לבייב סופג הפסדים באירופה: אפריקה נכסים הפסידה 113.4 מיליון ש' ברבעון השלישי

איזי כהן: "למרות המשבר העולמי אפי אירופה ממשיכה לקבל מימון שוטף להקמת פרויקטים"
איריס בר טל |

אפריקה ישראל נכסים, העוסקת בנדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, ושייכת לקבוצת אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, פירסמה היום את דוחותיה לרבעון השלישי של 2008. החברה דיווחה על הפסד של 113.4 מיליון שקלים לעומת רווח של כ-255.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.כזכור העריכה החברה כי הפסדיה ברבעון יסתכמו בטווח של 105-125 מיליון שקלים.

עיקר ההפסד נובע מהפחתות שווי בסך 232 מיליון שקלים בפרויקטים בהקמה וקרקעות באירופה. ההפסד בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-36.2 מיליון שקלים.

סך ההכנסות ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ב-82.7 מיליון שקלים, זאת לעומת 85 מיליון שקלים ברבעון המקביל. הכנסות החברה ברבעון השלישי אינן כוללות הכנסות מהשכרת נכסיה בגרמניה, בשל מכירת חלק מהאחזקות בתחילת הרבעון. בנטרול ההכנסות האמורות גדלו ההכנסות ב-11%.

עיקר הגידול בהכנסות מהשכרת ומהפעלת נכסים, נבע מהגידול בתיק הנדל"ן המניב של החברה במהלך שנת 2008 כתוצאה מרכישת נכסים והשלמת פרויקטים כמו גם, גידול בשיעורי התפוסה ועלייה בשכר הדירה בחלק מנכסי החברה.

לאור החרפתו של המשבר הכלכלי הגלובלי, בדקה החברה את שוויו של תיק הנכסים שבידה והפחיתה את שווים של פרויקטים המצויים בשלבי הקמה ושל קרקעות (בעיקר פרויקטים וקרקעות המיועדים למגורים באירופה) בסך כולל של כ-240 מיליון שקלים. לעומת זאת, כתוצאה מבדיקת תיק הנכסים המניב של החברה, רשמה החברה רווח נטו (בניכוי הפרשה למס וחלק המיעוט) בסך של כ-138 מיליון שקלים. העלייה בשווי נבעה בעיקר מהעלאת שווי של קניון רמת אביב (שהמשיך להפגין שיפור משמעותי בתוצאות פעילותו) ומהשלמתו של שלב נוסף בפרויקט אירפורט סיטי בבלגרד.

החברה מציינת כי לאור ההחרפה במשבר הפיננסי הגלובלי, היא תתמקד בטווח הקצר והבינוני בהשלמת הקמתם של 12 פרויקטים ב-5 מדינות, הנמצאים בשלבי ביצוע שונים ואשר יושלמו ברבעון האחרון של שנת 2008 ובמהלך שנת 2009. לגבי פרויקטים נוספים, שהקמתם טרם החלה, בוחנת החברה מחדש את המועד להתחלת כל פרויקט, בשים לב לתנאי השוק במדינות השונות.

בנוגע לאיתנותה הפיננסית, מדווחת החברה כי סך חובותיה נטו לבנקים ולמחזיקי איגרות חוב של החברה הסתכם ביום 30 בספטמבר בסך של כ-3.65 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה סך של 1.7 מיליארד שקלים הינו אשראי כנגד מספר נכסים מניבים של החברה ששווים הכולל על פי הערכות שמאי מסתכם בכ-4.7 מיליארד שקלים.(34%) וסך של 1.1 מיליארד, שקלים שנלקח למימון הקמת פרויקטים בתחום הנדלן המניב ובתחום המגורים. עלותם של פרויקטים אלו ליום 30 בספטמבר 2008 (לאחר ביצוע ההפחתות עליהן דיווחה החברה) הסתכמה לסך של כ-3.4 מיליארד שקלים.(32%).

יתרת חובה של החברה למחזיקי איגרות החוב מסתכמת בכ-0.8 מיליארד שקלים. עפ"י תנאי איגרות החוב צפויה החברה לשלם עד סוף שנת 2009 סך של כ-37 מיליון שקלים על חשבון תשלומי הקרן של אגרות החוב והיתרה עד שנת 2015.

ההון העצמי של החברה ליום 30 בספטמבר 2008 הסתכם ב-2.8 מיליארד שקלים. ההון המיוחס למחזיקי ההון של החברה הסתכם בכ-2.4 מיליארד שקלים (151.9 שקלים למנייה).

"נוכח החרפת המשבר הכלכלי הגלובלי בחודשים האחרונים נערכה החברה במהירות להתאמת היקפי פעילותה למצב החדש שנוצר. החברה תתמקד בהשלמתם של מספר פרויקטים אותם מפתחת אפי אירופה ואשר צפויים להסתיים עד סוף שנת 2009. פרויקטים אלה צפויים להציף ערך רב לחברה ולהגדיל את רווחיותה", ציין איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.