח של כ-255.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.כזכור העריכה החברה כי הפסדיה ברבעון יסתכמו בטווח של 105-125 מיליון שקלים.
עיקר ההפסד נובע מהפחתות שווי בסך 232 מיליון שקלים בפרויקטים בהקמה וקרקעות באירופה. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-36.2 מיליון שקלים.
סך ההכנסות ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ב-82.7 מיליון שקלים, זאת לעומת 85 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה ברבעון השלישי אינן כוללות הכנסות מהשכרת נכסיה בגרמניה, בשל מכירת חלק מהאחזקות בתחילת הרבעון. בנטרול ההכנסות האמורות גדלו ההכנסות ב-11%.
עיקר הגידול בהכנסות מהשכרת ומהפעלת נכסים, נבע מהגידול בתיק הנדל"ן המניב של החברה במהלך שנת 2008 כתוצאה מרכישת נכסים והשלמת פרויקטים כמו גם, גידול בשיעורי התפוסה ועלייה בשכר הדירה בחלק מנכסי החברה.
לאור החרפתו של המשבר הכלכלי הגלובלי, בדקה החברה את שוויו של תיק הנכסים שבידה והפחיתה את שווים של פרויקטים המצויים בשלבי הקמה ושל קרקעות (בעיקר פרויקטים וקרקעות המיועדים למגורים באירופה) בסך כולל של כ-240 מיליון שקלים. לעומת זאת, כתוצאה מבדיקת תיק הנכסים המניב של החברה, רשמה החברה רווח נטו (בניכוי הפרשה למס וחלק המיעוט) בסך של כ-138 מיליון שקלים. העלייה בשווי נבעה בעיקר מהעלאת שווי של קניון רמת אביב (שהמשיך להפגין שיפור משמעותי בתוצאות פעילותו) ומהשלמתו של שלב נוסף בפרויקט אירפורט סיטי בבלגרד.
החברה מציינת כי לאור ההחרפה במשבר הפיננסי הגלובלי, היא תתמקד בטווח הקצר והבינוני בהשלמת הקמתם של 12 פרויקטים ב-5 מדינות, הנמצאים בשלבי ביצוע שונים ואשר יושלמו ברבעון האחרון של שנת 2008 ובמהלך שנת 2009. לגבי פרויקטים נוספים, שהקמתם טרם החלה, בוחנת החברה מחדש את המועד להתחלת כל פרויקט, בשים לב לתנאי השוק במדינות השונות.
בנוגע לאיתנותה הפיננסית, מדווחת החברה כי סך חובותיה נטו לבנקים ולמחזיקי איגרות חוב של החברה הסתכם ביום 30 בספטמבר בסך של כ-3.65 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה סך של 1.7 מיליארד שקלים הינו אשראי כנגד מספר נכסים מניבים של החברה ששווים הכולל על פי הערכות שמאי מסתכם בכ-4.7 מיליארד שקלים.(34%) וסך של 1.1 מיליארד, שקלים שנלקח למימון הקמת פרויקטים בתחום הנדלן המניב ובתחום המגורים. עלותם של פרויקטים אלו ליום 30 בספטמבר 2008 (לאחר ביצוע ההפחתות עליהן דיווחה החברה) הסתכמה לסך של כ-3.4 מיליארד שקלים.(32%).
יתרת חובה של החברה למחזיקי איגרות החוב מסתכמת בכ-0.8 מיליארד שקלים. עפ"י תנאי איגרות החוב צפויה החברה לשלם עד סוף שנת 2009 סך של כ-37 מיליון שקלים על חשבון תשלומי הקרן של אגרות החוב והיתרה עד שנת 2015.
ההון העצמי של החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב-2.8 מיליארד שקלים. ההון המיוחס למחזיקי ההון של החברה הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקלים (151.9 שקלים למנייה).
"נוכח החרפת המשבר הכלכלי הגלובלי בחודשים האחרונים נערכה החברה במהירות להתאמת היקפי פעילותה למצב החדש שנוצר. החברה תתמקד בהשלמתם של מספר פרויקטים אותם מפתחת אפי אירופה ואשר צפויים להסתיים עד סוף שנת 2009. פרויקטים אלה צפויים להציף ערך רב לחברה ולהגדיל את רווחיותה", ציין איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
